38.7% מהציבור לא מודעים לכל סוגי העמלות והריביות שהם משלמים לבנקים לעומת 25.81% שעוקבים בקפידה אחרי כל עמלה או ריבית שמחויבת בחשבונם ו-35.48% שבודקים רק במידה והסכום שנגבה חריג. נתונים אלה ונוספים עולים מסקר שנערך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה בקרב 544 נשאלים ע"י מכון "כלים שיווקיים".
על השאלה האם ביצעת מו"מ עם הבנק על ריביות ועמלות שנגבות בחשבונך ענו 48.39% שאף פעם לא ניסו לבצע מו"מ, 16.13% ניסו ללא הצלחה, 12.9% ענו שהם סומכים על הבנק שייתן את התנאים הטובים ביותר, 22.58% מהנשאלים קבעו בעצמם את התנאים בחשבונם.
58% מהנשאלים ציינו שרוב הזמן חשבונם נמצא ביתרת חובה לעומת 42% שהשיבו כי חשבונם נמצא רוב הזמן בזכות. נתון זה מפתיע לדעת המרכז ללימודים אקדמיים שכן נדמה היה שבד"כ יתרות החובה גבוהות משמעותית בישראל.
ומה לגבי כרטיסי האשראי? 55% מהנשאלים בסקר מקפידים לבדוק את העמלות והריביות של כרטיסי האשראי לעומת 38.7% שאינם בודקים. כ-68% מודעים לאפשרות של קבלת אשראי נוסף מחברות כרטיסי האשראי אך לא ניסו זאת בעצמם, 13% משתמשים באשראי כזה ו-19.35% אינם מודעים לאשראי של חברות כרטיסי האשראי.
כיצד משפיעה הרפורמה בעמלות על נאמנות הצרכנים לבנק איתו הם עובדים? 45.16% מהנשאלים בסקר חשבו לעבור לבנק אחר לעומת 54.84% שלא חשבו לעבור בנק. 35.5% ציינו כי הסיבה העיקרית היא פרוצדורת המעבר המסובכת. 25.8% אמרו שהם מאוד מרוצים מהשירות בבנק שלהם, 54.8% ענו שהם רגילים ונוח להם לעבוד עם הבנק לעומת 19.35% שאינם מרוצים כלל מהסניף.
נאלמים דום
ד"ר ארנה לביא שטיינר מהמרכז ללימודים אקדמיים הסבירה את נתוני הסקר: "מרבית הנשאלים מעידים עדיין כי חשבונם נמצא רוב הזמן ביתרת חובה. למרות נתון זה שהוא לכאורה בלתי אופטימי, הרי שסקר מצביע על מגמה חיובית לעומת ממצאי סקרים קודמים שהצביעו על שיעור גבוה בהרבה של בעלי חשבונות ביתרת חובה. באם תימשך מגמה זו או לפחות לא תהיה חזרה לשיעורים הגבוהים הקודמים, יתכן שניתן יהיה להסביר זאת בחקיקה הנוגעת למסגרת האשראי בבנק. מטרת הסדר זה היתה הקשחת מדיניות הבנקים כלפי חריגות אשראי של לקוחותיהם. לבנקים היום לא ניתן לאפשר ללקוחותיהם להיות ביתרת חובה שאינה מוסדרת במסגרת אשראי".
ביחס לנושא העמלות אומרת שטיינר: "נתון בלתי מעודד הוא השיעור הגבוה עדיין של הלקוחות אשר אינם מודעים לסוגי העמלות ואינם מנסים לבצע מו"מ עם הבנק. לכאורה אנו רוצים להאמין כי הפכנו להיות צרכנים נבונים יותר, מודעים לזכויותינו, ערים לתחרות בכלל ובין הבנקים בפרט. מתברר כי גם אם לקוחות יודעים לבקש הנחה בקניית בגד או מוצר בר קיימא אחר, הרי דווקא כשאנו מגיעים להתנהלות מול המוסדות הפיננסים הגדולים, אנו נאלמים דום ושוכחים כי הם אלו שאמורים לחזר אחרינו למתן שרות ולא להיפך."