ראש אגף כלכלה ומחקר באוצר: "המשק יצמח ב-1% בלבד עד סוף השנה"

"ההערכה שלנו, באגף כלכלה ומחקר, היא שהמשק יצמח השנה בשיעור של 4.2% וב-2009 ב-3.5% (בכ-1.5% פחות מהצמיחה ב-2004-2007 - מ"ב)" - כך מעריך ראש אגף כלכלה ומחקר באוצר, ד"ר אלדד שידלובסקי, בראיון מיוחד ל-TheMarker.



הוא מוסיף: "ברבעון הראשון של 2008 המשק צמח ב-5.6% וברבעון השני ב-4.2%. הערכה שלנו היא שברבעון השלישי והרביעי של 2008 הצמיחה תהיה כ-1%. אם היא תהיה גבוהה יותר, והסיכויים לכך לא קטנים, אזי הצמיחה ב-2008 כולה תהיה גבוהה מ-4.2%".



ד"ר שידלובסקי, 56, שש שנים באוצר, מונה בינואר 2007 לראש אגף כלכלה ומחקר במשרד במקום ד"ר מיכאל שראל, שפרש למגזר העיסקי. שידלובסקי עשה את הדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת NYU היוקרתית בניו יורק. הוא היה עוזר מחקר של ואסילי לאוניטיף, חתן פרס נובל לכלכלה. בתפקידו באוצר הוא האחראי לניתוח ההתפתחויות המקרו-כלכליות במשק, לבחינת ההשפעות של התפתחויות בכלכלת העולם על כלכלת ישראל, ולייעוץ לקובעי המדיניות הפיסקלית. להמלצותיו בפורומים הקובעים באוצר חשיבות רבה.



לדברי שידלובסקי, "מאחר שכלכלת ישראל היא כלכלה פתוחה, התחזיות לגבי מה שיקרה במשק עד סוף 2008 ולגבי מה שיקרה ב-2009 תלויות במידה רבה בהתפתחויות בכלכלה הגלובלית. השוק הישראלי ב-2008 במצב טוב יחסית לעולם. הצמיחה בישראל גבוהה מהממוצע במדינות המערב. לא היתה בישראל בועת נדל"ן ובנקים בישראל פחות מושפעים ממשבר הסאב-פריים. התחושה הפרטית שלי היא שבמשבר הנוכחי מושפע פחות מהשלכות המשבר העולמי בהשוואה למשבר ב-2000.



"המשבר הנוכחי הוא יותר פיננסי, של מצוקת אשראי, של נזילות, בעוד שהמשבר ב-2000 היה בעיקרו משבר היי-טק. למשבר נזילות יש פחות השלכות על כלכלת ישראל. משבר ההיי-טק פגע בישראל כיוון שאנחנו משק מוטה היי-טק. האטה בעולם לא משפיעה עדיין על השקעות של חברות בישראל, כולל השקעות בהיי-טק. אם המשבר הגלובלי יפגע בהשקעות הפירמות, היצוא ייפגע, ולא נראה את נתוני היצוא הטובים שהלמ"ס פירסמה השבוע".



שידלובסקי מציין שהשבוע פורסמו נתונים גבוהים, ביחס להערכות המקודמות, על הצמיחה בארה"ב ברבעון השני של 2008. האם זה טוב לישראל? לדבריו, "אנחנו באגף כלכלה ומחקר מסתכלים לא רק על נתוני הצמיחה בעולם, במקרה זה ארה"ב, אלא גם על הרכב הצמיחה, למשל אם היא בשל תרומת משקי הבית, ואז זה פחות משמעותי לנו, או בשל השקעות הפירמות בכלכלה, ואז זה יותר משמעותי לנו. החזאים צופים לארה"ב צמיחה של 1.5% ב-2008 ו-1.2% ב-2009. זו צמיחה נמוכה. תהיה השפעה מסוימת לצמיחה הזו בארה"ב על ישראל.



אפקט העושר של הציבור



"אנחנו עוקבים גם אחרי ההתפתחויות בשוקי המניות בעולם והשפעותיהן על ישראל. כאן המעקב הוא אחרי אפקט העושר של הציבור. השפעת שוקי המניות בחו"ל על המקרו-כלכלה בישראל מגיעה באיחור. לפי הניתוחים שלנו ייתכן שלקראת סוף 2008 נראה האטה בגידול ביצוא. התחושה שלי היא שבסופו של דבר נושפע מהמשבר העולמי פחות מהערכות החזאים.



"חולשת המשק האמריקאי וחולשת הדולר הביאו להסטת סחר מארה"ב לאירופה ולשאר בעולם. התופעה בלטה במיוחד ב-2007, כשיצוא הסחורות מישראל לארה"ב גדל ב-4% בלבד, לעומת גידול של 20% הן ביצוא לאירופה והן ביצוא לשאר העולם. ב-2008 התופעות פחות חד משמעיות: עלייה של 17% בסחר לארה"ב, 14% לאירופה ו-18% לשאר המדינות (מבוסס על נתוני שבעת החודשים הראשונים של 2008 במונחים שנתיים).



"ההסבר לגידול המפתיע בסחר לארה"ב ב-2008 הוא העלייה הגדולה ביצוא הכימיקלים ומוצרי החציבה לארה"ב. אבל צריך לזכור, למרות הסטות הסחר, ששני שלישים מיצוא הסחורות מישראל הם עדיין לארה"ב ואירופה. יצוא השירותים מוטה עוד יותר לארה"ב ואירופה. יש ענפים במשק שלא נפגעו בכלל מהאטה העולמית - בראש ובראשונה הכימיקלים. זאת ועוד, לחברות גדולות יש שרידות יותר גבוהה במשבר הנוכחי", מסביר שידלובסקי.



המדען הראשי של האוצר סבור שתקציב המדינה ל-2009, כפי שהממשלה אישרה בשבוע שעבר, הוא תקציב טוב, מאוזן, ועומד בצורך לשמור על יציבות פיסקלית. בתקציב יש מנועי צמיחה. לדבריו, יש בתקציב "גידול מאוד משמעותי בתקציב החינוך, גידול יפה בתקציב התחבורה, וגם בהשקעות בתשתיות. יעד גביית המסים ב-2008 הוא 190.6 מיליארד שקל וב-2009 203 מיליארד. נעמוד ביעד ל-2008. התחזית ל-2009 סבירה. גביית המסים תלויה בכמה גורמים, שאחד החשובים בהם הוא הצמיחה. ייתכן שב-2008 הצמיחה תהיה גבוהה מ-4.2% וב-2009 תהיה נמוכה מהתחזית שלנו - 3.5% - ותהיה כמו תחזית בנק ישראל - 3.1%. במקרה כזה הסטייה כלפי מעלה ב-2008 תקזז, בגביית המסים, את הסטייה כלפי מטה ב-2009. תחזיות המסים הללו סבירות וברות השגה".



לא מתכננים רפורמת מס חדשה



לאחר שהרפורמה במסים שתוכננה על ידי השר רוני בר-און נפלה, אומר שידלובסקי: "באוצר לא מתכננים כרגע שום רפורמה חדשה במסים. אנחנו מעוניינים לראות מה קורה בפועל לגביית המסים. לפי מתווה הורדת המיסים הקיים, מס החברות יירד ב-2010 ל-25%. רבים סבורים שזה לא מס תחרותי בעולם. נצטרך להוריד את מס החברות וזה ישליך על מס ההכנסה. יש לשקול רפורמת מס שתיטיב עם שכבות הביניים".







על מדיניות הריבית של הנגיד, סטנלי פישר, אומר שידלובסקי, "יש לנו אמון מלא במדיניות הנגיד. המניע של פישר הוא יציבות מחירים. הדחיפה הראשונית להעלאות הריבית בחודשים האחרונים היתה עליות המחירים בעולם, של חומרי אנרגיה, מזון וחומרי גלם. המוטו של הנגיד היה שהעליות לא יתגלגלו לציפיות. הציפיות ל-2008 כבר היו מעל ליעד - מעל ל-3%. עכשיו אנחנו ב-2.8%. הערכת הבנק שבעוד כשנה נהיה בטווח אינפלציה של 2%-3% היא סבירה, גם בגלל שמחירי הנפט והסחורות יורדים וגם על רקע הירידה בצמיחה מ-5% ל-3.5%, שיכולה למתן חלק מהלחצים האינפלציוניים".



שידלובסקי סבור שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, במטרה לחזק את הדולר (מעבר למטרה של הגדלת יתרות המט"ח של הבנק) "היא פעולה נכונה, כיוון שפעלה עם המחזור ולא נגדו. הניתוח אמר שהעודף בחשבון השוטף נחלש ולכן השקל ייחלש. הבנק פעל עם המגמה וסייע, קצת, להקדים אותה".