נכשל ניסיון להגיע להסכמה בנושא ביטול תשלום עמלת הבסיס על מכירת כרטיסי טיסה לחו"ל

היום נכשל ניסיון קדם משפטי להגיע במשותף להסכמה בנושא ביטול תשלום עמלת הבסיס על מכירת כרטיסי טיסה לחו"ל, בין חברת התעופה בריטיש איירוויס להתאחדות סוכני הנסיעות. שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שמטר, קבעה לפיכך, כי המשפט יחל ב-1 בדצמבר עם אפשרות לדיון קדם משפטי נוסף ב-27 באוקטובר.

חוות דעת כלכליות סותרות עמדו במוקד הדיון הקדם משפטי אתמול בבית המשפט המחוזי מרכז, בתביעת התאחדות סוכני הנסיעות נגד בריטיש איירוויס, שביטלה את תשלום עמלת הבסיס על מכירת כרטיסי טיסה לחו"ל.



השופטת אסתר שטמר החליטה, כי חוות הדעת הכלכליות שהגישו שני הצדדים, יכללו במשפט; המשמעות המעשית היא שבשלב זה, הודעת בריטיש איירוויס כי תקטין את תשלום עמלת הבסיס מ-7% ל-5% לסוכני הנסיעות, על מכירת כרטיסי טיסה לחו"ל, עומדת בעינה, לקראת ביטול מלא של תשלום עמלה מה-1 לינואר 2009.

מנכ"לית בריטיש איירוויס בישראל, יעל קטן, אמרה אתמול ל-TheMarker בתום הדיון: "בריטיש איירוויס פעלה כמיטב יכולתה להגיע להבנה עם סוכני הנסיעות, אולם הדבר לא הסתייע בשל קשיים חוקיים שעוררו עמדות הסוכנים".

חברת התעופה הבריטית הגישה לבית המשפט חוות דעת מומחה של הכלכלן מנחם פרלמן ממשרד יצחק סווארי הקובע, כי "המבנה הקודם של מודל התגמול של הסוכנים מביא לכך שהמרווח הקמעוני של סוכני הנסיעות אינו נקבע בתנאי תחרות ולכן יש בו משום הטלת מס על הצרכנים. המעבר למודל החדש והחסכון בעלויות הנובעות ממנו יתורגמו בהכרח להפחתת מחיר הכרטיס לצרכן, בשל התחרות האפקטיבית והמתחזקת שבין חברות התעופה".

חוות דעתו של פרלמן, מנסה לקעקע חוות דעת מומחה נגדית של הכלכן רן שטוק אשר תומכת בדרישתם של סוכני הנסיעות למנוע את ביטול תשלום העמלה בסך 7% על מכירת כרטיסי טיסה לחו"ל. היא אף חושפת לראשונה נתוני מסחר של חברת בריטיש איירוויס מול אל על וחברות תעופה אחרות אשר מתחרות על הקו המרכזי נתב"ג - לונדון.



"בכל הכבוד הראוי, המסקנות שמציע שטוק מתבססות על עבודה שאינה עומדת בקרטריונים מקצועיים בסיסים והמסקנות כשלעצמן, אם הן נכונות, מגלה תמונה עגומה", כותב פרלמן ומפרט בהרחבה את נקודות הביקורת.

בין היתר הוא מתייחס לניתוח הכמותי וטוען, כי "הניתוחים בוצעו רק בקרב שלושה משרדי נסיעות, מספר שאינו יכול להחשב כדגם מספק תחת שום קרטריון. כך לדוגמא ברשימת המבקשות כ-120 סוכני נסיעות"; כמו כן "לא ברור מדוע נבחרו דווקא שלושה משרדי הנסיעות הספציפיים והדבר היחיד שניתן ללמוד עליהם מחוות הדעת הינו שמדובר במשרדי נסיעות בהיקף קטן ובינוני; נושא משיכות ומשכורות בעלי ענין לא טופל כראוי ולא דווח בחוות הדעת".

בנוסף, "אין בסיס מקצועי להנחה ולפיה כמות הזמן, והעלויות שיש ליחס למכירת כרטיס טיסה כשלעצמה, זהים לכמות הזמן והעלויות שיש ליחס לכל שירות תיירותי אחר המשווק אף הוא, כאמור, ע"י סוכני הנסיעות, המתוגמלים בגינו בנפרד; המומחה לא צירף נתונים מפורטים מהם ניתן היה לשחזר את עבודותו, לבדוק אם נפלו בה טעויות חישוב ולבחון את רגישותו להנחות שהניח".



לבסוף קובע פרלמן, כי "אין בחוות דעת שטוק כדי להצדיק את קבלת בקשות סוכני הנסיעות אלא להיפך - חוות הדעת מדגישה את הצורך בחשיפת הסוכנים לתחרות ובוודאי שאין בה כדי להצדיק את המשך הטלת מס ונטל עודף ושרירותי שהינה התוצאה של שיטת תשלום העמלות.