ועדה שמינתה הנהלת בתי המשפט: העוזרים המשפטיים לא מרוצים מיחס השופטים אליהם

מאת עמית בן ארויה, נורית רוט והילה רז



אי שביעות הרצון של העוזרים המשפטיים של שופטים, הביאה את הנהלת בתי המשפט למנות ועדה פנימית שבחנה את מעמדם של העוזרים ותנאי העסקתם. בפני הוועדה הופיעו 26 מעידים - בהם 11 שופטים ונשיאים, שמונה עוזרים משפטיים מערכאות שונות, מזכירים ראשיים, גורמי מטה בהנהלת בתי המשפט וכן גורמים מנציבות המדינה. ראש הוועדה היתה שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, רויטל יפה-כ"ץ. אחת הסיבות להקמת הוועדה היא עלייה בשיעור העוזרים המשפטיים שעזבו את עבודתם. ב-2007 נטשו כ-15% מהם, בהשוואה ל-10% ב-2006.



במערכת מועסקים 570 עוזרים משפטיים, רובם נשים צעירות (כ-81%) ללא ניסיון קודם. לעוזרים אין סמכויות רשמיות של חתימה על מסמכים, ועבודתם מתרכזת בכתיבת חוות דעת משפטיות, החלטות ופסקי דין, מחקר והכנת תיקים לפני דיון, וכן יצירת קשר עם גורמי חוץ. עם זאת, לפי ממצאי הוועדה, קיים מרכיב לא מבוטל של עיסוק בענייני מנהלה מזכירותיים, שנעוץ ככל הנראה בבעיות כוח אדם במזכירות. "נגרם עימות מתמיד מול גורמי מזכירות ומינהל, ונוצר תסכול וחוסר הערכה של העוזרים המשפטיים עצמם ביחס לתפקידם ומעמדם", נכתב בדו"ח. לעתים, הודגש, נאלצים העוזרים לבצע משימות זניחות למדי, ובעלות אופי גרידא שאינן קשורות לתפקיד - מעבר לסביר והמקובל.



מסקר, שקדם להקמת הוועדה, עלו ממצאים מדאיגים בכל הנוגע לשביעות הרצון של העוזרים המשפטיים. אלה הביעו מורת רוח בשל העדר אפשרויות קידום, קשרי עבודה לא מוגדרים עם הנהלת בתי המשפט והמזכירויות, וכן על העדר ביטחון תעסוקתי בעיקר נוכח הגבלת תקופת ההעסקה לארבע שנים, בלא אופציה להארכה - גם לא לעורכי דין שהמערכת היתה מרוצה מעבודתם.



באשר ליחסים שבין העוזר המשפטי לשופט הממונה, קובעת הוועדה כי עוזרים משפטיים מבתי משפט השלום ציינו את היחסים עם השופט הממונה כאחת משלוש הסיבות העיקריות לעזיבתם את מערכת בתי המשפט. כ-% 10 מכלל העוזרים דיווחו על שביעות רצון בינונית מהיחסים עם השופט הממונה. לפי הדו"ח, חלק מהעוזרים התלוננו על כך שהשופט אינו יודע לנהל ולהדריך את העוזר ואחרים התלוננו כי השופט הממונה מתייחס אליהם כאל "קבלני תיקים", ללא יחס אישי.



היו גם תלונות על הטלת מטלות שהן בגדר שירות אישי לשופט, החורגות מתפקידו של העוזר, כמו "לקנות סלט בחנות מסוימת, להוציא סרט מספריית וידאו, לקחת רכב לתיקון", ועל הטלת מטלות מזכירותיות מעבר למינון הסביר. חלק מהעוזרים התלוננו על "חוסר הערכה לעבודתם, יחס לא אנושי, העדר גיבוי, חוסר התחשבות בנסיבות אישיות". בנוסף התלוננו העוזרים, על הימנעות השופטים מלתת משוב לעוזרים. הוועדה המליצה לתת ייעוץ והדרכה לשופטים בנושאים אלה.



בנושא האיתור והגיוס של העוזרים המשפטיים, סבורה הוועדה כי תהליך הגיוס והמיון הקיים כיום הוא מסורבל וארוך (כשלושה חודשים לפחות), דבר המקטין את הסיכוי לגייס את המועמד המתאים ביותר. בנוסף, הוועדה ממיינת את העוזרים באמצעות פרמטרים שאינם משקפים, ולעתים אף מנוגדים, לדרישות המרכזיות לתפקיד.



הוועדה מצאה כי רמת השכר הבסיסי של העוזרים היא סבירה בהשוואה לשכר משפטנים בשירות הציבורי. הוועדה קבעה כי יש למצוא דרכים לתגמול ראוי באותם מקרים בהם העוזרים נדרשים על פי צרכי העבודה באופן קבוע לעבוד מעבר לתחשיב השעות הקיים.



לדברי הוועדה מספר קטן מאוד של עוזרים משפטיים קודם במהלך השנים לתפקידי רשמות ושיפוט, למעט עוזרי נשיא בית המשפט העליון, שמונו על פי רוב לרשמים, והדבר נעשה באופן אקראי וללא תוכניות שירות



מהדו"ח עולה כי תפקיד העוזר המשפטי סובל מבעיית תדמית ותנאים, כאשר מרבית העוזרים והשופטים רואים בהגבלת ההעסקה לארבע שנים את הבעיה המרכזית בתפקיד, ומה שגורם להיותו לא אטרקטיבי דיו. נטען כי היעדר אפשרויות קידום מהווה סיבה עיקרית להימנעות מועמדים ראויים להציע עצמם לתפקיד או לעזיבתם של עורכי דין טובים.



הוועדה מציינת כי אין בהכרח לראות במינוי לתפקיד רשם או שופט כערוץ קידום מרכזי או טבעי של עוזר משפטי במערכת. הוועדה מציינת כי יש להכיר בכך, שבמקרים מיוחדים ויוצאי דופן, ראוי לקדם עוזרים משפטיים בעלי ותק וניסיון משמעותיים, לתפקיד רשמות, ובמקרים נדירים עוד יותר, ישירות לתפקידי שיפוט". הוועדה מציעה לגבש מדיניות מוצהרת לפיה ותק של עורך דין כעוזר משפטי במערכת נחשב כיתרון בתהליך המינוי. בהנהלת בתי המשפט הדגישו כי הדו"ח מעיד על נכונות של המערכת ללמוד ולבקר את עצמה, במטרה לשפר את מכלול ההעסקה וההטמעה של העוזרים המשפטיים במערכת.



הוועדה ממליצה למנות גורם שיהיה אחראי על העוזרים המשפטיים בבתי המשפט וייתן מענה לבעיותיהם. בנוסף, הומלץ לשרטט מחדש את גבולות עבודתו של העוזר המשפטי: מצד אחד, הוא יד ימינו של השופט הן משפטית והן מנהלתית. מצד שני, עיקר עיסוקו אמור להיות משפטי ויש לבדל את עבודתו מזה של המתמחה או של המזכירות.



בדברי הסיכום משבחת הוועדה את ההחלטה לשלב עוזרים משפטיים במערכת המשפטית. עם זאת, היא מדגישה כי תוך זמן קצר נוספו מאות עובדים בעלי שאיפות מקצועיות שונות משאר המערכת כמעט באופן חסר תקדים במגזר הציבורי. בצד הבעיות, צוין, "מדובר בהישג מרשים של מערכת בתי המשפט כמו גם של העוזרים המשפטיים עצמם".