הנציגים הביטחוניים בחו"ל עולים לנו 190 מיליון שקל בשנה

החידושים הרבים בתחום התקשורת בעשור האחרון שינו את העולם: שיחות ועידה בינלאומיות נהפכו לעניין שבשגרה, ואחריהן נוספו שיחות הווידיאו, המאפשרות לכל משתתפיהן להרגיש כאילו הם באותו חדר. מיותר לציין את הדואר האלקטרוני, שהפך כל התקשרות לקלה ומהירה, ואת המכשירים הניידים, שמאפשרים למיילים להגיע לכל נמען באשר הוא.



כל אלה לא הביאו למהפכה בפרישה העולמית של נציגי מערכת הביטחון וצה"ל, שעולה למדינה 190 מיליון שקל בשנה, לפי נתוני משרד האוצר. נדמה כי אפשר היה לצמצם את היקף הנציגים היושבים דרך קבע בחו"ל, עם משפחותיהם, שמספרם בתחילת 2008 היה 84 - מהם 59 עובדי משרד הביטחון, והשאר אנשי קבע.







עיקר תפקידם של נציגי צה"ל בעולם הוא לפתח קשרים ושיתוף פעולה צבאי ומודיעיני, ולפעול במקרה של גיוס חירום של ישראלים בחו"ל. אפשר להניח כי קשה לוותר על נציג במדינות חשובות, או על נציג אזורי במקומות שבהם אין שיתוף פעולה הדוק במיוחד - בדומה לנספחים המסחריים, שאי אפשר לוותר עליהם. עם זאת, אפשר לבחון מדי פעם את פרישתם ולשנות אותה, בהתאם להתפתחות הקשרים בין המדינות.



תהיות רבות יותר עולות בדבר חיוניות הפרישה העולמית של עובדי משרד הביטחון, ובכלל זה של משלחות הרכש הגדולות בארה"ב ובצרפת. השליחים אמורים לפעול לקידום היצוא הביטחוני - תפקיד שאותו יכול למלא נספח צבאי במקביל לשאר עיסוקיו, בדומה לנספח מסחרי. הם אמורים לקדם רכש למערכת הביטחון, מהלך שאפשר לבצע מישראל בעזרת הטכנולוגיה הקיימת זה שנים לא מעטות. הם אמורים גם לפקח על היצוא, כדי שלא יסכן את ביטחון המדינה - וגם זה מהלך שאפשר לבצע מישראל, מכיוון שכל יצוא ביטחוני חייב ממילא באישור סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון.



ייתכן שלנציגי משרד הביטחון יש תפקידים מסווגים המחייבים שהות קבע בכמה מקומות, כדוגמת ארה"ב או מוסדות האיחוד האירופי בבלגיה; ואולם נראה כי על חלק הארי של נציגי המשרד בחו"ל אפשר לוותר. מדוע זקוקה מערכת הביטחון ל-37 נציגים בארה"ב - השוהים שם נוסף על שבעה נספחי צה"ל? מדוע זקוקים לשישה נציגים בגרמניה, לארבעה בצרפת, לחמישה נספחי צה"ל בסינגפור ולשלושה בהודו?



לפעילות השוטפת מול אותן מדינות יכולים להספיק נציג אחד או שניים (או יותר, במקרה של ארה"ב). אליהם אפשר לצרף טיסות אד הוק של דרגי עבודה לפי תחומים והתפתחות שיתוף הפעולה. הכפילות בין עבודת הנספח הצבאי לנציגי מערכת הביטחון נראית מיותרת.



מקורבים לשעבר למערכת הביטחון ציינו כי בעבור חלק מהם מדובר במעין צ'ופר, בדרך כלל לקראת סיום תפקידם או בזמן שהם ממתינים לתפקיד הולם אחר בישראל. השאלה אם ראוי שמשלם המסים יישא בעלויות של הפינוק המוגזם הזה לא הטרידה אותם.



ייצוג מופרז



היועץ הכספי לרמטכ"ל, מהרן פרוזנפר, מאשר כי מספר הנציגים הביטחוניים בחו"ל מופרז ורמז כי צפוי צמצום במשלחת הרכש בניו יורק. "אני לא אומר שאי אפשר להסתדר עם פחות מ-39 נציגים במשלחת הרכש בניו יורק", אמר. "סיכמנו עם משרד הביטחון על תוכנית פרישה של 200 עובדים, ובמסגרת זו הם יראו איך הם מטפלים גם במשלחות ונספחויות".



לדבריו, סוכם על פרישה של 350 מ-2,000 עובדי משרד הביטחון ועל קליטה של 150 עובדים. פרוזנפר הוסיף כי יש מקום לבחון מחדש צמצום של מספר נציגי הצבא ומשרד הביטחון בחו"ל, אך לצד זאת יש לבדוק היכן ראוי לתגבר את הנציגויות. לדבריו, הנציגים הביטחוניים תורמים ליצוא ולמשק. לשאלה אם אי אפשר ליהנות מתרומתם עם מספר קטן יותר של נציגים השיב: "יש מדינות שבהן יש חשיבות לדרג הקצינים הנשלחים ולמספרם. הן ייעלבו אם לא נמנה שם מספר מכובד של נציגים".



ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "שלוחות משרד הביטחון מבצעות רכש במיליארדי דולרים ומסייעת ליצוא הביטחוני במיליארדי דולרים. העליונות הטכנולוגית והמבצעית של ישראל לא הושגה באמצעות האינטרנט והפקס. זוהי פעילות אינטנסיווית וצמודה של אנשי מקצוע.



"נספחי צה"ל משתלבים במאמץ והם משמשים בחלק מהמקרים נציגי משרד הביטחון מתוך מטרה לחסוך בהוצאות. היצוא הביטחוני תורם לכלכלת ישראל, משמר ומפתח יכולות טכנולוגיות, משמר את ההון האנושי ומספק עבודה ופרנסה לעשרות אלפי בתי אב בישראל. כחלק מתהליך ההתייעלות בצה"ל ובמשרד הביטחון תבדוק חברה חיצונית את כל פעילות מערכת הביטחון, ובכללה את פעילות המשלחות הביטחוניות".