הסכסוך נגמר: נחתם הסכם עבודה בבנק ישראל

לאחר יותר מ-4 שנים של סכסוך, חתם הבוקר שופט בית הדין האזורי לעבודה, אייל אברהמי, על המסמכים האחרונים בהסכם השכר של בנק ישראל. ההסכם הראשוני נחתם בסוף 2007 אולם 5 סעיפים - שלא היתה לגביהם הסכמה בין הממונה על השכר לבנק ישראל - נותרו פתוחים והמתינו להחלטת אברהמי. פסק הדין של אברהמי - על אף שניתן בבית הדין האזורי - הוא סופי ואינו ניתן לערעור, כך על פי החלטת הצדדים.

ארבעה מתוך חמשת הסעיפים שעמדו למבחן נפסקו לטובת הממונה על השכר: ההחלטה הראשונה קבעה כי עובדים קיימים, ותיקים, שקצת הפנסיה שלהם היא צוברת לא יקבלו תנאי פרישה הזהים לעובדים הנהנים מפנסיה תקציבית. כעת יושוו תנאיהם לתנאים הנהוגים בשירות המדינה והם לא יזכו להטבות חריגות כמו פיצויים על ימי מחלה שנכנסו לפנסיה, דרגת פרישה ו-3 חודשי הסתגלות. בפנסיה צוברת מפריש העובד מדי חודש כסף במטרה לקבל פנסיה וזאת בניגוד לפנסיה תקציבית בה העובד לא מפריש כסף והמדינה מממנת לו את גמלת הפרישה מתוך תקציבה השוטף.

סעיף מהותי מבחינת משרד האוצר והממונה על השכר הוא פדיונות כמו ימי חופשה והשתלמות. בשירות המדינה מקובל לצאת לחופש ולא ניתן לפדות את ימי החופשה במהלך השירות. עובדי המדינה יכולים לפדות את ימי החופשה המצטברים רק עם תום העבודה אולם בבנק ישראל נהגו העובדים להמיר את ימי החופש לכסף. כעת ישיבו העובדים את הסכומים שהתקבלו רטרואקטיווית משנת 1998 כך שמדובר במחצית מכל הכסף שהתקבל עד אז. באוצר רואים בסעיף זה כהישג הגדול שכן העובדים רצו להשיב את הכסף רק מדצמבר 2007.

הטבה מעניינת ממנה נהנו העובדים עד כה היא מענק פרישה אדיר - בהיקף של עד 2.5 מיליון שקל - בגין חופשות, ימי מחלה והשתלמות. כעת עומדת התקרה על 1.6 מיליון שקל כאשר הסכום האמור משולם באופן חד פעמי ואינו נוגע לקצבת הפרישה.

בנוסף, ביטל השופט אברהמי את הצבירות המיוחדות של העובדים כמו ימי השתלמות שנצברו ליום הפרישה. בשירות המדינה נהוגה תקרה מסויימת של ימים אולם בבנק ישראל ניתן היה לחרוג ממנה. כך למשל תקרת ימי ההשתלמות עומדת על 90 יום ואילו בבנק ישראל ניתן היה למשוך את הכסף ולצבור שוב 90 ימים. כעת כל יום מעבר ל-90 הימים לא יחושב לפנסיה.

פסיקה נוספת לטובת האוצר היתה בנושא הפדיונות. בבנק ישראל הונהגו 2 סוגי פדיונות: פדיונות יחודיים לבנק ופדיונות הנהוגים בשירות המדינה. עובדי הבנק טענו כי תקרת מענק הפרישה של 1.6 מיליון שקל אינה כולל את הפדיונות בשירות המדינה. אולם אברהמי פסק כי יש להסתכל על כל סכום הפדיונות ללא הפרדה. יותר מכך: בבנק ישראל היתה קבוצת עובדים גדולה שפרשה בסוף 2003 ובפסק הדין נקבע שיש להשיב את כל הכספים החל מיולי 2003 ולכן היא תחול גם על קבוצת הפורשים. כעת הם ישיבו כל סכום החורג מ-1.6 מיליון שקל רטרואקטיווית.

ולבסוף, קיבל אברהמי את עמדת הבנק כי בדיקות השחיקה יחלו מתחילת 2006. העובדים ביקשו בתחילה לבצע בדיקות שחיקה (שמקנות תוספות שכר) עוד לפני כן אולם נקבע כי הבדיקות יחלו מ-2006 בלבד.