במרחב האפשרויות לפיתוח משק אנרגיה בר-קיימא, שמור מקום של כבוד לתחום ההתייעלות האנרגטית ושימור אנרגיה. ניתן לחסוך לפחות 20% מצריכת האנרגיה שלנו באמצעות אימוץ התנהגות, טכנולוגיה ומדיניות של חיסכון ושימור.
לפי נתוני הפורום הישראלי לאנרגיה, אימוץ תקנים של יעילות אנרגטית עבור מוצרי חשמל יכול להביא לחיסכון של 25%-40% בצריכת החשמל במשק. לעתים נראה כי כל ניסיון לקדם שינויים מהותיים במשק האנרגיה נידון לכישלון, בין אם בשל חסמים פוליטיים בשוק העבודה או בשל העובדה כי לא מתקיים שיח ציבורי אמיתי על מרחב האפשרויות של משק האנרגיה.
לכאורה, נדמה כי שוק העבודה נמצא בהתנגשות עם מדיניות של התייעלות אנרגטית. לפני כשנתיים, למשל, דנה ועדת הכנסת באימוץ תקנות להתייעלות אנרגטית של מקררים. מפעל לא גדול ביקש לדחות את אימוץ התקנים בשנתיים משום שייאלץ לפטר את 300 עובדיו, מכיוון שלא הספיק להיערך ליישום התקנים. מטרת התקנים היתה למנוע שיווק וייצור מקררים שיעילותם האנרגטית נמוכה מהרף שנקבע. החיסכון ממכשירי חשמל יעילים אנרגטית בא לידי ביטוי ברמת הצרכנים, שישלמו פחות עבור צריכת החשמל, וברמת המשק שיחסוך כ-200 מיליון שקל בשנה. במקרה זה, לחץ נציגי העובדים והתעשיינים הוביל לדחיית יישום תקנות ההתייעלות למקררים.
אבל כשבוחנים את הפוטנציאל הטמון בתחומי אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית, מגלים כי הם יכולים להוות מקור תעסוקה משמעותי. על מקום עבודה אחד בשוק האנרגיה הקונוונציונלית נדרשים ארבעה מקומות עבודה בשוק האנרגיה המתחדשת: באנרגיה קונוונציונלית נדרש עובד אחד לייצור של 1 קילוואט חשמל, באנרגיה מתחדשת דרושים פי ארבעה עובדים לייצור אותה כמות חשמל. ניתן להביא לתוספת של כ-50 אלף מקומות עבודה בתחום הסביבה עד 2015 וכ-175 אלף מקומות עד 2025 - כשהענפים העיקריים הם אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית. אף ששכבות הביניים הן אלה שעשויות ליהנות באופן מיידי מההשקעה בתחום האנרגיה, הרי שגם קבוצות נוספות באוכלוסייה ייהנו ממקומות העבודה החדשים שייווצרו כתוצאה מהשקעות אלה. מעבר של עובדים לאחר הכשרה מקצועית מתעשיית האנרגיה הקונוונציונלית לתעסוקה בתחומי האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית, משמעה עלייה ברמת השכר בעבור העובדים שיבצעו הסבה מקצועית. תהליך חיובי זה לא יכול להתקיים ללא השקעה ציבורית נרחבת בתשתיות, במחקר ופיתוח ובתוכניות להכשרת עובדים.
צעדים משלימים אלה הם דוגמה לדרכים שבהן הממשלה יכולה לפצות על ההפסדים שנגרמים לתעשייה ולעובדים כתוצאה מאימוץ מדיניות של התייעלות במשק האנרגיה. ההפסד הכללי למשק כתוצאה מאי יישום מדיניות להתייעלות אנרגטית הוא גדול יותר מהפיצויים שיוענקו לעובדים שעשוי להיפגע מיישום מדיניות ההתייעלות הזו. שיתוף ארגוני העובדים בקביעת המדיניות הסביבתית, ולא רק בשלב הוצאתה לפועל, יביא לייעול תהליך קבלת ההחלטות ויישומן. הגדלת מגזר עובדי "הצווארון הירוק" וטיפוח משק האנרגיה הוא כיוון שממנו ירוויחו שוק העבודה וגם המשק.
הכותב הוא מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית
הפוטנציאל הכלכלי של הצווארון הירוק
רובי נתנזוון
21.8.2008 / 16:39