הכסף מונח על גגות הבתים

האם החזיון של המוני גגות בתי ומפעלי ישראל מכוסים בלוחות קולטי שמש לייצור חשמל הוא דימיוני? אם תשאלו יזם ישראלי ממוצע שרואה פוטנציאל לרווח כלכלי, התשובה היא בהחלט לא. שום גג לא בשמיים מבחינתו. וכפי שזה נראה כעת, תחום אנרגיית השמש הולך למשוך אליו הרבה יזמים.

ב-1 ביולי 2008 נכנסה לתוקף התקנה המעודדות התקנת מערכות סולאריות ביתיות אשר בשעות השיא (קיץ, בשעות הצהרים המוקדמות) יכולות לייצר ולמכור חשמל לרשת. בלב התקנות תמריץ כלכלי - כל קוט"ש המיוצר במערכת הסולארית יזכה לתעריף הזנת רשת בגובה 2.01 שקלים ויוכל למכור עודפי חשמל במחיר שהוא פי 4 מהתעריף הרגיל. חברת החשמל מחוייבת לתעריף זה למשך עשרים השנים הקרובות. על פי המודל של משרד התשתיות, גובה תשלום זה לצרכן נקבע כך שיכסה את עלות רכישת המתקנים ותחזוקתם, בתוספת תשואה של 14% על ההשקעה. פרסום התקנות עורר עניין ציבורי רב כשהצרכן הישראלי (שבמקרה זה יהפול ליצרן) כבר רואה את הצ'ק שהוא מקבל כל חודש בחסות השמש.

אז לידיעת הציבור, נכון לעכשיו לא מתבצעות התקנות ביתיות, שכן הנושא עדיין לא ברור ודורש תאום שהמערכות עדיין לא מוכנות אליו. "מהרגע שפורסמה התקנה בתקשורת, אנחנו מקבלים אלפי טלפונים מלקוחות שמתעניינים לגבי התקנה של מערכת סולארית ביתית" אמר היום במסיבת עיתונאים קובי דינר, מנכ"ל חברת "סאנדיי", אחת מבין מספר חברות שמתכננות לזכות בנתח מהשוק המתהווה. לדבריו, "אנו מתכננים להתחיל לבצע התקנות באוקטובר, כאשר השוק העיקרי אליו אנו פונים הוא השוק העסקי".

לצרכן הביתי שחושב על התקנת מערכת בביתו, כדאי לדעת שהצבת 28-30 מ"ר של לוחות על הגג תעלה לו כ-119 אלף שקלים, כשההחזר השנתי הוא של 13,668 שקל (תשואה שנתית של 6%-7% על ההשקעה). הלקוח העסקי שיתקין לוחות, פוטנציאל לתשואה שנתית של 12%. סאנדיי הגיעה להסכם עם בנק הפועלים על מימון המערכת לצרכנים. לקוח שיבקש לרכוש מערכת, יופנה לבנק ויקבל הלוואה בתנאים שיקבעו. בצד ההכנסות, יזכה להחזר מחברת החשמל בעבור החשמל שייצר ויעביר לרשת.

סאנדיי בונה על הפוטנציאל הגדול של השמש הישראלית ועל רצונם של מפעלים ושל גופים ציבוריים כמו בתי ספר לחסוך בהוצאותיהם. לדברי דינר, "אנחנו מצפים להגיע למצב שמערכות עסקיות יתנתקו ממערכת החשמל בשעות הצהריים (השעות האפקטיביות)". הוא מציין שלא מדובר פה במהפכה טכנולוגית "משתמשים בטכנולוגיה פוטו וולטאית משנות ה-50. מדובר בטכנולוגיה שהומצאה על ידי נאס"א לתוכנית החלל האמריקאית. השוני המהותי הוא במחיר".