ביהמ"ש: גם בריקוד יש זכויות יוצרים

מחולה, בית ספר למחול בירושלים, ומנהלה שלומי הופמן, הגישו באמצעות עוה"ד נדב העצני ואורית יפת, תביעה על הפרת זכויות יוצרים נגד חנן כהן, ששימש כמורה במחולה עד שעזב בנובמבר 2005 והקים להקת מחול וסטודיו פרטי למחול שפעל בירושלים ובמבשרת ציון. לטענתם, ארבעה ריקודים שנוצרו על ידי מורים במחולה, בהם "יאללה ביי" ו"ילדים קופצים", בוצעו על ידי להקת המחול של כהן ולהקת הסטודיו שלו, ללא שביקש רשות ממחולה וללא שניתן קרדיט למחולה עליהם.



לטענת כהן, שיוצג על ידי עו"ד שי איבצן, יסודה של התביעה ברצון הופמן ומחולה לנקום בו על עזיבתו את מחולה ועל יצירת תחרות בענף. עוד טוען כהן כי לא קיימות זכויות יוצרים ובעלות בריקודים.



"תרקוד, היא אמרה לי, תרקוד, הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות" - בציטוט זה, משירו של שלמה ארצי, פותח השופט יוסף שפירא את פסק דינו בעניין המרכז למחול "מחולה", הדן בשאלה האם יש זכות יוצרים ביצירה כוריאוגרפית.



השופט שפירא קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי הדין הישראלי מכיר בזכויות יוצרים כוריאוגרפיות כיצירה מוגנת. ואולם לדבריו, על מנת לרכוש זכות יוצרים ביצירת מחול יש לבחון את היצירה בכללותה ולקבוע האם היא ראויה להיקרא יצירה דרמטית. "ברי כי לו מדובר בתחומי המחול בהם נדרשת יצירת תנועות ייחודיות, כדוגמת תחומי המחול המודרני והברייק-דנס, אזי ייקל על היוצר לעמוד בתנאי היצירתיות והמקוריות", קובע שפירא.



לאחר בחינת כל אחד מהריקודים לגופם קבע השופט כי הופרו זכויות היוצרים של מחולה בשני ריקודים והוציא צו מניעה קבוע נגד כהן שמורה לו להימנע מלעשות שימוש כלשהו ביצירות אלה. גובה הפיצוי שיינתן למחולה יקבע בהמשך בפסק דין משלים.



(א 8303/06)