תקציב 2009: האמריקאים נגד העבודה וש"ס

על רקע הקריאות ההולכות וגוברות לפריצת מסגרת התקציב מתנים האמריקאים את המשך מתן הערבויות לישראל בעמידה במסגרת התקציב הנוכחית שנבנתה סביב גידול של 1.7% בתקציב 2009 לעומת התקציב הנוכחי.

תוכנית הערבויות האמריקאית הושקה בשנת 2003, על רקע המשבר הכלכלי החריף ממנו סבלה ישראל, אז אישרו האמריקאים תוכנית הכוללת ערבויות להלוואות בסך כולל של 9 מיליארד דולר וכן מענק של מיליארד דולר נוספים. מטרת התוכנית הייתה לאפשר לישראל ללוות בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים וכך להחזיר לה את אורך הנשימה הכלכלי לו היתה זקוקה.

התנייתם של האמריקאים מתרחשת על רקע קריאתם של שורה של גורמים פוליטיים בקואליציה לפריצת מסגרת התקציב, כדי להימנע מאחת משתי אופציות לקיצוץ תקציבי שהציע האוצר: תקציב הרווחה או תקציב הביטחון. בין הגורמים המרכזיים שתומכים בפריצת מסגרת ההוצאה ניתן למנות את ש"ס, שהודיעה שלא תסכים לתקציב במתווה הקיים ותקרא להגדלת מסגרת התקציב. גם מפלגת העבודה קוראת לפריצת מסגרת התקציב.

אז כמו היום, הותנתה העברת התוכנית בניהול המדיניות הכלכלית של ישראל. ב-2003 לא עמדה על הפרק רק משמעת תקציבית אלא גם שורת רפורמות שביקש בנימין נתניהו שכיהן אז כשר האוצר להעביר. בסופו של דבר הסכימה המערכת הפוליטית על העברת הרפורמות הנדרשות, וכבר באותה שנה גייסה המדינה כ-2.35 מיליארד דולר בגיבוי ערבות האמריקאית.

מאז השתפר מאוד מצבה הפיננסי של ישראל, ולמרות תקרה המאפשרת שימוש של עד 3 מיליארד דולר בערבויות האמריקאיות, נעשה שימוש בעוד 1.75 מיליארד דולר מכספי הערבויות בלבד, בשנת 2004. כעת, על רקע טענת גורמים רבים והולכים כי ישראל על סף תקופה של מיתון כלכלי, הופכת סוגיית הערבויות לרלוונטית מתמיד. ערכם של חמישה מיליארד דולר הנותרים מהסכם הערבויות יכול להגיע לעשרות מיליוני דולרים במקרה של ערעור יציבותה הכלכלית של ישראל.