חברות הקוסמטיקה מנצלות את הגל האקולוגי ע"ח הצרכן

השקעתם עוד כמה שקלים במוצר קוסמטיקה "טבעי"? מוטב שתשקיעו גם כמה דקות בעיון ברשימת הרכיבים שלו. שקרים ירוקים

  • אורגני
רינה רוזנברג

הצרכן הישראלי כבר מזמן למד לחפש את האותיות הקטנות. כעת מתברר שהוא צריך להיזהר דווקא מהאותיות הגדולות. כשמלים כמו "אורגני" או "טבעי", מופיעות על מוצרי קוסמטיקה, או המלים "אקולוגי" או "ירוק", על חומרי ניקוי - יש לנקוט משנה זהירות.

רמת המודעות בנושאי השמירה על הסביבה מחד ועל הבריאות מאידך גדלה והולכת, וצרכנים רבים מעוניינים לממש מודעות זו באמצעות קנייה של מוצרים מזיקים פחות, אבל ככל שמתרבות התוויות על גבי המוצרים כך גדל הבלבול.

בישראל אין חוק המגדיר מהו מוצר טבעי, אקולוגי או אורגני בתחום הקוסמטיקה וחומרי הניקוי, וכל יצרן יכול להשתמש בהגדרות אלה ללא הגבלה.

בארגון לחקלאות אורגנית בישראל מגדירים מוצר אורגני כמוצר שחומרי הגלם שלו אורגניים, ללא מרכיבים מהנפט, ידידותיים לסביבה, מיוצרים ממרכיבים צמחיים שלא נוסו על בעלי חיים ושאינם מכילים חומרי צבע או ריח סינתטיים. מוצר טבעי מוגדר ככזה שמיוצר רק מחומרי גלם ותוספים טבעיים, כשהכוונה לרוב היא לצבעים, חומרי טעם וריח ומייצבים. לפיכך, מוצר יכול להיות טבעי אך לא אורגני.

עוד בוואלה! NEWS

5 טיפים שיעזרו לעובדים שלכם לחזור לשגרה

בשיתוף נספרסו
לכתבה המלאה

תסבוכת סמנטית

על מוצרי ניקוי רבים תמצאו את המונח "אקולוגי". מהו בעצם מוצר אקולוגי? יש לכך כמה גרסאות: ד"ר ניצן אייל, האחראי על נושא איכות הסביבה במכון התקנים, טוען כי מי שקורא למוצר שלו אקולוגי - "אין מושג על מה הוא מדבר".

לדברי ד"ר אייל, המונח "אקולוגי" מגיע מתחום המדע ומתייחס ליחסי גומלין בין הסביבה לאדם, ולכן אין כל משמעות של הגדרת מוצר בשם זה. רק מוצר המסומן בתו הירוק הוא מוצר שאינו פוגע בסביבה, וגם אז לא מדובר במצב של חוסר פגיעה טוטאלי. תו ירוק מוענק על ידי המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים למוצרים שפגיעתם בסביבה פחותה ביחס למוצר אחר בעל ייעוד זהה. "מוצר ירוק הוא מוצר שפגיעתו בסביבה פחותה, אך אין מוצר שאין לו שום השפעה על הסביבה, מכיוון שכל מוצר צורך משאבי טבע למיניהם", מסביר אייל. "בקביעת רמת הפגיעה של המוצר והגדרתו כירוק מתייחסים לכל מחזור חיי המוצר - מתהליך היצירה, השימוש וגם התהליכים שלאחר השימוש".

שי פרידמן, בעליה של חברת אקוגרין - דרך ירוקה, המשווקת את סבוני ד"ר ברונר בישראל, מסכים עם אייל ומסביר כי כאשר המלה "אקולוגי" מיוחסת למוצר מסוים היא יוצרת תסבוכת סמנטית. "אם הרגתי באמצעות חומר ניקוי 50 מיליארד חיידקים, הרי שיש בפעולה זו השפעה על הסביבה", אומר פרידמן. לדבריו, אפילו חומץ או מיץ לימון - חומרי ניקוי יעילים וטבעיים - עלולים לפגוע בסביבה. "השאלה היא תוך כמה זמן החומר מתפרק וחוזר למחזורי החיים של הטבע. קצב ההתפרקות הביולוגי של נפט או של חומרים סינטטיים הוא אטי עד אפסי, לעומת קצב ההתפרקות של מוצרים טבעיים", אומר פרידמן. משום כך, לטענתו, מוצר טבעי יכול להיחשב אקולוגי.

כמעט בכל מוצרי הקוסמטיקה הקונוונציונליים נעשה שימוש ברכיבים שעשויים מנפט. נפט אמנם מגיע מהטבע, אך לא יכול להתפרק בטבע - מדובר בשמנים שנמצאים באדמה שכבר התקלקלו והתחמצנו ואינם יכולים לחזור למחזור החיים הטבעי, ולכן קיומו של רכיב זה במוצרי קוסמטיקה בעייתי.

היזהרו מרשימות ארוכות

הבעיה מתחילה כאשר יצרניות קוסמטיקה משתמשות במונח "טבעי" על הטיותיו השונות, באופן שעלול לגרום להטעיה.

"חלק מיצרניות הקוסמטיקה מנצלות את ההזדמנות ומשתמשות במונח 'טבעי' לתיאור מוצרים שייתכן שמכילים רק כמות קטנה מאוד של רכיבים טבעיים", אומרת רונית נחום, נטורופתית ומרצה לתזונה ולקוסמטיקה טבעית במכללות לרפואה טבעית. לדבריה, יצרניות מוצרי הקוסמטיקה אינן מחויבות להצהיר שמוצריהן מחלחלים לתוך העור, ואם היו עושות זאת היה עליהן לסווג את המוצרים כתרופה, ולפיכך לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר. "מפעלים למוצרי טיפוח אישי יכולים להשתמש במרכיבים מסוכנים שלעולם לא היו מאשרים אותם בשימוש בתרופות, שנקלטים בגוף דרך העור".

"אם ההרגשה היא שצריך סיוע מכימאי כדי לקרוא את רשימת הרכיבים של המוצר ויש שם שמות שלא קשורים לעולם הצומח, סביר להניח שמדובר ברכיבים סינטטיים, ואז ברור שהמוצר אינו טבעי או אורגני וצריך לחשוב פעמיים לפני שנותנים לו להיספג בגוף שלנו", אומר פרידמן. לדבריו, במוצר טבעי אמיתי רשימת הרכיבים אמורה להיות תמציתית וללא רכיבים ששמם כולל מספרים, כאשר רובה ככולה צריכה להיות מורכבת משמנים. "כשיש רשימות מאוד ארוכות של רכיבים צמחיים הדבר צריך להדליק נורה אדומה. בדרך כלל אין סיבה להוסיף שמות של המון צמחים, אבל חברות מסוימות רוצות להטביע את הרכיבים הסינטטיים בים של שמות צמחים וכך גם להשיג אפקט של טבעיות, למרות שלרוב הריכוז של הרכיבים נמוך מאוד", הוא טוען.

הצורך בבדיקה מדוקדקת של הרכיבים קיים גם במוצרים המתיימרים להיות אורגניים. באחרונה נכנסו בישראל לתוקף תקנות משרד החקלאות ופיתוח הכפר לחוק להסדרת תוצרת אורגנית, אך החוק אינו מתייחס למוצרים שאינם מזון. ארגון החקלאות האורגנית בישראל קבע סטנדרט לנושא, הקובע כי מוצר טיפוח אורגני צריך להכיל 95% מרכיבים אורגניים.

ואולם אין מדובר בתקן המחייב את היצרנים אלא בהתחייבות וולנטרית בלבד. לעתים המלה "אורגני" מתייחסת רק לכמה רכיבים קטן שהמוצר כולל, אבל היצרן מעוניין ליצור רושם לפיו המוצר כולו אורגני. נוסח כמו "מכיל רכיבים אורגניים" רק מדגיש את העובדה שהמוצר כולל רכיבים שאינם אורגניים. "המשחק עם המלה אורגני מטעה גם כאשר היצרנים מדגישים באותיות מאירות עיניים את צמחי המרפא האורגניים שמוצריהם כוללים ואת שאר המרכיבים, שהם בסיס המוצר והם סינתטיים לחלוטין, מחביאים", אומרת נחום. "לא פלא שלצרכנים אין מושג כיצד לבחור מוצר טבעי או אורגני בתוך המבחר הרב והמפתה".

כדי למנוע ריקבון במוצרי קוסמטיקה שנמצאים בתנאי סביבה לא אופטימליים משתמשים היצרנים בחומרים משמרים, שאמורים להרוג חיידקים ופטריות. "יש להביא בחשבון כי המרכיבים הרעילים שבמוצרי הקוסמטיקה עלולים להיות רעילים גם לבני אדם ולא רק לחיידקים", אומרת נחום, ומציינת את אחד החומרים המשמרים המזיקים ביותר - פורמלדהיד - וחומרי שימור המשחררים אותו.

אמנם אם החומרים המשמרים הם כימיקלים סינתטיים הם עלולים לגרום לתופעות לוואי, אך גם חומרי שימור טבעיים, כמו אלה שבהם משתמשות חברות הקוסמטיקה הטבעיות מזיקים, בעיקר אם יש הרבה מהם. "חומרי השימור נספגים בגוף, מתפשטים בו דרך זרם הדם ומתיישבים בשכבה החיצונית של העור. התכונות הקטלניות של החומר המשמר יכול להרוג גם בקטריות מועילות על פני העור ולגרום לפריחה", אומרת נחום.

היתרון של חומרי השימור הטבעיים הוא היותם מוכרים למערכת החיסונית של הגוף, והחסרון הבולט הוא שהם לא חזקים מספיק. "שמנים אתריים רבים ידועים כבעלי יכולת שימור חזקה ותכונות מחטאות, והם משמשים כחומרים אנטיספטיים חזקים המשמידים את רוב הבקטריות והפטריות המזיקות, מבלי לפגוע בגוף", אומרת נחום.

דוגמאות לשמנים אתריים עם תכונות שימור הם עץ התה, בנזואין, מור, לימון ואקליפטוס. גם חלק מהוויטמינים כמו C ו-E הם חומרי שימור טובים, וכן תמצית אולאורזין של רוזמרין וזרעי אשכוליות יכולים לסייע בהפחתת חיידקים כשמשתמשים בהם בריכוזים גבוהים ובתנאים אידיאליים, אך הם יעילים רק נגד חיידקים מסוימים ותקופת פעילותם מוגבלת.

ומה קורה בעולם?

בעולם ישנם כמה תקנים העוסקים במוצרי קוסמטיקה, אך גם הם לא מחייבים: תו תקן של Ecocert, גוף אירופי העוסק בנושא הקוסמטיקה הטבעית והאורגנית, קובע כי מוצרי קוסמטיקה אורגנית צריכים להכיל לפחות 10% מרכיבים אורגניים ולפחות 95% מרכיבים ממקורות צמחיים טבעיים. תקן BDIH הגרמני מתייחס רק למוצרי קוסמטיקה טבעיים ולא למוצרים אורגניים, וקובע כי מוצרים אלה לא יכילו שמנים, מינרלים, סיליקון, חומרים משמרים וחומרי טעם וצבע סינטטיים. גם תקנים אלה הם תקנים וולונטריים.

בימים אלה מנהלת חברת ד"ר ברונר האמריקאית מאבק משפטי בארה"ב נגד חברות טיפוח וקוסמטיקה ובהן אסתי לאודר, סטלה מקרתני ואואסיס, בטענה שהן מכנות את מוצריהן אורגניים וטבעיים, אך בפועל משלבות תוצרים של התעשייה הפטרוכימית וחומרים שלצורך גידולם השתמשו בזבלים כימיים וחומרי הדברה. מטרת המאבק היא, למעשה, לקדם את המאבק לתקינה וחקיקה בנושא מוצרים אורגניים שאינם מזון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully