האם סירבה להיבדק בפוליגרף - ובית דין רבני העביר את הילדים לאב

לידיעת המתגרשים (ובעיקר המתגרשות): אם תסרבו להיבדק בפוליגרף כחלק מהליך גירושים בבית הדין הרבני, החלטתכם עלולה להיות הרת גורל יותר ממה שניתן לדמיין. בהחלטה שניתנה לפני כחודש הורה בית הדין הרבני האזורי בחיפה להעביר את המשמורת על חמישה ילדים קטינים מאמם אל אביהם - רק בגלל שהאשה לא מילאה אחר החלטת בית הדין להיבדק בפוליגרף בנוגע לטענות הבעל כי היא בוגדת בו עם ערבים וכי היא משתמשת בסמים.



בני הזוג נמצאים בהליכי גירושים מזה כשנה, ולהם חמישה ילדים בגילים שלוש עד 14. בשלב מסוים ביקש הבעל מבית הדין לחייב את האשה להיבדק בפוליגרף בנוגע לטענותיו כלפיה. לטענתו, בשל הנושאים שבגינם התבקשה הבדיקה, מדובר ב"דיני נפשות" ובהכרעה האם האשה ראויה לגדל ולחנך את ילדיה.



פוליגרף משמש אמצעי להכרעות שיפוטיות בבתי משפט כבר שנים רבות, אך מכיוון שאמינותו אינה ודאית הוא לא משמש להכרעה בהליכים פליליים, אלא רק בהליכים אזרחיים, ורק בתנאי ששני הצדדים במשפט מסכימים מרצון לבדיקה.



בהחלטתו ממאי השנה ציין בית הדין כי בדיון ההוכחות שהתקיים בינואר 2008 הסכימו הצדדים להיבדק בפוליגרף, ואולם לאחר שהוגשו השאלות מטעם הבעל, ומשבית הדין הפנה את האשה לבדיקת פוליגרף, לא התקבלה תגובה ממנה. באותו דיון, כותבים הדיינים, לא הוכח מעבר לכל ספק שיש לאשה קשרים עם גברים זרים בני מיעוטים, או כי היא משתמשת בסמים - "ואולם מתוך כל ההתרחשויות עולה שיש כאן רגליים לדבר ויש דברים בגו".



הדיינים קבעו כי בכל מקום שיש בו בסיס לחשד שצד להליך מרמה - יש מקום לחייבו להיבדק בפוליגרף. לדבריהם, בימינו לא ניתן "לייסר את הרמאים ביסורין של ממש כדי שיודו", אולם תחת זאת ניתן לנצל את הפוליגרף "כדי להרתיע את הרמאים מלהסתיר את האמת". במקרה זה, לדעתם, בוודאי שיש רגליים לחשד, "ולכן יש ללחוץ על האשה לחייבה לגשת ולהיבדק בפוליגרף". אם לא תיבדק, הוסיפו, ינקוט בית הדין באמצעים נגדה.



האשה התנגדה לביצוע הבדיקה, שכן לטענתה הבעל אינו משלם את מזונות הילדים, "ופתאום מוצא הוא בבחינת יש מאין לממן בדיקת פוליגרף".



בעקבות סירוב האשה להיבדק הגיש הבעל, באמצעות עו"ד טליה לימור שקולניק, בקשה להעביר את חמשת ילדיהם למשמורתו, וכן למכור את דירתם המשותפת, שבה מתגוררים האם והילדים. לטענתו, האשה מסכלת את ביצוע החלטת בית הדין ומסרבת לבדיקת פוליגרף "שכן תוצאותיה יתמכו בגירסת המבקש בעניין התרועעות עם בני מיעוטים ושימוש בסמים ובתווך חמישה ילדים קטינים, שאין להותיר המשמורת עליהם לאותה אם אשר שרכה דרכיה עם בני מיעוטים ועשתה שימוש בסמים, כאשר קיים חשש כי זו תמשיך במעלליה".



הבעל ביקש מבית הדין להורות על העברת הילדים מהאם למשמורתו גם ללא צורך בבדיקת פוליגרף, "שכן סירובה מעיד על חששותיה שמא תצא האמת לאור".



בית הדין נעתר לבקשה, וקבע לפני כחודש כי תינתן לאב משמורת זמנית על הילדים, וכן הורה על מכירת הדירה. מאוחר יותר אף קבע כי עד למכירת הדירה, על האשה לצאת מהדירה, והאב יעבור להתגורר בה עם הילדים שנמצאים במשמורתו הזמנית.



האשה, באמצעות עו"ד בן ציון ראם, הגישה מיד בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בית הדין דחה את הבקשה בנימוק שאין מקום להתערבותו, "כי לנגד בית הדין עומדות טענותיו הקשות והמוצקות של האב והבעל".



על החלטה זו הוגשה בקשת רשות עירעור לבית הדין הרבני הגדול. בבקשה טענה האשה כי טענות הבעל, לפיהן האשה משתמשת בסמים ו/או בוגדת בו עם ערבים הן טענות "הזויות" שנועדו להתנקם בה. עוד טענה כי בית הדין פעל בניגוד לטובת הילדים, שכן רשויות הרווחה קבעו בתסקיר כי יש לתת את המשמורת על הילדים לאם, ובית הדין אימץ את האמור בתסקיר.



לפני שבועיים נעתר בית הדין הרבני הגדול לבקשה והורה לעכב את החלטת בית הדין המורה על העברה זמנית של משמורת הילדים ועל פינוי הדירה. הוא הורה לבית הדין לקיים דיון במעמד שני הצדדים.