"אנחנו עדים לסיומה של תקופה בשני תחומים עיקריים: הדה-רגולציה הבלתי נשלטת של השווקים הפיננסיים הבינלאומיים וההשקעות הלא מבוקרות של הון אנושי ופיננסי באיגוח (securitisation) שהגיעו לשיא ועכשיו יתכווצו לזמן בלתי מוגבל".
זהו ציטוט של בנקאי השקעות שהופיע באחד המגזינים הפיננסיים האמריקאיים, ומשקף את הלך הרוח של חבריו: המשבר הפיננסי הקשה מעורר אצל רבים מהשחקנים בוול סטריט מחשבות כפירה על שתיים מהתופעות הבולטות ביותר בשוק - הפתיחה המלאה של רוב השווקים הפיננסיים בעולם ותנועות ההון האדירות שהביאה עמה, לצד ההתפתחות האדירה והמהירה של מכשירים פיננסיים מתוחכמים שמעבירים סיכונים בין השחקנים בשווקים.
מתי התפרסם הציטוט הזה? לפני שבועיים, כאשר התברר שמריל לינץ' תרשום את ההפסד הגדול בתולדותיה? או שמא בשבוע שעבר, כאשר UBS נאלץ לקנות בחזרה מלקוחותיו ניירות ערך חדשניים מסוג ARS בהיקף של כ-19 מיליארד דולר, לאחר שדחף אותם ללקוחות בשנים האחרונות?
או שמא הוא הופיע מיד לאחר קריסת בנק ההשקעות בר סטרנס, או סמוך לדיונים בין נגיד הבנק המרכזי האמריקאי לשר האוצר על חבילת סיוע של עשרות מיליארד דולרים לשני בנקי המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק?
הפתעה הפתעה, ה"פייננשל טיימס" מצא את הציטוט הזה בגיליון של "בארונ'ס" מ-1987. כן, היום לפני 21 שנה, עוד לפני שהיה אינטרנט, כשמספרן של קרנות הגידור בעולם היה דו-ספרתי והרבה לפני שהומצאו כל ניירות הערך החדשניים מסוג ARS ,CDO ,CDS ,SIV ואחרים.
בשנה הקרובה יעסקו כל קברניטי הכלכלות המערביות בכלל ואמריקה בפרט בהפקת לקחים מהמשבר הפיננסי של 2008 - הגדול ביותר מאז 1929. שוקי ההון הבינלאומיים ומנגנוני הפיקוח והבקרה עליהם ייראו בסוף התהליך הזה שונים מהותית.
אבל מי שחושב שהפסדי העתק של המשקיעים והבנקים והמחיר הכבד שייגבה גם ממשלמי המסים ומהכלכלה הריאלית יעצרו את התפתחות השווקים או ישנו את טבע האדם - יתבדה במהירות.
המפולת בוול סטריט ב-1987 נראית במבט היסטורי כיום כלא יותר משן קטנה בגרף השווקים, וממדי "האסון הפיננסי" שהתרחש אז נראים כיום מצחיקים בהשוואה לרעידת האדמה של 2008. אחרי שנתיים או שלוש של הלקאה עצמית, החלפת מנהלים מאסיווית, גיבוש רגולציה חדשה וירידה חדה בתיאבון לסיכונים - יתחיל הגלגל לנוע מחדש עם כוכבים צעירים ומשקיעים חסרי זיכרון שיסבירו לנו, שוב, ש"הפעם זה שונה".
כמה באמת שווה כותרת חיובית בעיתון
חברת יפעת מחקרי מדיה פירסמה השבוע את הדו"ח החצי שנתי שלה על החברות והאנשים שהם חביבי התקשורת הישראלית, המתבסס על מספר האזכורים החיוביים והשליליים בעיתונות. נתוני הדו"ח לא מפתיעים במיוחד - גוגל היא הזוכה במספר האזכורים החיוביים הרב ביותר מקרב החברות, ובקרב האנשים - השלישייה המובילה כוללת את נוחי דנקנר, יצחק תשובה וארקדי גאידמק.
הניחוש שלנו הוא שבמחצית השנייה של השנה, הנתונים בטבלה הזאת ייראו שונים מהותית. ארקדי גאידמק, למשל, נהנה מתקשורת אוהדת מאוד כל עוד רוב עסקיו היו פרטיים ורחוקים מעיני הציבור - אבל מהרגע שבו נכנס לבורסה הוא כבר חשוף, ומה שמתרחש בחברות הציבוריות שלו בחודשים האחרונים ישנה מהותית את תדמיתו כאיש עסקים ואולי גם כתורם.
אבל החלק המשעשע בדירוג של יפעת הוא הניסיון של החברה לשים "תווי מחיר" על שווי החשיפה באמצעות יחסי הציבור שלהם זוכים החברות והאנשים. את השווי הכספי מחשבת החברה באמצעות ניסיון להעריך כמה היו עולות מודעות בעיתונות בהיקף שאותו קיבלו החברות והאנשים באמצעות יחסי הציבור.
במחלקות הכספים והרגולציה של החברות הנשלטות על-ידי כוכבי הדירוג של יפעת בוודאי צחקו השבוע כאשר קראו שהשווי הכספי של יחסי הציבור שקיבל נוחי דנקנר הוא 2.8 מיליון שקל, או 2.7 מיליון שקל לתשובה.
את המספרים של יפעת צריך כנראה להכפיל ב-100 - ולפעמים ב-1,000 - כדי לתת אומדן אמיתי לשווי של ידיעות חיוביות וספינים שהטייקונים מצליחים לדחוף לעיתונות.
מי שאינו שרוי ומצוי בעולם הפיננסי נוטה לחשוב שהכסף שמגלגלים כל הטייקונים ששמותיהם מופיעים מדי בוקר בעיתון הוא שלהם. הם הרוויחו אותו ביזמות מבריקה ובניהול יוצא דופן.
האמת היא שרק נתח זעיר מעשרות המיליארדים שבהם שולטים הטייקונים הוא שלהם: רוב הכסף הוא של הקוראים של העיתונים הכלכליים.
מתוך עשרות מיליארדי שקלים שנמצאים על המאזנים של חברות ההחזקה הגדולות במשק ועוד כמה עשרות מיליארדים טובים שנמצאים מחוץ למאזנים - רק אחוזים בודדים שייכים לטייקונים.
את הכסף לווים הטייקונים מהציבור דרך קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שלו באג"ח או באמצעות מערכת הבנקאות.
אף שהטייקונים האלה מוגדרים כאנשי עסקים, בסופו של דבר הם למעשה מנהלים של כספם של אנשים אחרים.
וכאן אנחנו חוזרים לשווי היח"צנות בעיתונים. הנגישות של החברות הנשלטות בידי הטייקונים להלוואות של עשרות מיליארדי שקלים מהציבור והמחיר (הריבית) שבו הן מגייסות את הכסף מושפעים ממצב שוק ההון וממצב העסקים שלהם - אבל הם מושפעים מאוד גם מהמיצוב שלהם בשווקים הפיננסיים. המיצוב הזה מושפע מאוד גם מסוג הכותרות שהם מקבלים בעיתונים.
קהל היעד של הכותרות האלה הם האנליסטים והמנהלים בוועדות האשראי בבנקים, בחברות הדירוג ובגופים המוסדיים המעריכים מדי יום מחדש את הסיכונים הגלומים בעסקים.
השווי של יחסי הציבור שהצליחו חלק מהטייקונים לייצר לעצמם בנגישות לשוקי הכספים ובמחירי ריבית נמוכים יותר יכול להגיע לעשרות עד מאות מיליוני שקלים.
ואולם תדמית ציבורית היא עניין חמקמק מאוד ובעוד שלושה חודשים, אחרי החגים, כאשר ממדי האסון הפיננסי הבינלאומי יתחילו להתברר - תיפתח מלחמת מיצוב ויחסי ציבור חסרת תקדים בהיקפה של הלווים הגדולים במשק. בסוף השנה, כאשר יפעת תפרסם את הדירוג של המחצית השנייה, ניתן יהיה לאמוד לא את השווי הכלכלי של הכותרות הפחות אופטימיות הצפויות לנו - אלא את הנזק הפיננסי שיעמוד מאחוריהן.