ההנפקות הפרטיות ניצחו את ההנפקות בבורסה

מאת רותם שטרקמן

אף על פי שמאז קריסתם של שוקי ההון בעולם חלה עצירה מוחלטת של גיוסי ההון בהנפקת מניות, הצליחו חברות במשק לגייס ב-2001 יותר מ-6 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח. שני המאפיינים הבולטים בשוק ההנפקות היו גיוס גדול של כ-3 מיליארד שקל על ידי הבנקים הגדולים, באמצעות חברות החיתום שבבעלותם, והיקפן הגדול של ההנפקות הפרטיות, שהסתכמו ב-3.5 מיליארד שקל.

בהנפקות הפרטיות נמכרות אג"ח שאינן סחירות לגופים פיננסיים גדולים כמו קופות גמל, חברות ביטוח וקרנות פנסיה, המסווגות אותן כהשקעה לטווח ארוך. קרנות הנאמנות והמשקיעים הפרטיים אינם יכולים לרכוש את האג"ח האלה, עובדה המקטינה את צד הביקוש.

תפקיד החתמים בהנפקות הפרטיות שונה לחלוטין מתפקידם בהנפקות הציבוריות, מכיוון שאופיו שיווקי יותר, ללא אחריות משפטית או סיכון ממשי. זאת גם הסיבה לכך שבהנפקות הפרטיות העמלות נמוכות הרבה יותר מאשר בהנפקות הציבוריות ומסתכמות בפחות מ-1% מהיקף ההנפקה. בהנפקה ציבורית, לעומת זאת, אחראי החתם על התשקיף שהחברה מפרסמת, ומתחייב להפיץ את הסחורה בשוק, ולכן גם עמלות החיתום שהוא דורש גבוהות משמעותית, ומהוות כ-2%-5% מהיקף ההנפקה.

מנכ"ל אילנות בטוחה שוקי הון, זהר טל, אמר כי אפיק ההנפקות הפרטיות נוצל באופן נאה בשנה האחרונה, לאור ירידת הריבית השקלית וירידת התשואות על האג"ח הממשלתיות. לדבריו, בעקבות ירידת הריבית לכ-5 שנים משיעור של יותר מ-6% בתחילת 2001 ל-4.5% בחודשים האחרונים, הלך וגדל מספרן של הנפקות האג"ח הפרטיות. טל אמר כי היתרונות לחברות בגיוס פרטי הן רבים ובהם מהירות הביצוע והעובדה כי לא נדרשים אישורים של הרשויות לפני הגיוס.

טל הוסיף כי אצל הגופים המוסדיים נוצר ביקוש לסוג כזה של השקעות ארוכות טווח, ואולם הדבר נוגע רק לגופים המדורגים על ידי חברת הדירוג מעלות, או לגופים בנקאיים וחברות ביטוח אשר נמצאים תחת פיקוח. מבחינת החברה המגייסת מהווה גיוס פרטי גיוון של מקורות המימון, ומאפשר לה למכור אג"ח למשקיעים אשר סביר להניח כי לא ירבו להתקשר להנהלתה ולהתעניין במצב עסקיה ובמסגרת האשראי שלה.

מקור אחר בשוק ההנפקות אמר אתמול כי שוק הנפקות האג"ח בישראל הוא קטן, והשוק הלא סחיר שבו מצומצם עוד יותר. לדבריו, העובדה שקרנות הנאמנות והציבור אינם יכולים להשתתף ברכישת אג"ח לא סחיר זה, והעובדה שגם הגופים אשר יכולים לרכוש אותן מוגבלים בהיקף הרכישות שלהם, גורמות לכך שלא צפויה בשוק הזה צמיחה או התפתחות מעניינת אחרת. "ההנפקות הפרטיות הן אפיזודה חולפת", אמר.

מנכ"ל לאומי ושות', מאיר דלל, אמר כי ישנם כמה יתרונות לביצוע הנפקה פרטית עבור החברות המגייסות כספים. עמלות החיתום והוצאות ההנפקה הנמוכות הן בעלות חשיבות מרכזית, אך גם הגמישות שההנפקה הפרטית מקנה חשובה מאוד. לדבריו, כשנוצרת עבור חברה אפשרות לבצע גיוס והריבית נראית מתאימה, ניתן בתוך שבועיים-שלושה מרגע החלטת החברה לבצע את ההנפקה.

דלל אמר כי היקפו של השוק אכן מוגבל, ואולם מכיוון שישנם גם פדיונות, וקיימים כמה גופים עם קיבולת גבוהה, ניתן יהיה להשתמש בכלי זה גם בעתיד. לדבריו, בארבעת החודשים הקרובים ניתן יהיה לגייס בהנפקות פרטיות כ-1.5 מיליארד שקל.

מבדיקה של מנהלי ההנפקות עולה כי חלק גדול מההנפקות בוצעו על ידי חברות בנות או חברות אחרות הקשורות לחברות המנפיקות. חברת החיתום הדומיננטית היתה לאומי ושות', ששימשה מנהלת ב-13 הנפקות ציבוריות ופרטיות. חלק גדול מהכספים שגייסה לאומי ושות' גויסו עבור בנק לאומי למשכנתאות ולאומי למימון. את הנפקת האג"ח של בנק הפועלים, בהיקף של 620 מיליון שקל, ניהלה חברת החיתום של הפועלים, וההנפקות של חברת אי.די.בי נוהלו על ידי החברה הבת אילנות בטוחה. כך היה גם בהנפקות של פועלים השקעות (כיום פולאר השקעות) מקבוצת שרם-פודים-קלנר, שנוהלו על ידי לידר, מאותה קבוצה.

לידר דש השקעות היתה זו שהובילה את ההנפקה הגדולה של חברת בזק, בהיקף של 500 מיליון שקל. מנכ"ל לידר דש, דני ברק, אמר כי ההנפקות הפרטיות ענו הן על הצורך של החברות והן על צורכי הגופים המוסדיים. לדבריו, החברות המגייסות רצו "לנעול" את שיעורי הריבית הנמוכים לטווח ארוך, ולמצוא אפיקי מימון חדשים בנוסף לאשראי בבנקים. המוסדיים, מצדם, שנפגעו מירידת התשואות על האג"ח הממשלתיות, חיפשו אפיקים עם שיעורי תשואה גבוהים יותר.

ברק אמר כי רק לחברות בעלות דירוג אשראי גבוה התאפשר לבצע גיוס בהנפקות פרטיות. להערכתו, יש מקום להמשך של גיוסים באפיק זה, למרות העלייה בפרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים מאז אירועי ה-11 בספטמבר בארה"ב.