מדוע כדאי להצטרף לארגון ה-OECD? בנק ישראל: ההישג העיקרי הוא בשיפור הסטנדרטים הנהוגים במדינה

ההצטרפות לארגון ה-OECD, לכשעצמה, אינה מביאה לשינוי משמעותי בהיקף תנועות ההון אל ומהמדינות שהצטרפו לארגון בעשור האחרון. אולם כדי להצטרף, צריכה מדינה לאמץ סטנדרטים גבוהים ומכאן היתרון. כך עולה מעבודה שכתבו שלי רייס ונמרוד מבורך מבנק ישראל בו נבדקו השלכות צירופה הצפוי של ישראל לארגון OECD והשלכותיהם של תהליכי המעבר למעמד של משק מפותח במדדי מניות גלובליים, על היקף תנועות ההון למשק.



מהמחקר עולה כי במדינות שהצטרפו ל-OECD ניכר שיפור בחלק מהמשתנים שנבחנו, בשנים שקדמו להצטרפות. זאת, ככל הנראה, בגלל שההזמנה לחברות בארגון נעשית לאחר שיפור מתמשך בנתוני היסוד לקראת עמידה בסטנדרטים הנדרשים על ידיו. שיפור בדירוג האשראי אמור לסייע למדינה לקבל הלוואות מחו"ל בריבית נמוכה יותר.



"הצטרפות ישראל לארגון OECD ולרשימת המדינות המפותחות תביא בוודאי לשיפור מעמדה הבינלאומי, תקטין את עלויות גיוס ההון שלה, וכן תחייב אותה לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים בניהול מדיניותה הכלכלית. עצם המחויבות לעמוד בסטנדרטים גבוהים עשויה להביא לשיפור נוסף בנתוני היסוד של המשק ולהגדיל את כוח המשיכה שלו בעיני משקיעים זרים", כותבים בבנק ישראל. בחלק מהמשתנים ניכר שיפור דווקא בשנים שלפני ההצטרפות לארגון - ממצא סביר, שכן שיפור מתמשך בנתוני היסוד של המשק הוא תנאי קבלה לארגון.



בחינת היקף ההשקעות הפיננסיות הזרות במניות בארבעה משקים שעברו בעשרים השנים האחרונות לקטגוריית המשקים המפותחים של MSCI, מעלה כי המדינות נהנות מהמשך השקעות זרות במניות, ובמשך רוב הזמן - גם מיתרת החזקות העולה על זו הנגזרת מחלקן במדד ה-MSCI.



לא נמצא ביסוס לטענה כי הירידה למשקל הנמוך מאחוז אחד בתיק השוק (במדד המדינות המפותחות), הובילה לירידה משמעותית בהיקף ההשקעות בטווח הקצר, או לפגיעה בהן לאורך זמן. עם זאת, לא ניתן לקבוע בצורה חד-משמעית כי לא יחולו, בטווח הקצר, מימושים מסויימים בהשקעות במשק כתוצאה מהתאמת תיקים אוטומטית של קרנות השקעה פסיוויות המתמחות בהשקעה במשקים מתפתחים לסיווג החדש - אך זו עשויה להתקזז על ידי התאמה בכיוון ההפוך: כניסת השקעות מקרנות "פאסיוויות" המתמחות בהשקעה בשווקים מפותחים.