מנכ"לית החינוכית: ההתייעלות שלנו זכתה לשבחים - האוצר הוא זה שמעכב את המשכה

מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, יפה ויגודסקי, שללה היום את הטענות כי אין התקדמות בהתייעלות בתחנה. לדבריה, יש כיום כ-220 עובדים קבועים בחינוכית לעומת 350 ב-2004, אז גם העסיקה התחנה 100 פרילאנסרים ו-60 עובדי כוח אדם. בנוסף טוענת ויגודסקי, כי מ-2004 חל צמצום של 50% בכסף המשולם עבור שעות נוספות, מכיוון שהוצאות השכר הצטמצמו ב-25% בתקופה זו, וכי ההוצאות השוטפות פחתו מ-50 מיליון שקל בשנה ל-33 מיליון שקל. כל זאת, על רקע הצבעת הממשלה שתתקיים ביום ראשון הקרוב, כאשר המשך קיומה של החינוכית עומד על הפרק.



ויגודסקי אמרה עוד כי "ההתייעלות הוצגה לאגף התקציבים, וזכתה לשבחים מפי קובי הבר, הממונה הקודם על התקציבים. ההתייעלות היא שעמדה בבסיס החלטתו, של שר האוצר המכהן רוני בר און בנובמבר 2007, להגדיל את תקציב החינוכית מ-56 מיליון שקל ל-90 מיליון שקל".



בנוסף, טוענת ויגודסקי כי צמצום מצבת כוח האדם של החינוכית עוד לא הגיע לסיום, אך זאת נובע מעיכוב של האוצר. לדבריה, "יש הסכמה בין החינוכית להסתדרות על פרישה של מאה עובדים נוספים, אך האוצר מעכב המהלך. תנאי הפרישה גובשו עוד בשנה שעברה, אבל האוצר ביקש לפני כחצי שנה לעצור את התהליך עד ש'יגמרו עם רשות השידור'. הטענה היתה שלא רוצים להציע לעובדים שלנו תנאים לפני שמסיימים עם הרפורמה ברשות השידור". למרות הצמצום בכוח האדם כמות ההפקות של החינוכית שילשה את עצמה, וכמות הקופרודוקציות (תוכנית שנעשית בשילוב גורם חיצוני נוסף) גדלה מ-3 מיליון שקל ב-2003 ל-15 מיליון שקל ב-2009, כך לדברי ויגודסקי.



"בישיבה האחרונה שקיימנו עם האוצר, ההסתדרות ושרת החינוך", אומרת ויגודסקי, "הצהירו השרה וההסתדרות כי הם מוכנים להמשיף בהתייעלות וליישם אותה עד תום, אך רמי בלינקוב (הממונה הנוכחי על התקציבים באוצר, א"ב) החליט שהוא מפוצץ את הישיבה באמצע".



הטלוויזיה החינוכית הציגה חוות דעת משפטית, שנייה במספר, אשר גורסת שאין אפשרות לסגור את החינוכית דרך החלטת ממשלה, אלא רק בשינוי חקיקה. לפי חוות הדעת שהוכנה על ידי משרד עו"ד סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת ושות', ושתישלח לשר האוצר עם העתק לראש הממשלה ולשרת החינוך, נטען כי זיכיונה של החינוכית לשדר בערוץ 2 כפי שניתן על ידי הרשות השנייה, ניתן לכל אורך תקופת הזיכיון הנוכחית כלומר עד 2015.



לפי חוות הדעת, "הקניית הזיכיון לתקופה ארוכה ובלתי מבוטלת זו, הינה הלכה למעשה, הקניית זכות על פי חוק לטלוויזיה החינוכית, לעובדיה ולצדדים שלישיים המתקשרים עימה. משהוקנתה הזכות על פי חוק כאמור, נטילתה ביום 1 בינואר 2009, ללא תיקון חקיקה קודם, תהווה פגיעה בזכות מוקנית".



בעניין הוצאת החינוכית מערוץ 23 נטען בחוות הדעת כי המחוקק העניק לשרי האוצר והחינוך את הזכות להאריך את תקופת הזיכיון של החינוכית בערוץ זה, אך לא מעבר לכך, כלומר "המחוקק הביע בכך רצונו, כי רק שרים אלה הם שיכלו לקבל ההחלטה, וכי ככל שיקבלו השרים החלטה, תהיה זו החלטה לטובת הארכת שידוריה של הטלוויזיה החינוכית וזו בלבד", כך בחוות הדעת.



מהאוצר נמסר בתגובה כי "הבסיס המשפטי של הצעת החלטת הממשלה נבחן על ידי הגורמים המשפטיים הרלוונטיים מכל ההיבטים, כולל היבט יחסי העבודה. נמצא כי אין מניעה משפטית ליישום הצעת ההחלטה האמורה. מעולם לא דובר על פרישתם של 100 עובדים אלא הרבה פחות. כל הדיונים עם ההסתדרות היו ברמה עקרונית בלבד, ונעצרו ברגע שהתגבשה ההחלטה לגבי סגירת החינוכית".



עוד נמסר כי "מעולם לא היללנו את הרפורמה. הגדלת התקציב הייתה באותה רמה בה הייתה גם בשנתיים הקודמות. הסיבה שהתקציה עלה ולא ירד הייתה בכדי לנסות ולראות האם הטלויזיה החינוכית מצליחה לקיים מהלך של התייעלות. המציאות הוכיחה שהטלוויזיה החינוכית מעוניינת רק בדיבורים על התייעלות ולא על התייעלות ממשית. משרד האוצר מתקצב כבר כמה שנים שתי עובדות שנשכרו על מנת לקדם רפורמה, אך בפועל בטלוויזיה החינוכית רק מדברים על רפורמה ולא עושים דבר".