200 תושבים ניצחו את עיריית רמת גן

בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן הוציא ביום שני צו הפסקת עבודה ואיסור שימוש בבניין ברחוב ארלוזורוב 36 ברמת גן, וגינה את התנהלות העירייה. לפי בית המשפט, הפרשה כוללת שורה של עבירות חמורות על חוק התכנון והבנייה, שבהן טיפלה עיריית רמת גן באופן כושל.

"העירייה התנהלה מבלי ליתן משקל ראוי לשמירה על שלטון החוק ושמירת האינטרס הציבורי בכללותו. הרשות ניהלה משא ומתן עם היזמים בניסיון למצוא פתרון פרקטי לבעיית החנייה באזור, אלא שהפתרון צריך להימצא במסגרת החוק. כל עוד הבניין מוקם בניגוד לתוכנית ו/או ללא היתר, יש בפנינו מצב של הכשרת השרץ שלא כדין", קבע בית המשפט.

הבניין המדובר הוא מבנה באוהאוס בן 70 שנה, ובו שתי קומות מגורים שבהן עשר דירות, וקומה מסחרית. יזם הפרויקט, ניצן ארליך, הגיש כמה תוכניות בנייה, שמהן עלו שתי אפשרויות עיקריות לשיפוץ הבניין. האפשרות הראשונה, והמובילה, היתה להוסיף לבניין הקיים שלוש קומות ו-24 דירות. האפשרות השנייה נועדה למקרה שבו הבניין ייהרס מסיבה כלשהי בזמן השיפוץ, ואז ייבנה במקומו בניין חדש עם חניון תת-קרקעי.

לאחר שהחל השיפוץ של הבניין, התממש התרחיש השני והבניין נהרס כמעט כולו, למעט חזיתו. ואולם בניגוד למוצע בתוכניות הבנייה, היזמים המשיכו לבנות לפי התוכנית הראשונה - שלא כללה הקמה של חניון תת-קרקעי.

כ-200 שכנים הגישו תלונות לעיריית רמת גן על העניין, אך העירייה פעלה באטיות, שאיפשרה ליזמים להמשיך בהקמת המבנה. בעקבות זאת הגישו השכנים עתירה מנהלית נגד הבנייה, וטענו כי הרס רוב הבניין שקול להרס כללי שלו, ולכן בנייתו ללא חניון מנוגדת להיתר הבנייה ואינה חוקית.

בצעד נדיר, נענתה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה לעתירת התושבים, והעבירה לסמכותה את הטיפול המשפטי בבניין מידי העירייה. המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין הגישה בעצמה בקשה להפסקת עבודות הבנייה, באמצעות עו"ד אבי טל שלומי.

ארליך טען להגנתו כי פעל בגיבוי מלא של העירייה, וכי בניית הבניין החדש, תוך שמירה על חזית הבניין הישן וללא הקמת חניון, נעשתה בהסכמתה. לדבריו, העירייה היא זו שהחליטה שהשארת החזית משמעותה כי הבניין לא נהרס. ארליך אף הציג מסמכים שכתבה לו מנהלת מחלקת רישוי ופיקוח על הבנייה בעירייה, עליזה זיילדר, שקבעו: "אין מדובר בבניין חדש, על כל המשתמע מכך, אלא בשימור בניין ישן, גם אם מדובר בקיר בודד".

בית המשפט דחה את הטענה וקבע: "לא מצאנו כיצד ניתן לומר שבניין עומד על תלו כאשר כל שנותר ממנו הוא קיר אחד. מדובר בפרשנות מאולצת, חסרת היגיון, שאינה מתיישבת עם תכלית התוכנית". עוד הוסיף בית המשפט כי היזם היה צריך להתייחס לתוכנית הבנייה ולבנות בו חניון - ומשלא עשה זאת, הבנייה נעשתה ללא היתר ולכן היא מנוגדת לחוק.

עו"ד עופר לרינמן, שייצג את התושבים, אמר כי יש לקבל בסיפוק את הצלחת מערכת האכיפה של המדינה, במקום שבו נכשלה מערכת האכיפה העירונית.