>> "חוץ מאשר לקבוע את גודל החיוך שלך כשאתה אומר בוקר טוב, אומרים לך איך צריך להיות ולהיעשות כל דבר", אומר יהודה לוי, מנכ"ל HSBC ישראל, בתשובה לשאלה איך זה לעבוד בבנק בינלאומי שהוא מהגדולים בעולם.
נשמע כאילו זה מגביל ונותן תחושה שאתה חסר השפעה?
"אני דווקא מוצא שזה נוח. אספו פה 150 שנה של ניסוי וטעייה. לא מנסים להמציא כאן את הגלגל בכל פעם - מניחים שמישהו כבר טיפל בזה".
לוי לא תיכנן להיות בנקאי. את דרכו המקצועית הוא החל ב-80' - דווקא בתור מהנדס ייצור בטבע - שהיתה אז חברה קטנטנה.
"למדתי הנדסה בטכניון והגעתי לטבע בתור עובד זוטר במחלקת כימיה של מזון ובעלי חיים. אלה היו שנות האינפלציה, וראיתי שלא המשווקים ולא המהנדסים הם אלה שקובעים את רווחיות הפירמות - אלא רק החשבים. החלטתי לעשות סוויץ', ולנסוע ללמוד מינהל עסקים ומימון בארה"ב.
"במקביל התחלתי לעבוד בריפבליק בנק, שהיה בשליטת משפחת ספרא, ועסקתי שם במיזוגים ורכישות של בנקים ובמסגרת זו גם בעסקות של מיזוג בנקים לתוך ריפבליק. תיכננתי לנסוע לשנתיים ונשארתי שבע שנים. חזרתי לאחר שביצענו בריפבליק את העסקה לרכישת הבנק הבינלאומי והצטרפתי להנהלת הבנק - בתחילה כסמנכ"ל בתכנון, ולאחר מכן במשכנתאות".
ב-99' מכר ספרא את ריפבליק ל-HSBC. עוד קודם למכירה הוא ביקש היתר מבנק ישראל לפתוח סניף בישראל. HSBC מינה את לוי לטפל בהקמה של הסניף הישראלי עם היו"ר דב שליין. שמו של שליין, אגב, עלה באחרונה לכותרות לאחר שבנק הפועלים קנה מחצית מחברה לניהול נכסים שהקים בארה"ב עם עוד שניים מיוצאי ריפבליק.
HSBC העולמי, שהוקם בהונג קונג ב-1865 ומכאן שמו (Hongkong & Shanghai Banking Corporation) פועל ב-83 מדינות באמצעות 350 אלף עובדים והמאזן שלו מגיע ל-2 טריליון דולר.
לאחר שמונה שנים של פעילות בישראל, כמו שאר הבנקים הזרים שפעילים פה, אתם כמעט לא מורגשים. התרומה שלכם לכלכלה הישראלית היא אפסית.
"זה נכון שהפוביה שהיתה מכניסת הבנקים הזרים התבררה כמוגזמת, אבל חשוב להבין שהבנקאות הזרה נכנסת לישראל בצעדים מדודים - ולא בסערה. בנקים זרים בישראל הם זן שקיים רק שמונה שנים. הם נכנסו לכאן כשהמדינה והכלכלה היו במצב של האטה משמעותית עם התפוצצות בועת ההיי-טק מצד אחד והאינתיפאדה השנייה מצד שני. ולמרות זאת אף אחד שבא לפה לא יצא מכאן - ורק ב-2004-2005 התחילו באמת לעבוד.
"אז לא לקחנו נתח שוק של 20%, אבל בצד המסחרי יש תרומה. בכל הסוגיה של לווה בודד מערכת הבנקאות הישראלית קטנה על אנשים מסוימים כאן - וזו פעילות לא מבוטלת שאנחנו והבנקים הזרים האחרים נותנים לה מענה. הבנקים הזרים גם נכנסים לפרויקטים גדולים כמו מתקן ההתפלה באשקלון, שאנחנו העמדנו לו מימון.
"המעורבות של זרים במימון הפרויקטים היתה יכולה להיות גדולה אם היו יותר פרויקטים. נכון להיום, הרכבת הקלה למשל לא זזה. בכביש 531 הגישו את המעטפות לפני חודשים רבים, ופרויקט ההתפלה חוזר למכרז. אפשר לומר בשקט שזו הפעם הראשונה שהבנקים הזרים מחכים למכרזים ולא להפך".
אין היגיון בגידול אורגני
סיטי היה הבנק הזר הראשון שנכנס לפעילות בישראל ב-2000. ההצהרות של אנשיו היו דרמטיות, ובכללן ההצרה כי בכוונתם לכבוש נתח של 15%-20% מהפעילות הקמעונית של הבנקים בישראל.
ההצהרות האלה הפיחו תקווה בקרב רגולטורים וצרכנים לתחרות חדשה בתחום - אלא שעד היום, שמונה שנים אחרי, אנשי סיטי לא גיבו את ההצרות האלה ולא כבשו כמעט נתח שוק בתחום. זה לא רק סיטי, עד היום אין בנק זר שפועל בתחום הבנקאות הקמעונית בישראל.
ואולי ההשלמה של לוי עם הארגון הקטן ועם המחסור בפעילות בעולם הקמעונות נובעת גם מניסיון העבר, כאשר היה שותף לתוכנית הכושלת של הבוס הקודם שלו בבנק הבינלאומי, שלמה פיוטרקובסקי, להיאבק בבנקים הגדולים בישראל.
פיוטרקובסקי ניסה אז לנגוס בנתח הגדול של משקי הבית שבו אוחזים ביד רמה עד היום הפועלים ולאומי עם יותר מ-60%. הוא ניסה לעשות זאת באמצעות השקתן של עמדות קארד גארד שבהן יוכלו לקוחות כל הבנקים לבצע הפקדות כספים בבנק הבינלאומי מבלי שיהיה להם חשבון בבנק. אלא שהתוכנית הבומבסטית נחלה כישלון חרוץ בעקבות קשיים שהערימו עליו הבנקים הגדולים וככל הנראה גם בשל בעיות בתכנון.
מתי נראה כאן בנק זר מתחרה בפעילות הבנקאית הקמעונית?
"מבחינת הפעילות הקמעונית, הבנקים המקומיים מפותחים - במוצרים בתחזוקה במחשוב ובשיווק ללקוחות. אפשר לומר שלמעשה הם די בשורה הראשונה. לכן, אין שום היגיון בגידול אורגני בפעילות קמעונית של זרים בישראל. אנחנו מאמינים שריטייל זה עסק טוב, אבל אם HSBC יעשה כאן פעילות ריטייל זה יהיה רק דרך רכישות של בנקים מקומיים".
מדוע לא רכשתם בנק עד היום?
"HSBC העולמי נכנס למדינה וגדל אורגנית - ורק לאחר שהוא מתייצב הוא מתחיל לבצע רכישות. היו לא מעט הזדמנויות פה, ואני חושב שבצורה כזו או אחרת כל ששת הבנקים הגדולים כאן עמדו בחמש או עשר השנים האחרונות עם אוזן כרויה למשקיעים זרים - זה יקרה בסופו של דבר.
"בינתיים, ב-HSBC העולמי הולכים חזק מאוד על רוסיה ועל מדינות מרכז ומזרח אירופה - מדינות שהבנקאות המערבית לא היתה בהן קודם. בישראל, בעוד הפעילות הקמעונית חזקה יש למערכת הבנקאות המקומית חסרונות בעיקר בבנקאות המסחרית בהשוואה לבנקים הזרים: בסיס הון שלנו גבוה יותר, יש לנו פרישה בינלאומית, נטוורקינג עם לקוחות טובים יותר, ונגישות לשווקים בענייני סחר חוץ.
"יתרון נוסף שלנו הוא בטיפול בכוח אדם בקליטת עובדים ובתגמול לפי ביצוע של עובדים בכירים ומנהלים בכלל. בסעיף האחרון אני חושב שהבנקאות הישראלית סובלת ממורשת סוציאליסטית, שמגבילה את יכולת הניהול שלה".
אבל המשבר האחרון דווקא הוכיח שהמודלים של פיצוי לפי ביצוע בבנקים בעולם נכשלו שכן מנהלי ההשקעות ראו רק את השולחן שלהם, קיבלו בונוס לפי התשואה שהשיגו או האשראי שנתנו ולכן נטלו יותר סיכונים.
"זה לא מדויק. אם יש עיון מחדש זה בנושא של משכורות של מנכלים ויו"רים ואני לא חושב שאפשר להפיל את משבר האשראי על שכבת הביניים של המנהלים".
הבנקאים אוהבים להאשים את הרגולציה בכך שבנקים זרים שונים אינם נכנסים לפעילות בישראל האם זו סיבה נוספת לכך שהבנקים הזרים לא מגיעים לכאן?
"אני לא מאמין לזה - אני לא חושב שהעובדה שבנקים זרים לא נכנסים לישראל קשורה לרגולציה. בנקים זרים נכנסים לשווקים בשל התפישה של פרופיל הסיכון סיכוי לעומת שווקים אחרים. כל המגעים שלנו עם בנק ישראל ומשרד האוצר תמיד מצוינים".
כיצד ישפיעו לדעתך תקנות באזל 2 על הבנקאות המקומית?
"קראתי באחרונה משפט שאומר: 'אם האקורד של באזל 1 היה ההון - האקורד של באזל 2 הוא ניהול הסיכונים'. ניהול הסיכונים הוא קפיצת המדרגה המשמעותית בתקנות באזל 2, וכך גם הדגש על הממשל התאגידי ואיכות הבקרה. חידוש משמעותי נוסף הוא הקצאת ההון כנגד הסיכון התפעולי.
"לפי הנעשה בעולם נראה שככל שהבנק גדול יותר והפעילות שלו מגוונת ובינלאומית יותר - ככה תיטיב איתו הגישה המתקדמת לעומת הגישה הסטנדרטית, שכן היא תחסוך לו בהקצאת ההון הנדרש. כשאני מדבר על בנקים גדולים, זה על בנקים עם הון הגדול מ-3 מיליארד יורו - ובישראל רק הפועלים ולאומי עוברים את הסף הזה.
"הסיכון על פי הגישה המתקדמת יחסוך להם הקצאה של 20% מההון הנדרש. עם זאת, בעולם רוב המערכת הבנקאית פועלת בכל זאת לפי הגישה הסטנדרטית - בגלל העלויות והמורכבות הכרוכות ביישום גישה מתקדמת יותר".
ניהלת בעבר את תחום המשכנתאות בבנק הבינלאומי מה אתה חושב על התחרות שמתקיימת בתקופה האחרונה בין הבנקים הישראלים, ובמיוחד בין מזרחי טפחות לדיסקונט?
"משכנתאות הן אחד מתחומי האשראי שהוכיחו עצמם כבטוחים ביותר ןעם מוסר התשלומים גבוה שכאשר הוא מנוהל נכון על ידי הבנקים הוא מגובה ביכולת החזר חוב טובה של הלקוחות. הבעיה היא שמדובר בתחום שלא כל כך מרוויח בזמן האחרון, בגלל התחרות בין הבנקים".
לא הושפענו מהמשבר כמו האחרים
אם לעבור אל מעבר לים - כיצד משבר האשראי, שבימים אלה נראה כי הוא הולך ומעמיק, השפיע על פעילותכם?
"HSBC לא הושפע ממשבר האשראי כמו הבנקים האחרים. כבר בסוף 2006 הוא היה מודע לבעיה של ההשקעות באג"ח מגובות משכנתאות ובמכשירים פיננסים מורכבים והפריש בגינן ב-2007. עד היום הוא הפריש 17 מיליארד דולר, פוטרו 300 איש והמניה ירדה בשיעור מתון. לעומת בנקים אחרים זה חסר משמעות.
לא רק זאת, אלא שבסקר האחרון של מגזין "פורבס", HSBC דורג במקום הראשון מבין 2000 החברות הגדולות בעולם. זו הפעם הראשונה שחברה לא אמריקאית מובילה את הדירוג מאז השקתו ב-2004. ב"פורבס" קבעו שקבוצת HSBC נחלצה ממשבר הסאבפריים ללא פגע יחסית, ויחסי ההון שלה נותרו איתנים,
"באפריל יצא הדו"ח הרשמי האחרון בעניין המשבר של קרן המטבע העולמית. הדו"ח דיבר על נזקים של טריליון דולר - אני לא חושב שהפרישו חצי מזה עד היום, אז יש לנו כברת דרך לא קצרה ללכת בה - וברור היום שהמשבר עדיין לא מאחורינו.
"אם חשבנו עד כה שהחשיפות הן רק בסוג מסוים של ניירות, אז כעת רואים שאפילו ניירות שנחשבו לבטוחים יותר עוברים זעזוע - עד כדי כך שהממשל בארה"ב מרגיש צורך לרכוש מניות כשל פאני מיי ופרדי מק. האפקט הסופי עוד לא ידוע".
האם אתה חושב שהמהלך של רכישת מניות פאני ופרדי שעליו דיברו בכירי הבנק המרכזי בארה"ב הוא חכם?
"אני למדתי שגם במדינות נאורות, שבהן אין נטיה להתערב בשוק, אם אתה גדול מספיק, אתה בטוח. אם כישלון של מוסד פיננסי צפוי לגרום לזעזוע, אז גם במדינות שמטיפות לחוסר מעורבות - יתחילו להפשיל שרוולים. זה קרה עם בר סטרנס בארה"ב ונות'רן רוק בבריטניה. זה לא חדש. חוסר מעורבות זה דבר יפה לימים כתיקונם, אבל זה לא עקרון מקודש.
"אם אפשר בשלב כל כך מוקדם לנתח את המשבר, הייתי אומר שהבנקאות חוזרת עכשיו להיות בנקאות קלאסית עם מימון הון חוזר, והיא נהפכת להרבה פחות אקזוטית בתחומים כמימון מזנין (הלוואות גישור) ומיזוגים ורכישות. בנקים מרכזיים וגופים בינלאומיים התריעו, אבל לא נקטו צעדים ולדעתי הצעדים שהם נוקטים כיום - כמו הצלת בר סטרנס, נורתרן ווסט ואינדימאק הם פיצוי על מה שלא עשו קודם.
"הבעיה הגדולה היתה שלא היה פיקוח הדוק על גופים חוץ-בנקאיים שעסקו במימון משכנתאות ובאיגוח - ולא היתה שקיפות במכשירים. כעת חברות הדירוג לא יוכלו כנראה לייעץ במכשירים פיננסים ובדו"חות הדירוג שלהם הן יצטרכו לכלול סיכוני שוק ונזילות ולא רק סיכוני אשראי.
"בבנקים יצטרכו להגביר את השקיפות והגילוי בפעולות חוץ מאזניות ובסטרקצ'רים בכלל - כולל התייחסות לאפשרות שיהיו מצבים שבהם יצטרכו להחזיר את סיכוני האשראי בגין עסקות איגוח למאזן. ברור גם שתהיה הקשחה במשכנתאות בארה"ב והמימון הטיפוסי כבר לא יעבור יותר את ה-70%".
כיצד ישפיע המשבר על ישראל?
"בישראל האפקט של המשבר הוא לא ישיר. אבל אין שאלה בכלל, הוא יבוא לידי ביטוי. זה יגיע דרך נתוני מאקרו דרך סחר החוץ עם ארה"ב ומחירי אשראי עולמיים".
"לא התרשמתי שהתיאבון של המשקיעים הזרים להשקעות ריאליות בשווקים מתעוררים בכלל וגם בישראל נפגע מהותית. עם זאת, ברור שאף אחד לא ממהר לעשות עסקות בתקופה של ירידות - וזה לא רק כאן. יכול להיות שהפעילות .מה היקף פעילותכם בישראל?
"אנחנו עוסקים בפעילות סיטונית בארבע נישות. הראשונה היא החטיבה העסקית, שעוסקת במימון ל-100 מהחברות הגדולות במשק או לחברות הבנות שלהן שפעילות בחו"ל. השנייה היא בנקאות פרטית ללקוחות ישראלים ותושבי חוץ העוסקת בעיקר בניהול תיקים ללקוחות בעלי מיליון דולר ויותר. הנישה השלישית היא בנקאות להשקעות - גוף היוזם מיזוגים ורכישות, מבצע גיוסי הון פרטיים ויועץ לחברות. הרביעית היא חדר עסקות - העוסק בפעילות מסחר במטבעות בריביות ובנגזרים".
לוי מסרב לספק נתונים מדויקים בנוגע לפעילות החטיבה העסקית, אך טוען שבחטיבה מעוניינים להעמיד באצמצעותה אשראי בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים בשנה. "תיאבון כזה הוא נדיר בימים שחונים כאלה".
לדבריו, גם פעילות הבנקאות הפרטית היא בהיקף של מאות מיליוני דולרים. בבנקאות להשקעות, הוא מספר, יש האטה משמעותית עכשיו. למעשה בתחום הזה גם עד היום HSBC ישראל לא הצליח להגיע להיקף פעילות משמעותי.
כשלוי נשאל לגבי עסקות שעשו בעבר הוא מצליח להיזכר בעסקות ספורות כמו גיוס הון לליפמן בנאסד"ק. הוא גם מספר כי שלוש שנים לאחר פתיחת הסניף בישראל הוא עבר לרווחיות.
שלהם בניירות ערך ירדה.
לא אוהב טלפון, מאמין במייל
>> "באופן אישי, ככל שאני גדל, כך אני אוהב לנהל ארגונים קטנים יותר. קל לי יותר. בקריירה הניהולית אני יורד למטה במוטת השליטה מבחינת הגודל - וטוב לי. אני מעדיף סניף ולא חברה בת, בין השאר כי אני חוסך זמן של תחזוקה".
איזה מנהל אתה?
"אני מעורב בניהול ויכול להיות אמוציונאלי - אבל זה עובד לשני הכיוונים. אני נרגע מהר ואין לי משקעים. בסך הכל היחסים שלי עם העובדים סובבים יותר סביב הצלחות מאשר סביב נזיפות. ההנהלה שלנו היא לתפארת. אני מאמין גדול בתגמול דיפרנציאלי לפי ביצועים.
"בעבר חששתי לקחת עובדים מתוך מערכת הבנקאות עם חוזה קיבוצי ולהעביר אותם לחוזה אישי - אבל זה התברר כחשש שווא. אני גם לא מאמין בניהול של זאבים בודדים - בעיניי עבודת צוות היא לא רק זיכרון מימי הצבא".
"אני לא אוהב את הטלפון ככלי ניהולי ואני מאמין יותר בתקשורת כתובה - מיילים ואס.אם.אס. ב-HSBC כמעט כל התקשורת מתבצעת בתכתובת כזו. זה מכריח אנשים להתמקד ולהביע את כל הסיפור בשתי פסקאות ובלי מילים מיותרות. זה מאפשר לשתף באינפורמציה אנשים נוספים, וחוסך הרבה זמן של נחמדות שצריך להשקיע בשיחת טלפון. לא צריך לשאול מה שלום האשה למשל".
"בחברות שהן רב-לאומיות אנשים עובדים בפערים גיאוגרפיים גדולים - והקשר איתם מקצועי נטו. גחמות סוציאליות אפשר לפתח בזמן החופשי. אני תמיד דואג לכתב את מי שצריך - לא תמצאו אצלי אינפורמציה שהיא רק עניין המנכ"ל תמיד אני אכתב שניים שלושה אנשים בפרויקט מסוים".
איך אתה מתייחס לטעויות?
"טעות של הזנת מידע אינה שקולה לטעות בשיקול הדעת ואני יותר סובלני לטעויות בגנטיקה האנושית מאשר לטעות שיקול דעת. אני גם סובלני יותר אם יש התמודדות ושמים את הבעיות ישר על השולחן. "אני לא יכול להרשות לעצמי לגדל אנשים מאפס, אבל אם הייתי יכול, אז הייתי נותן לכל צעיר בישראל תואר שני או תעסוקה בניכר אחרי שגמר ללמוד בישראל. זאת כדי לקבל פרופורציות לגלות שאנחנו לא מרכז העולם וללמוד שפה תרבות ונימוסים.
"שנה שנתיים של לימודים או עבודה בחו"ל אחרי החזרה מגואה עושים הבדל גדול בהתפתחות".
"הבנקאות המקומית קטנה על חלק מהאנשים - אנחנו נותנים לזה מענה"
שרון שפורר
3.9.2008 / 8:44