לפי הבקשה, באוגוסט 2007 עד יוני 2008 ספגו הקופות הפסד של 20% בהשוואה להפסד ממוצע של 2% בשאר הקופות במדינה. לדברי התובעים, פנחס שלזינגר ויובל זומר, באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ונועם שכנר, ההפסדים נבעו מקלות דעת של מנהלי הכספים, ששמו מבטחם במטבע האיסלנדי קרונה. יותר משמינית מנכסי הקופה הושקעו באגרות חוב באיסלנד, כך עולה, וזאת בנוסף להשקעה מסיווית בדולר הקורס.
באחד הדו"חות הבהירה החברה כי כדי לפזר את התיק בוצעו השקעות באיסלנד, ניו זילנד ואוסטרליה. הריבית החריגה במקומות אלה, נאמר, מפצה על סיכון המטבע. "מדובר בספקולציה פיננסית חסרת אחריות על חשבון העמיתים", נכתב בבקשה. "בשנים האחרונות חווה איסלנד משבר כלכלי חריף שהפך חריף עוד יותר כתוצאה ממשבר הסאבפריים העולמי". כמו כן נטען כי הריבית באיסלנד עלתה מ-4% ל-12%, האינפלציה גאתה והמטבע צלל.
בנוסף טוענים התובעים כי המנהלים בחרו להשקיע במניות לא יציבות שאינן כלולות בתל אביב 25, שמשקלן היחסי בתיק המניות הישראלי היה 6 אחוז בלבד. צריך לזכור שמדובר בכספי עמיתים, נאמר, "ולא מסע הימורים בלאס וגאס". כיצד ייתכן, הם שואלים, ש-130 אלף שקל הושקעו במניית בנק לאומי ואילו יותר ממיליון שקל הושקעו מניות איזוטריות כחופית וטיב? בציוריות נכתב כי "ההשקעה נמסה עם מדפי הקרח הארקטיים".
הדרישה המרכזית של התובעים היא להשיב למשקיעים את ההפסדים בניכוי של 2% - שיעור ההפסד הממוצע בקופות סולידיות באותה עת. כתב התשובה טרם הוגש.
(ת"צ 6892-08-08)
ייצוגית של 66 מ' ש' נגד הלמן אלדובי קופות גמל: הימרו על המטבע האיסלנדי והפסידו 20% מערך הקופות
עמית בן-ארויה
20.8.2008 / 13:32