שרי אריסון נכנעת ללחץ השוק: מעלה את מחיר הצעת הרכש למניות מלח ב-29% ל-20 שקל - קרוב למחירה בשוק

אלא שבפעם הנוכחית העלתה ארזף את מחיר ההצעה למניות מלח ב-29% לעומת ההצעה המקורית ל-20 שקל למניה. בעקבות המהלך, המחיקה של מלח מהמסחר צפוי לעלות לאריסון 141.8 מיליון שקל- כ-32 מיליון שקל יותר מהמתוכנן. עם זאת קשה להאמין, כי הציבור יקבל את הצעתה המשופרת של אריסון, שכן מאז 22 ביולי שבה פורסמה ההצעה הראשונית, זינקה מניית תעשיות מלח בכ-33%,והיא נסחרת כיום לפי מחיר של כ-20 שקל, המשקף לחברה שווי של כ-790 מיליון שקל. במידה שהצעת הרכש תתקבל, תגדיל שרי אריסון את אחזקתה בבנק , העומדת על כ-20% באמצעות אריסון אחזקות והשאר על ידי תעשיות המלח.



תעשיות המלח עוסקת בייצור, עיבוד, אריזה ושיווק של אריזות מלח אך הנכס העיקרי של החברה, ששווייה כיום כ-1.2 מיליארד שקל, הוא אחזקה של כ-6% במניות בנק הפועלים. אריסון רכשה את השליטה בתעשיות מלח מידי משפחת דנקנר לפני כשנה תמורת כ-860 מיליון שקל, לפי מחיר של 35 שקל למניה. מאז, נפלה מניית תעשיות מלח בכ-45%.



הפוטנציאל הגדול להשבחה של תעשיות מלח טמון בשווי הקרקעות המוחזקות על ידי החברה בעתלית ובאילת. בפריזמה מעריכים את שוויים של הקרקעות הללו עבור תעשיות מלח ב-332 מיליון שקל. אולם הערכה זו אינה משקפת את השווי הכלכלי הנאות של הקרקעות, שכן היא מסתמכת על הערכת שמאי שננקבה בשנת 1996. אז נחתמה העסקה בין הנהלת מינהל מקרקעי ישראל לתעשיות מלח, אשר איפשרה (תיאורטית) הקמת מאות יחידות דיור על קרקעות בריכות המלח באילת ובעתלית.



הקרקע בעתלית כוללת שטח של 1,300 דונם, ותעשיות מלח מחזיקה ב-50% מזכויות הבנייה. הקרקע באילת כוללת שטח של 700 דונם ולחברה 30% מזכויות הבנייה בקרקע. עד כה, לא בוצעה על הקרקע בנייה מהותית כלשהי, ובשל היעדר עסקות רבות במקומות הללו, בפריזמה מתקשים להעריך מהו שווי הכלכלי של הקרקעות הללו, אך סביר להניח כי שוויים גבוה מ-330 מיליון שקל. זאת כיווןן שענף הנדל"ן חווה החל משנת 2003 עליות מתמשכות במחירי הנכסים והדירות.