התלונות נגד מועמדים לראשי רשויות מקומיות מתרבות; עצות למועמדים ולתושבים המופצצים בשלטי תעמולה

באווירת הבחירות משמשת המשטרה כלי פופולרי לניגוח מתחרים. גורמים בכירים במערכות אכיפת החוק אמרו בשבוע שעבר כי כבר מורגשת עלייה משמעותית במספר התלונות המוגשות למשטרה על רקע מערכת הבחירות לרשויות המקומיות. לא כל תלונה נחקרת באופן מיידי; ההחלטות אם לפתוח בחקירה מתקבלות לא פעם רק בפרקליטות, מתוך ניסיון להותיר את מערכות האכיפה ככל האפשר מחוץ למגרש הפוליטי. רק אם הבדיקה מעלה כי החשדות כבדים במיוחד תיפתח חקירה. ואולם אם התלונה נראית על פניה כניסיון ניגוח פוליטי, תידחה לרוב הפתיחה בחקירה עד לאחר הבחירות.



מה מותר ומה אסור לכל אותם אלפי מתמודדים בתקופת הבחירות? איך כדאי להם למקסם את פעילות המתנדבים העומדים לרשותם? איך נמנעים מהסתבכות פלילית או עם מבקר המדינה בשל קבלת תרומות אסורות? מהם הדברים החשובים ביותר מבחינה משפטית עבור כל אותם מתמודדים ורשימותיהם, ומה עלינו, האזרחים הפשוטים, לדעת? בכנס שערך משרד יגאל ארנון בתל אביב הסבירו עורכי הדין רונית אמיר-יניב, שי רייכר ואדריאן דניאלס למאות מועמדים לראשי רשויות וליועצים משפטיים של מועצות את עיקרי הדברים.







לדעת את החוקים



מה העצה המשפטית החשובה ביותר לדעתך למועמדים?



אמיר-יניב: "מועמד חייב לזכור ולדעת את החוקים הרלוונטיים, ההוראות וההנחיות שמוציאים מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. היה לי קל יותר לומר למועמדים לכו לעורך דין, אבל השירות המשפטי עולה כסף ולא תמיד לכולם יש את הסכום הזה". ליווי משפטי בחינם על ידי עורך דין שהוא חבר או קרוב משפחה של המועמדים בתקופה שלפני הבחירות עשוי להיות בעייתי. לדברי אמיר-יניב, "מועמדים לא יודעים זאת, אומרים לי: ?יש לי בן דוד עו"ד שהבטיח לעזור'.



"הייעוץ של אותו עו"ד עלול להיות לא מקצועי ולהביא לביצוע עבירות מחוסר ידיעה. אבל מעבר לכך צריך לזכור שאם השירות המשפטי שנותן אותו עו"ד בהתנדבות, קרוב משפחה או חבר, שווה ערך מבחינת שעות עבודה לסכום הגדול מ-5,000 שקל, מדובר בעבירה, מכיוון שהחוק מתיר תרומה או קבלת שירות מקצועי שווה ערך עד ל-5,000 שקל". מכאן, מסבירה אמיר-יניב, נובע הצורך של המועמדים עצמם להיות בקיאים בחומר המשפטי.



איך יכולים מועמדים להימנע מטעויות במימון הקמפיין?



אמיר-יניב: "מימון בחירות יכול לנבוע משני מקורות: כספי מדינה ותרומות מבעלי זכות הצבעה. מימון מכספי המדינה ניתן בהתאם למפתח הקבוע בחוק ומשתנה לפי גודל היישוב ואם מדובר ברשימת מועמדים או אדם שמתמודד לבדו". אמיר-יניב מסבירה כיצד מחושב באופן כללי שוויו של כל מנדט מבחינה מימונית: "המדינה מעניקה 49 שקל בעבור כל בעל זכות בחירה. סכום זה מוכפל בבעלי זכות ההצבעה במועצה מסוימת, והתוצאה המתקבלת מחולקת במספר חברי המועצה המכהנים באותו יישוב".



כך לדוגמה, במועצה המקומית בחצור יש 6,000 בעלי זכות בחירה. כאשר מכפילים זאת ב-49, מקבלים 294 אלף שקל, המגיעים כמימון לכלל המועמדים לבחירות בחצור. אם מחלקים את הסכום ב-11 חברי המועצה שכיהנו בקדנציה הנוכחית במועצה, מקבלים כי כל מנדט זוכה ב-27 אלף שקל.



רשימה שרצה לבחירות לאחר שכיהנה במועצת העיר תקבל מימון לפי מספר המנדטים שהיו לה במועצה היוצאת. 60% מהמימון ניתן מראש והיתרה לאחר הבחירות. אז ייעשה גם החישוב הסופי. רשימה חדשה, שלא היתה מיוצגת במועצת העיר, תקבל מימון לפי שלושה מנדטים, כלומר כ-81 אלף שקל. לדברי אמיר-יניב מדובר בחישוב כללי בלבד. הוראות החוק בעניין סבוכות למדי ומביאות בחשבון קריטריונים רבים התלויים, בין השאר, בתוצאות הבחירות. כספי המדינה ניתנים רק לאחר שהמדינה מבטיחה כי לפחות חלק מהכסף שהיא נותנת יוחזר לה על ידי המועמדים, במקרים שבהם יידרשו להשיב את הכספים.



תרומות מתושבי חוץ - אסורות



אמיר-יניב מציינת כי מפלגות חדשות צריכות להעמיד עירבון, שהסכום המינימלי שלו הוא 20 אלף שקל למועצה הקטנה ביותר. הסכום המקסימלי הוא 120 אלף שקל - לעיריות שבהן יותר מ-100 אלף בעלי זכות הצבעה. בנוסף, כדי לקבל את המקדמה, על המועמד להפקיד ערבות בנקאית בגובה 10% מסך המימון המדינתי למפלגתו.



סכומי הכסף שרשאים להוציא המועמדים מוגבלים על פי החוק ותלויים גם בגודל המועצה ובמפתח המימון שניתן על ידי המדינה. מדובר בסכומים הנעים בין עשרות אלפי שקלים למועמד יחיד ועד מאות אלפי שקלים לסיעות גדולות יחסית שהיו מיוצגות במועצות העיר היוצאות.



לדברי אמיר-יניב, לפי החוק, תרומות מוגבלות ל-5,000 שקל לכל תורם ובני משפחתו "הסמוכים על שולחנו", כלומר ילדים מתחת לגיל 18, הורה קשיש התלוי כלכלית בילדו ובני זוג. כל תורם יכול לתרום מקסימום לשלושה מועמדים שונים, כך שסכום התרומה המקסימלי לשלושה מועמדים שונים הוא 15 אלף שקל. החוק מתיר תרומות רק מבעלי זכות בחירה, כלומר תרומות מחברות, עמותות ותושבי חוץ - אסורות. התורמים חייבים להזדהות בשמם ולמסור כתובת שאליה תישלח הקבלה בעבור תרומתם. בנוסף לסכומים המגויסים, רשאי כל מועמד לתרום לעצמו מכיסו הפרטי סכום מקסימלי של 5,000 שקל. חישוב קצר מעלה שכדי לגייס סכום תרומות משמעותי, מועמד לראשות עירייה צריך הרבה מאוד חברים, ושכל אחד מהם יאות לתרום לו. לא תמיד לחברים יש כסף ולא תמיד הם מעוניינים לתרום דווקא כסף.



איך היית מציעה למועמד למקסם את המשאבים העומדים לרשותו במסגרת החוק?



אמיר-יניב: "החוק רואה גם בהעמדת משאבים כתרומה, לכן יש להקפיד כי העמדת משאבים תהיה שוות ערך לסכום מקסימלי של 5,000 שקל. התנדבות אישית בחלוקת עלונים, אירוח חוגי בית והסעות מצביעים מותרת, אך אם היא בתחום עיסוקו של המתנדב, המקסימום המותר בהתנדבות הוא לפי ערכה הכספי של ההתנדבות, שלא יהיה יותר מ-5,000 שקל".



ריבית על הלוואה כתרומה



אמיר-יניב מציעה למועמדים השונים לסווג מראש את סוגי התורמים, כדי לנצל באופן מקסימלי וחוקי את תרומתם. מתנדבים שאינם יכולים או אינם רוצים לתרום כספית עשויים להעמיד לטובת המועמד את ביתם לחוגי בית, לגייס את חבריהם כתורמים, להעמיד את כלי הרכב שלהם לטובת הקמפיין ולסייע רבות מבחינה ארגונית. השימוש בתשתיות של מתנדבים כמו טלפונים, פקידות ונהגים הוא גבולי וסבוך, מבהירה אמיר-יניב, ולכן על המועמדים לשקול היטב ואף להיוועץ בעו"ד כדי שלאחר מעשה לא יראה מבקר המדינה בהתנדבויות האלה כתרומות אסורות.



חברים בעלי ממון רב במיוחד, מציעה אמיר-יניב, יכולים להעמיד לטובת המועמד הלוואה או ערבות. מבקר המדינה קבע כי הריבית השנתית על הלוואה כזו היא 4%. לטענת אמיר-ניב, ייתכן ששווה ליטול מחברים אלה הלוואה בסכום גבוה ולחשב את הריבית כתרומה, במקום לקבל מהם תרומה בסך 5,000 שקל. כך לדוגמה, אם המועמד ייטול הלוואה בסך 100 אלף שקל מתורם פוטנציאלי, הוא יחויב להשיב את הקרן ו-4,000 שקל ריבית בשנה. סכום הריבית עד 5,000 שקל יכול להיחשב כתרומה מותרת לפי החוק.



חובות חשובים במיוחד, מציינת אמיר-יניב, נוגעים לרישום וניהול חשבונות. לדבריה, "יש להפקיד כספי תרומות בחשבון בנק נפרד, לנהל רישום קפדני של הוצאות והכנסות ולשלם לספקים או נותני שירותים בצ'קים בלבד".



כדי להימנע מהסתבכות הכוללת עבירות פליליות של רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, מחויבים המועמד או מפלגתו לנהל רשימה של תרומות שניתנו בכסף ורשימה של תרומות שניתנו בשירותים, מוצרים או ערבויות. אמיר-יניב מדגישה כי לפי החוק, יש לשמור את ספרי החשבונות והרישומים שלוש שנים לפחות ולמסור דו"ח כספי למבקר המדינה. מועמדים שלא יעמדו בנטל זה יחויבו להשיב את כספי מימון הבחירות שקיבלו מהמדינה.



שילוט - לא על מדרכות וכבישים



"תליית שלטי תעמולה נתונה להגבלות ולהסדרה כדי שתישמר תחרות הוגנת ושוויונית בין המתמודדים", מסביר עו"ד עמיחי ויינברגר ממשרד ויינברגר-ברטנטל ושות'.



לדבריו, החוק מתיר תליית שילוט תעמולתי בחמישה אתרים בלבד: על שטח דירת מגורים של אדם, על מטה בחירות, בשלטי חוצות מוסדרים על ידי מפרסמים מורשים, על אוטובוסים ועל לוחות מודעות שיועדו לכך על ידי הרשות המקומית.



"החוק אוסר מפורשות תליית כל שילוט תעמולה על שטחים כמו מדרכות וכבישים. אסור לתלות שילוט על גדרות ועל שטחי רכוש משותף של בניינים, למשל על גג בית משותף. אין להוציא מכלל זה גם את הרשות המקומית", מדגיש ויינברגר. הוא מציין כי לא פעם נדרשת פרשנות של הוראות אלה.



כך למשל, הושפטת דליה דורנר שכיהנה כיו"ר ועדת הבחירות מנעה תליית שלטי תעמולה על משאיות ועל מוניות שירות.



ויינברגר מבהיר: "אדם שנתן הסכמתו לכך שיתלו שילוט תעמולתי בצד החיצוני של גדר ביתו, עשוי להיות מואשם בעבירה על חוק הבחירות ולהיקנס במקום על ידי פקח עירוני במאות שקלים. מנגד, החוק גם קובע איסור הפרעה לתעמולת בחירות על ידי מתמודדים בגלל תופעות של תלישה והשחתה של מודעות.



אדוני ראש העיר, עו"ד כבר יש לך?



>> רשימת ראשי הרשויות שהסתבכו בשנים האחרונות במשפטים ארוכה למדי. דוגמאות בולטות הן: ראש עיריית חדרה לשעבר, ישראל סדן, הורשע ב-2006 בעבירות של מתן שוחד ואי-פירוט הסכמים, לאחר שבמסגרת הסכמים קואליציוניים הציע סדן שוחד לשלושה חברי מועצה תמורת הצטרפות לקואליציה המקומית. על סדן נגזרו 15 חודשי מאסר, מתוכם שמונה חודשים בפועל והיתרה מאסר על תנאי. בנוסף, נקנס סדן על סך של 60 אלף שקל. השופט ציין במפורש כי גזר על סדן את העונש החמור ביותר בתיק מכיוון שסדן עמד בראש הפירמידה.



לדברי השופט, "סדן, במעמדו הרם, יכול היה וחייב היה למנוע את ההידרדרות לכלל עסקות השוחד. כגודל מעמדו, בשל תפקידו כראש עירייה ובשל עברו המשטרתי הבכיר, כך גם גודל אחריותו לעבירות שנעברו".



ראש עיריית קרית שמונה לשעבר, חיים ברביבאי, הורשע באחרונה בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד, לאחר שב-2003 הפנה אנשי עסקים שקיימו עם העירייה קשרים רשמיים לסייע לו בתשלום חוב שנוצר לבית דפוס שהדפיס כרזות עבור הקמפיין שניהל בשם הליכוד לראשות העירייה. על ברביבאי נגזרה שנת מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 250 אלף שקל ונקבע כי במעשיו דבק קלון. ברביבאי שוקל בימים אלה אם לערער על הרשעתו.



הסכמים פסולים ובלתי חוקיים שערך ראש עיריית נהריה, ג'קי סבג, עם מתמודדים אחרים בתקופת הבחירות הביאו את בית המשפט לבטל את הבחירות שנערכו לעירייה ב-2003. בית המשפט הורה כי בעיר ייערכו בחירות חדשות.



לצד המשפטים המתנהלים בבתי המשפט, חשופים ראשי עיריות לחיובים כספיים אישיים בגין מינויים שנעשו שלא כדין ושימוש בכספי הרשות המקומית שלא כדין.



כך לדוגמה, הוועדה המייעצת במשרד הפנים חייבה את ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר, ליאור קצב, בתשלום של כ-90 אלף שקל בשל מינוי לא תקין של יועץ לראש העיר לענייני קליטת עולי אתיופיה.



ראש עיריית חדרה לשעבר, נחמיה להב, נאלץ להחזיר לעירייה כ-35 אלף שקל, לאחר שנמצא כי ניצל את כספי העירייה לתעמולת בחירות.