בימ"ש: בנק לאומי חייב להעביר למגדל הזוהר מידע בנוגע לתנועות הכספיות בחשבונה

מפסק הדין עולה כי מגדל הזוהר, יזמית פרויקט גני אביב בלוד, שהיתה בבעלות דודי אפל ועו"ד דרור חוטר ישי, כרתה הסכם עם הבנק לפיו היא תפנה את רוכשי הדירות בפרויקט לבנק לצורך קבלת משכנתאות למימון הרכישה. לפי ההסכם הותירה מגדל הזוהר בידי הבנק 10% מהכספים ששולמו לה על ידי רוכשי הדירות למשך 5 שנים, כבטחון לפרעון תשלומי המשכנתא להם התחייבו הרוכשים. כספים אלה הופקדו בחשבונות פיקדון מיוחדים ונשאו ריבית כמוסכם.



לבנק ניתנה זכות לעכב את כספי הפיקדונות, אם נוצר פיגור או כשל בהחזרת כספי ההלוואה שנטלו רוכשי הדירות. לפי ההסכם בתום חמש שנים היה אמור הבנק להשיב את כספי הפקדון למגדל הזוהר בתנאי שעד אז לא נוצר חוב פיגורים מצד הלווה.



לטענת מגדל הזוהר ב-2004 היא ביקשה לקבל מידע מהבנק בנוגע למצב חשבון הפיקדון ולא נענתה. פניות נוספות ב-2005 לא נענו או נענו בשלילה. הבנק גם לא נענה לדרישת החברה לשחרר כספי פיקדונות שהגיע זמן פרעונם כמוסכם, לאחר 5 שנים, ואשר לא היו לגביהם פיגורים בהחזרת ההלוואות ע"י הלווים.



הבנק התנגד לדרישות החברה בטענה שאין כל עילת תביעה נגדו המצדיקה מתן חשבונות. לטענתו החברה ערכה מסע דייג שמטרתו לדלות מהמסמכים או החשבונות שיגולו עילת תביעה אפשרית. הבנק טען שפעל לפי החוק והוראות ההסכם.



השופט ישעיה דחה את טענות הבנק וקבע כי בין הבנק לחברה נכרת הסכם המחייב את הבנק לנהוג עם החברה ביחסי בנק-לקוח ולשמור על חובת הנאמנות כלפי הלקוח. ישעיה דחה את טענת הבנק כאילו הכספים בחשבון החברה שייכים לבנק כיוון שהוענקו כהלוואות וקבע כי בהתקיים התנאים שפורטו בהסכם על הבנק להעביר מידע מלא לחברה.



השופט ישעיה מתח ביקורת על סירוב הבנק להעביר את המידע וציין כי "עצם סרובו של הבנק להמציא לחברה את כל הדיווחים והחשבונות ו"הסבריו" המפותלים, והמגוחכים לעיתים, שנועדו להצדיק הסירוב על אף שהודה למעשה בחובתו לעשות כן, מקימה, לדעתי, "עילת תביעה"". ישעיה מבהיר כי סירוב הבנק מצדיק את חשדה של מגדל הזוהר כי הסירוב להעביר אליה את כספי הפקדון אינו מוצדק וסותר את הסכם בין הצדדים.