המהלך להשקת הקרנות שיתחרו בתעודות הסל יצא לדרך

תעודות הסל מנהלות בישראל 36 מיליארד שקל. הן מאפשרות למשקיע חשיפה למדדי מניות ואיגרות חוב שונים ומתחייבות בתשקיף להעניק למשקיע את התשואה שהשיג המדד שאחריו עוקבת התעודה.



למרות הפופולריות הרבה של תעודות הסל בקרב המשקיעים, התחרות העזה בין המנפיקים והמחירים הנוחים בענף - לביא פועל נמרצות להטמעת המוצר המקביל - קרנות ה-ETF, שהן פופולריות בעיקר בארה"ב.



ETF היא קרן נאמנות סחירה, הכפופה לחוקים ולתקנות של קרנות הנאמנות בארה"ב (Exchange Traded Fund). לעומתה, תעודת סל היא תעודת התחייבות, הכפופה לחוק ניירות ערך בבורסה בתל אביב.



תעודות הסל מחויבות לעקוב בצורה מלאה אחר ביצועי המדד. כלומר, אם מדד המעו"ף (ת"א 25) יעלה ב-1%, תעודות הסל הישראליות יעלו ב-1%. לעומתן, ה-ETF פועלות כקרן פתוחה, ואינן מחויבות לעקוב בצורה מלאה, אלא לאופטימיזציה בלבד. כלומר, הן משתדלות לעשות "כמיטב יכולתן" כדי לעקוב אחר המדד.



למרות הדמיון הרב בין שני המכשירים, אם יושקו קרנות ETF יבלטו כמה הבדלים בין המכשירים: רמת הפיקוח על קרנות נאמנות גבוהה יותר בהשוואה לענף תעודות הסל. בנוסף, הקרנות שיושקו יפעלו אמנם כמו תעודות הסל בעשיית שוק כדי לאפשר נזילות, אך בהבדל אחד גדול.



מנגנון עשיית השוק מאפשר למנפיקות ליהנות מרווחים מפעילות, וזאת על ידי קנייה בזול ומכירה במחיר גבוה יותר. אם יהיו רווחים כאלה בקרנות ה-ETF, יושקעו הפרשים אלו בחזרה בקרן ויאפשרו למשקיעים ליהנות מערוץ הכנסות זה. ואולם יש לזכור שהקרן אינה מתחייבת לתשואה שאותה ישיג המדד, היתרון המרכזי של תעודת הסל.



במכתב ששלח לביא בשבוע שחלף הוא כתב כי המודל הנרקם מבוסס על המודל האמריקאי, אך יבוצעו בו שינויים והתאמות לפי מאפייניו הייחודיים של שוק ההון הישראלי. עוד נכתב כי הבורסה נערכת בתקופה זו להשקת המכשיר החדש.



כדי ליצור מוצר שידמה כל האפשר לתעודות הסל, מנהלי הקרנות יפרסמו באמצעות הבורסה כמה שערים של קניית הקרן ביום המסחר, בדומה לשערי המדדים התיאורטיים המשרתים את הפעילים בנגזרים ובדומה לציטוטי עושי השוק בתעודות הסל.