עיריית ירושלים, שדורגה אחרונה במדד החינוך מצדיקה: שיעור הזכאות לבגרות בעלייה

ירושלים מעיריית ירושלים, שדורגה אחרונה במדד החינוך, נמסר כי "ממוצע הזכאים לבגרות בירושלים הוא 59.41%. זוהי עלייה מהשנה הקודמת. שיעור הנשירה במעברים בין כיתות ט' לכיתות י"ב בשנת הלימודים תשס"ח היה 4.8%.



"מינהלת החינוך בעיר (מנח"י) מובילה מדיניות של מניעת נשירה ומפעילה תוכניות רבות לשם כך. נתוני משרד החינוך כוללים גם תלמידי י"ב ממזרח ירושלים, שנבחנים בבחינות אל-תווג'יהי ואינם זכאים לבגרות ישראלית.



מנח"י פועלת כדי להגדיל את מספר הזכאים לבגרות בירושלים, בין השאר במסגרת תוכנית אומ"ץ לתמיכה בתלמידים לאורך הלימודים. יש לציין כי במסלול זה יש עלייה מתמדת בשיעור הזכאים לבגרות".



חולון מעיריית חולון, שהגיעה למקום ה-14 במדד, נמסר: "חולון עוברת כבר שנים תהליך של הפרטה והוקמו בה חברות בנות של העירייה, שמתעסקות בנושאי חינוך ותרבות. לא מעט מתחומי החינוך בעיר הוכפפו לאותן חברות, שתקציביהן אינם נכללים כהשקעה בחינוך במסגרת תקציב העירייה.



אם כן, הסבסוד של עיריית חולון לחינוך עומד על כ-80 מיליון שקל, המהווים כ-32% מסך ההשקעה בחינוך - זאת אם מביאים בחשבון את החברות הבנות ואת מחלקות העירייה השונות, כגון היחידה לקידום נוער. זאת ועוד: הסבסוד ב-2007-2008 עלה לכ-90 ו-94 מיליון שקל בשנה, בהתאמה.



"באשר למדיניות ההנשרה מבתי הספר - הנשירה ממערכת החינוך בחולון עומדת על 0.8% , שהם כ-67 תלמידים. הסיבות לעזיבת מערכת החינוך העירונית אינן בהכרח קשורות לנשירה. ישנם ילדים שעוברים לבתי ספר אחרים, כגון בתי ספר ללימודי מקצוע של משרד העבודה ובתי ספר חרדיים, ורשומים כנושרים. לגבי הנושרים מבתי הספר, ראש העיר הנחה ללוות אותם בכל מצב".



ראשון לציון מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "מבדיקות שערכה העירייה עולה כי ההשקעה המתוארת אינה כוללת את ההשקעות העירוניות בתרבות ובבינוי, המסתכמות בתוספת של כ-60 מיליון שקל ל-2006. ערים אחרות, בניגוד לראשון לציון, כללו את הנתונים האלה, כך שלמראית עין בלבד נדמה כי דירוגן גבוה יותר. בפועל, אם נחשב את הנתונים האלה, ראשון לציון מדורגת במקום השלישי בהשקעה בחינוך".



על מספר התלמידים הגבוה בכיתות הגיבו בעירייה: "מספר התלמידים בכיתה הוא פועל יוצא של אמון התושבים במערכת החינוך העירונית ושל הביקוש ההולך וגובר מדי שנה. העירייה משקיעה בבנייתן של כיתות חדשות הן בגני הילדים והן בבתי הספר.



נוסף על כך, תוכנית אופק חדש, העתידה לפעול ב-21 בתי ספר בעיר, תכלול יותר מ-80 אלף שעות לימוד נוספות פרטניות, שיינתנו במתכונת לימודים אינטימית. מערכת החינוך בראשון לציון מובילה במספר בתי הספר הפועלים במסגרת אופק חדש לעומת ערים אחרות".



חדרה דובר עיריית חדרה, רז זהבי, מסר בתגובה: "בשנה האחרונה שיעור הזכאים לבגרות בקרב התלמידים שגרים ולומדים בחדרה עומד על 56.1%, אבל חדרה היא העיר היחידה בישראל שבה 100% מהתלמידים ניגשים למבחני הבגרות. בשנה הקרובה יושקעו יותר משאבים כדי להעלות גם את שיעור הזכאים. העירייה משקיעה כ-80 מיליון שקל בשנה בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ובשנה הבאה יושקעו יותר כספים בחינוך". זהבי הוסיף כי העירייה משקיעה כספים רבים בתוכניות העשרה כבר בגנים, בשדרוג מבני בתי הספר ובפתיחת תיכונים וגנים חדשים.



תל אביב יפו דפנה לב, ראש מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית תל אביב-יפו, אמרה על מצב הנשירה בעיר כי "שיעור נשירה של 3.5% בעיר כה מגוונת ומקוטבת מבחינה חברתית-כלכלית הוא הישג שאנחנו גאים בו. לפני כשש שנים היה שיעור הנשירה בסביבות 9%". לב הוסיפה כי העירייה פועלת למנית נשירה כבר בבתי הספר היסודיים ומפעילה את תוכנית "הזדמנות שנייה" כדי לשמור על התלמידים במסגרת שבה הם יכולים להשיג תעודת בגרות מלאה או חלקית או לרכוש מקצוע.