איזה מזל שהיא קרובה לתל-אביב

מיקומה בלב אזור השרון הפך את פתח תקוה בשנים האחרונות לעיר מבוקשת, בעיקר בקרב זוגות צעירים ועובדי היי-טק - ומחירי הדירות בה עולים במתינות. עם זאת, העיר סובלת מבעיות בתחום החינוך ומזיהום אוויר גבוה.

עבודות הפיתוח המאסיוויות שמבצעת העירייה מעוררות בעיקר תרעומת בקרב התושבים, שרבים מהם מעידים כי היו עוזבים לעיר אחרת לו היו יכולים. הגירעון השוטף של העירייה הצטמצם אמנם, אך רמת הניהול של העיר מוטלת בספק, עקב פרשיות שחיתות והטרדה מינית שנקשרו לשמו של ראש העיר. בדירוג הערים של TheMarker ו"העיר" הגיעה אם המושבות רק למקום השמיני.

השכונות החדשות בפתח תקוה, אחת מהערים הוותיקות באזור השרון, נהפכו בשנים האחרונות למבוקשות - והדבר בא לידי ביטוי בתנופת בנייה גדולה. מי שנהנה מכך בעיקר הן השכונות הצפוניות והמערביות של העיר: אם המושבות החדשה, לב הסביונים, כפר גנים ג' ונוה עוז החדשה.

בדיקת City של TheMarker ורשת "העיר" מגלה כי בשנים 2004-2006 נבנו בפתח תקוה 551 אלף מטר למגורים - כמטר לתושב - כמעט פי שניים מהממוצע ב-15 הערים האחרות המשתתפות בבדיקה.

מיקומה המרכזי של פתח תקוה וקרבתה למרכזי ההיי-טק, מושכים אליה תושבים רבים. הדיירים החדשים שמגיעים לשכונות החדשות בעיר הם בעיקר זוגות צעירים ומשפרי דיור מגוש דן ומאזור השרון, וחלקם הגדול מועסק בחברות ההיי-טק. בנוסף, כשליש מאוכלוסיית העיר היא מהמגזר הדתי, שרבים בו עוברים לשכונות החדשות.

מספר התושבים שעברו לגור בפתח תקוה בין 2004 ל-2006 הוא הגבוה ביותר מבין 15 הערים שנבדקו: 0.82% מתושבי העיר עברו אליה בשנים אלה, לעומת 0.31% באשדוד, 0.21% ברחובות, או שיעור הגירה שלילי של 0.8% בחיפה.

הסיבות לביקוש הגבוה לדירות בפתח תקוה הן בעיקר המחירים האטרקטיוויים בעיר, והקרבה לתל אביב ולאזורי התעסוקה בהרצליה, ברמת החי"ל ובכביש גהה. בעוד שברוב הערים זינקו מחירי הנדל"ן בחדות, העלייה במחירי הדירות בפתח תקוה היתה מתונה יותר.

לפי מחירון לוי יצחק, ב-2006-2008 עלו מחירי הדירות למגורים בעיר ב-23% בממוצע, לעומת 42.7% בממוצע ב-15 הערים שנבדקו. מחירי הדירות להשכרה בעיר עלו ב-41.7% בממוצע, לעומת 61.5% בערים האחרות. לדוגמה, מחירה הממוצע של דירת 100 מ"ר בפתח תקוה הוא 750 אלף שקל, לעומת 1.8 מיליון שקל בתל אביב או 1.2 מיליון שקל בהרצליה. בנוסף, מחירה של דירה כזו בפתח תקוה נמוך מהממוצע ב-15 הערים המשתתפות בבדיקה - שהיה 920 אלף שקל.

ייתכן שהדברים קשורים זה בזה: העלייה המתונה במחירים נובעת מהיצע הדירות הגדול שנוצר בעיר. למרות זאת, לפי סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה, 52% מתושבי פתח תקוה חושבים שמחירי הדיור בעיר גבוהים או גבוהים מדי בעבורם.

איכות הסביבה בפתח תקוה טובה מאשר ברוב הערים שנבדקו. העיר מדורגת במקום השלישי בתחום - בעיקר בזכות שיעורים גבוהים של מיחזור הפסולת. לפי דו"ח המיחזור של המשרד להגנת הסביבה מ-2005, עיריית פתח תקוה מיחזרה כ-29% מהפסולת בעיר. שיעור זה גבוה בהרבה מהממוצע בערים שנבדקו (13%) וכן מכפי שדורש החוק (25%).

גם איכות המים בפתח תקוה טובה בהשוואה לערים אחרות. בבדיקות חוזרות של איכות המים בעיר התגלו חריגות רק ב-0.1% מהפעמים. המידע הסביבתי שמפרסמת העירייה באתר האינטרנט שלה אמנם חלקי בדרך כלל, אך הוא ברמה טובה.

עם זאת, בכל העניינים האחרים הנוגעים לאיכות הסביבה, מצבה של פתח תקוה אינו מעודד. זיהום האוויר בעיר גבוה, והבעיה העיקרית היא ריכוז גבוה מאוד של חלקיקים נשימים וחנקן דו-חמצני. לפי המומחים בעמותת אדם טבע ודין, חלקיקים אלה עלולים לגרום לירידה ביכולת התפקוד של הריאות, במיוחד בקרב חולים במחלות נשימתיות. לטענת המומחים, חשיפות ממושכות לחנקן דו-חמצני עלולות לגרום גם לזיהום בדרכי הנשימה אצל ילדים, ולהקטין את עמידות הגוף בפני חיידקים.

לפי אדם טבע ודין, העירייה אינה עושה מספיק גם בכל הקשור לפיתוח המרחבים הירוקים בעיר. כך, לא נעשים מאמצים לתכנן פארק עירוני ראוי לשמו, מספר השטחים הירוקים מועט, ואחדים מהם לא מתוחזקים.

שנת הלימודים בפתח תקוה נפתחה תחת איומי שביתה מצד ועד ההורים העירוני. ההורים העלו שורה של טענות כלפי העייריה. בין השאר נטען כי העירייה לא שיבצה עדיין את כל התלמידים מהקהילה האתיופית בבתי הספר, והותירה יותר מ-20 תלמידים ללא מסגרת חינוכית. בנוסף מחו ההורים על כך שלא לא נפתחה כיתה א' בבית הספר נאות דוד בשל מיעוט תלמידים; על העיכוב בהשלמת הבנייה של בית הספר אהוד מנור; וכן על העובדה שלא כל בתי הספר בעיר קיבלו את אישורי הבטיחות ממשרד החינוך.

ועד ההורים נאבק גם בהעברת תלמידים רבים לבית הספר גורדון, ללא קשר למקום מגוריהם, מה שמביא לסגירת כיתות בבתי הספר האחרים. לאחר דיונים קדחתניים לתוך הלילה, הצליחה עיריית פתח תקוה למנוע את השבתת הלימודים, והבטיחה לטפל בתלונות ההורים. ביום שני הגיעו הורי התלמידים מהמגזר האתיופי למשרדי העירייה, כדי למחות על כך שילדיהם לא התחילו ללמוד עדיין. העירייה הזמינה למקום משטרה.

פתח תקוה ידעה כמה סערות מקומיות בתחום החינוך, ונדמה שהן רק מתרבות. הפרשייה הגדולה ביותר פרצה לאחר שהתגלה כי ארבע תלמידות מהעדה האתיופיות, שלמדו בבית הספר הדתי למרחב, הופרדו משאר התלמידים, ואף הוסעו לבתיהן בהסעה נפרדת.

פרשה נוספת התעוררה לפני כשלוש שנים, כשהעירייה החליטה להציב גדר מפרידה בין שני בתי ספר - נאות דוד וכפר גנים. שני בתי הספר היסודיים משתייכים לזרם החינוך הממלכתי-דתי, וחולקים מתחם משותף. עם זאת, בנאות דוד לומדים בעיקר תלמידים משכונות הדרום, ואילו בכפר גנים לומדים תלמידים משכונת כפר גנים היוקרתית.

בעירייה טענו כי הקמת הגדר נבעה מסיבות פרקטיות, אך הורי התלמידים בבית הספר נאות דוד טענו כי העירייה מפרידה בין התלמידים גם בהפסקות וכן מעוניינת לספח שטח גדול יותר מהחצר לטובת כפר גנים.

גם בשכונות החדשות בעיר התעוררו בעיות הקשורות לחינוך. העירייה לא הצליחה להיערך למספר הגדול של התלמידים המגיעים משכונות אלה - וכתוצאה מכך קיים מחסור תמידי בכיתות גן ובתי ספר, והילדים נאלצים ללמוד בקרוואנים. בחלק מהאזורים בעיר עתידים מבני הקבע להיבנות על חשבון שטחים ירוקים.

בסקר שביעות הרצון שנערך בעיר, הביעו 41% מהתושבים שביעות רצון ממצב החינוך - בדומה לממוצע ביתר הערים שנבדקו. עם זאת, מבדיקת City עולה תמונה קצת פחות עגומה: פתח תקוה הגיעה למקום השביעי בתחום החינוך. שיעור הזכאים לבגרות בעיר הוא 61% - גבוה בכ-0.5% מהממוצע בערים שנבדקו, ושיעור הנשירה מבתי הספר בעיר הוא 2.6% - נמוך מעט מהממוצע בערים האחרות.

כמו כן, השקעות העירייה בחינוך גבוהות. 42.4% מתקציב החינוך בעיר מסובסד על ידיה, ומופנה לפרויקטים חינוכיים ולהעשרה (לעומת 36% בממוצע ביתר הערים).

הוצאות העירייה על פיתוח גבוהות מעט מהממוצע בערים שנבדקו - 623 שקל לתושב לעומת 601 שקל בממוצע - אך היא לא פיתחה באופן משמעותי את תשתיות הביוב, המים והכבישים. בשנים 2004-2006 פיתחה העירייה רק 0.19 מטרים לתושב, לעומת 0.35 מטרים לתושב בממוצע בערים שנבדקו.

בנוסף, מספר תאונות הדרכים עם נפגעים בעיר בממוצע ב-2004-2006 היה מהגבוהים בין הרשויות שנבדקו (3.1 תאונות ל-1,000 תושבים, לעומת 2.6 תאונות בממוצע הערים שנבדקו). בעיריית פתח תקוה טוענים כי לפי נתונים מעודכנים של המשטרה, ב-2007 חלה ירידה של 50% בתאונות הדרכים בעיר.

התושבים בעיר מתלוננים רבות על השיפוצים שנערכים בה - על רעש בלתי נסבל בשעות הלילה, טרקטורים שגוררים צינורות ברזל, מתחמי עבודה החוסמים כניסות לבתים, בורות וכבישים משובשים, השתלטות על שטחים פרטיים, אבק, לכלוך וחוסר התייחסות לתלונותיהם מצד הגופים המבצעים את העבודות.

אחד המתחמים המדוברים יותר, שהעבודה בו נמשכה מעבר למתוכנן, הוא רחוב חיים עוזר. במשך תקופה ארוכה התלוננו התושבים, ובעיקר הסוחרים ברחוב, על העבודות, הפגיעה בפרנסה והלכלוך הרב. במסגרת העבודות הורחב הרחוב והוחלפו בו המרצפות. ליתר דיוק, הן הוחלפו פעמיים - מכיוון שבפעם הראשונה הן הונחו באופן עקום, מה שגרם למי הגשמים לזרום הישר לחנויות. כדי להקל מעט על הסבל של התושבים, הניחה העירייה ברחוב ספסלים בדוגמאות פסיפס, תאי טלפון שהגיעו במשלוח מיוחד מבריטניה וקולקציה מכובדת של פחי זבל בדוגמאות שונות.

פרויקטים נוספים שיזמה העירייה היו שיפוץ (נוסף) של כיכר המייסדים; הקמת פארק גדול מול בית החולים בלינסון, ובו גן שעשועים מהמתקדמים בישראל ומתחמי דשא; הקמת בית משפט חדיש; ושדרוג השוק העירוני. בימים אלה עובדים בעירייה במלוא המרץ על הקמת אצטדיון כדורגל עירוני. התושבים יכולים אולי להתנחם בעובדה שסופם של השיפוצים להסתיים בשלב כלשהו.

בשנים האחרונות הצליחה עיריית פתח תקווה לצמצם את הוצאותיה באופן משמעותי - ועברה מגירעון של 51 מיליון שקל בסוף 2004 לעודף של 3.9 מיליון שקל ב-2006. ואולם העירייה נותרה עם גירעון מצטבר גדול בסך 178.5 מיליון שקל, בניכוי עודפים בתקציב הפיתוח. ביחס למספר התושבים, מדובר בגירעון של 890 שקל לתושב.

העירייה גם נטלה הלוואות בסכום כולל של 354 מיליון שקל, ו-6.5% מהוצאותיה מוקדשות לפירעון ההלוואות. בסך הכל, הוציאה העירייה כ-4,597 שקל לתושב בממוצע ב-2004-2006 - סכום נמוך מהממוצע בערים שנבדקו, שהוציאו 4,761 שקל לתושב. שיעור ניכר מהוצאות העירייה מיועד לתשלומי שכר ופנסיה לעובדי המנהלה ולגמלאיה (26% לעומת 23.8% בממוצע בערים שנבדקו).