מהפך בתעשיות הביטחוניות: התעשייה האווירית, שבמשך שנים הובילה בהיקף המכירות, עקפה ב-2007 את אלביט גם בנתוני רווח תפעולי כשיעור מהמכירות, רווח נקי ומכירות לעובד - כך עולה מנתוני משרד הביטחון שהגיעו ל-TheMarker.
תחרות עזה, המשלבת מאבקי כוח ויוקרה, קיימת בענף התעשיות הביטחוניות, בעיקר בין שתי החברות הגדולות - החברה הבורסאית אלביט והחברה הממשלתית התעשייה האווירית (תע"א). במשך שנים נהנתה אלביט מהילה של חברה רווחיות יותר, המנוהלת טוב יותר. עד למהפך בשנה שעברה.
ללא ספק, המהפך קשור לשינויים בדרג ההנהלה הבכירה של תע"א בקיץ 2005, לאחר עזיבתו של היו"ר והמנכ"ל הוותיק, משה קרת, ומינוי יאיר שמיר ליו"ר ויצחק ניסן למנכ"ל. המאמצים המשולבים של השניים לקידום תרבות ניהולית עסקית בתע"א הניבו פירות כבר ב-2006 וביתר שאת ב-2007, בה הציגה תע"א את הרווח התפעולי הטוב ביותר בין התעשיות הביטחונית הגדולות. פירות אלה צפויים, כנראה, לאתגר את יו"ר אלביט, מיקי פדרמן, ומנכ"ל החברה, יוסי אקרמן.
התעשיות הביטחוניות בישראל כוללות ארבע חברות גדולות - תע"א, רפאל ותעש הממשלתיות ואלביט מערכות בשליטת פדרמן, הנסחרת בבורסה. לצדן יש 11 חברות קטנות. הגדולה בהן בהיקף המכירות והעובדים (הנתונים מתייחסים ל-2007) היא פלסן סאסא, שהעלייה המהירה במכירותיה בשנתיים האחרונות מיוחסת לחוזים עם הצבא האמריקאי למיגון כלי רכב שבשימושו בעיראק. אחריה נמצאת קבוצת מיקאל הכוללת את סולתם, ITL וסיימר. אחריה בסדר יורד נמצאות ארונאוטיקס, רבינטקס, מגל, IWI (לשעבר מפעל מגן של תעש, כיום בבעלות סמי קצב), מנועי בית שמש, אורדן, אורלייט וראדא.
על פי נתונים סופיים ל-2007, כפי שהוצגו באחרונה לצמרת משרד הביטחון על ידי חמדה מרק, ממשרד היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, היקף המכירות של התעשיות הביטחוניות בישראל ובעולם הסתכם ב-8.15 מיליארד דולר, מהם 6.2 מיליארד דולר יצוא והשאר לכוחות הביטחון של ישראל.
גם הקטנות מוכרות
מכירות תע"א הסתכמו ב-3.31 מיליארד דולר (40% מהן לשוק האזרחי) מהן 81% ליצוא. מכירות אלביט הסתכמו ב-1.98 מיליארד דולר, מהן 79% ליצוא. מכירות רפאל הסתכמו ב-1.29 מיליארד דולר, מהן 58% ליצוא. מכירות תעש הסתכמו ב-568 מיליון דולר מהן 61% ליצוא. מכירות התעשיות הקטנות הסתכמו ב-995 מיליון דולר, מהן 85% ליצוא. מבין התעשיות הקטנות, מכירות החברות שאינן בורסאיות (פלסן, מיקאל, ארונאוטיקס, IWI וראדא) הסתכמו בכ-685 מיליון דולר.
צבר הזמנות גבוה
מספר העובדים שהעסיקו התעשיות הביטחוניות בסוף 2007 הגיע ל-39,885, מהם 14,500 בתעשיות הפרטיות ו-25,335 בתעשיות הממשלתיות. תע"א העסיקה 16,300 עובדים, והציגה 203 אלף דולר מכירות לעובד לעומת 186 אלף דולר ב-2006. תהליך הארגון מחדש בחברה המתבצע בתיאום מלא עם ועד העובדים הניב רווח תפעולי בשיעור של 5.5% מהמכירות, לעומת 4.4% ב-2006 ו-1.5% ב-2005. הרווח הנקי ב-2007 רשם ירידה לעומת 2006 בעיקר ממחיקת השקעה בחברת ATG האמריקאית שנסגרה והסתכם ב-126 מיליון דולר.
צבר הזמנות של החברה היה הגבוה בתולדותיה ועמד על 7.55 מיליארד דולר, היקף המאפשר אופק פעילות ל-2.5 שנים בקצב המכירות הנוכחי. במהלך 2008 המשיך צבר ההזמנות של החברה לעלות. עודף כוח אדם אלביט מערכות העסיקה ב-2007 כ-9,600 עובדים והציגה את היקף המכירות לעובד השלישי בהיקפו בתעשייה הביטחונית (אחרי רפאל ותע"א) - 198 אלף דולר לעובד. החברה שמיזגה לתוכה את תדיראן קשר, מכרה ב-1.98 מיליארד דולר. הרווח התפעולי שלה ירד ל-5.4% מהמחזור לעומת 6% ב-2006. הרווח הנקי היה 76 מיליון דולר לעומת 72 מיליון דולר ב-2006. צבר ההזמנות היה 4.6 מיליארד דולר, נתון המאפשר פעילות ל-2.3 שנים בקצב המכירות הנוכחי.
רפאל הגדילה מכירותיה ב-2007 ב-29% לעומת השנה שלפניה ל-1.29 מיליארד דולר. החברה הציגה את היקף המכירות הגבוה ביותר לעובד בתעשיות הגדולות - 235 אלף דולר. הרווח התפעולי שלה היה 2.5% מהמכירות. במשרד הביטחון סבורים,כי הרווחיות נחשבת לנמוכה ומחייבת התייעלות ומאמץ גדול יותר בהרחבת שוקי היצוא. צבר ההזמנות של רפאל היה 2.2 מיליארד דולר, שיכול לשמש לשנתיים של פעילות בקצב הנוכחי.
תעש נחשבת שנים לחברה הבעייתית בין ארבע הגדולות. ראשי החברה הבהירו כי הבעיה נובעת מכך, שעלויות הפנסיה של עובדי החברה הפורשים מוטלות על כתפיה, בניגוד לרפאל, שבה נטל הפנסיה של הפורשים הועבר לממשלה.
היקף המכירות של תעש ב-2007 הסתכם ב-568 מיליון דולר. לחברה היו בשנה זו 564 עובדים. היקף המכירות לעובד היה 160 אלף דולר ומשקף את עודף כח האדם בחברה. צמצום מספר עובדיה אמור היה להתבצע בתהליך ההפרטה, שלא מומש כנראה כתוצאה מלחצים של ועד העובדים וחוסר העניין של השרים האחראים (ביטחון ואוצר) להתעמת עמם.
לתעש הון עצמי שלישי שאינו מאפשר לה להתמודד עם התחיבויות ביהקף של 3.4 מיליארד שקלים. החברה רשמה ב-2007 הפסד תפעולי של 11 מיליון דולר והפסד נקי של 27 מיליון דולר.
צבר ההזמנות של החברה נובע מפרויקט השבחת הטנק הטורקי, שבשלב זה אינו רווחי. במשרד הביטחון סבורים כי החברה חייבת להגדיל את קצב כניסת הזמנות כדי שתוכל להמשיך לצמוח גם לאחר סיום הפרוייקט הטורקי. "כל תוכנית להוצאת החברה מהמשבר הפיננסי צריכה להיות מגובה ביצירת מנועי צמיחה חדשים, שיתורגמו לגידול בצבר ההזמנות. ללא צבר הזמנות רחב, קיים חשש שמגמת השיפור תיעצר והחברה תמשיך להיות תלויה בסיוע המדינה", סבורים במשרד הביטחון.