המשבר היטיב עם המניות הקטנות בארה"ב

מאת קונרד דה אנל



>> הנפגעות הגדולות ביותר בשוק דובי הן לרוב המניות של החברות הקטנות. התנודתיות משפיעה על חברות אלה בעוצמה רבה, מפני שהן רגישות יותר מבחינה פיננסית. בנוסף, המקור של חלק גדול מהכנסותיהן מקורן בצרכנים המקומיים, בהם עסקים גדולים מהן, שעשויים להפעיל עליהן לחץ כדי להשתחרר מהקשיים שהם עצמם נקלעו אליהם.



ההאטה הנוכחית עלולה להיות קשה במיוחד עבור החברות הקטנות, משום שהכלכלה האמריקאית נפגעה יותר מזו של אירופה ומשל השווקים המתעוררים, שם בדרך כלל החברות הגדולות פעילות יותר. ואולם בששת החודשים האחרונים רשמו מניות החברות הקטנות ביצועים טובים מאלה של השוק. מדד ראסל 2000 לחברות קטנות עלה ביותר מ-7%, לעומת מדד 500 S&P העוקב אחר מניות של חברות גדולות, שירד ב-4% בקירוב.



ייתכן שעמידות החברות הקטנות היא תוצר לוואי של משבר האשראי, ששלח את מניות הבנקים הגדולים לצניחה חופשית, לעומת החברות הקטנות שנפגעו במידה פחותה בהרבה. ייתכן גם כי זהו שריד של השוק הפרי שנוצר לאחר 2002, שבו העדיפו המשקיעים חברות בינלאומיות גדולות.



מנהלי השקעות המתמחים בחברות קטנות אומרים כי המגזר נוטה להוביל את המגמה של יציאה ממיתון אל עבר שווקים פריים חדשים. מייקל בלקין, מנהל קרן ויליאם בלייר לחברות קטנות, אומר כי אם החברות הקטנות רושמות ביצועים טובים, ייתכן שהמשקיעים מתחילים להאמין ש"רואים את האור בקצה המנהרה".



בלקין מציע גם תיאוריה חלופית: הכלכלות מחוץ לארה"ב מתחילות להראות חולשה, שעלולה לפגוע בחברות האמריקאיות הגדולות הפועלות בהן. המשקיעים אינם רואים את האור בקצה המנהרה, אלא בוהים בחשיכה של תחילת מנהרה החדשה.



על רקע ההאטה בשווקים, בלקין מתמקד בחברות שעמדת ההובלה שלהן בנישות התעשייתיות תאפשר להן להגדיל את הרווחים בקצב הרצוי. ההאטה הכלכלית כמעט שלא תפגע בחברות כאלה, והיא אף עשויה לסייע להן.



דוגמה אחת לכך היא ויסטה פרינט, שהחלה כחברה מקוונת לעיצוב גרפי, ונהפכה לספקית מגוון גדול יותר של שירותים עסקיים. לדברי בלקין, אמריקאים רבים שפוטרו באחרונה עומדים לפתוח עסקים משלהם, וויסטה פרינט אמורה להרוויח מכך.







פ' דרו רנקין, מנהל שותף בקרן טוקווייל, המשקיעה בחברות קטנות, מנסה להפחית את השפעת המיתון על ידי התמקדות "בחלקים של השוק שלא הרוויחו מההתאוששות" מהמיתון האחרון. רנקין מכנה את אחד המוטיבים באסטרטגיה שלו: "הוצאות עסקיות על טכנולוגיות בקנה מידה קטן". לדבריו, במקום פרויקטים גדולים שהיו באופנה בשנות ה-90, החברות מבצעות השקעות קטנות כדי להעשיר את התפוקה.



מגזר נוסף שעליו ממליץ רנקין הוא הבריאות. יצרניות גדולות של תרופות וציוד רפואי נהפכו לתלויות בחברות קטנות יותר, שמבצעות עבורן מחקר ופיתוח. השקעותיו של רנקין במגזר זה כוללות חברה בשם מדיסין קומפני שזכתה באחרונה לאישור עבור הטיפול שהיא מציעה לבעיות בלחץ הדם, ותורטק, שמייצרת ציוד קרדיו-וסקולרי (למערכת הלב וכלי הדם).



רנקין גם תולה תקוות בתחייה של הייצור האמריקאי. היחלשות הדולר מוזילה את ייצור הסחורות המקומי, והעלייה במחירי האנרגיה מייקרת את יבוא המוצרים לארה"ב. אחת המרוויחות הפוטנציאליות בעיניו היא בלדור אלקטריק קומפני, שמייצרת מנועים חשמליים.



למרות הביצועים הטובים של החברות הקטנות, רנקין מתריע מפני האפשרות שהמגזר יהיה מוגבל כל עוד איום המיתון נותר ממשי. בעזרת שלושת המוטיבים שהוא מציע מקווה רנקין לגלות דבר נדיר באקלים הנוכחי: "השילוב הקסום שבין עלייה בהכנסות לשיפור שולי הרווח, שמביא לרווחים מפתיעים".