"ריאליטי זה ז'אנר של רכילות - מה המשתתפים אומרים אחד על השני", סבור שניר. "צוות ההפקה מעורב אישית במה שקורה בתוכנית, וכך אני יודע אם הסדרה מצליחה. מה שמעניין את המתמודדים והצוות יעניין גם את הצופים".
שניר, שעל שמו רשומות תוכניות כמו "לרדת בגדול", "רצים לדירה" ו"הדבר הגדול הבא", התחיל את דרכו כבמאי פרסומות. "מאוד אהבתי את זה. צריך לספר את הסיפור ב-30 שניות", הוא אומר. לאחר שצפה בתוכנית "המרוץ למיליון" הוא הבין שריאליטי זה מה שהוא רוצה לעשות. הוא חבר לשותפתו מיכל בן דוד ("היא עורכת ואני במאי") ויחד הקימו את חברת "ריאליטי?". הפרויקט הראשון שלהם בחברה היה "לרדת בגדול". לדבריו, "ערוץ 10 נתן לנו צ'אנס, ולא פחד מזה שאנו חדשים".
"מפרץ האהבה" תשודר פעמיים בשבוע, וכך גם "האח הגדול" של קשת - כלומר ארבעה ערבים של ריאליטי בערוץ 2.
זה לא יותר מדי?
"אני קורא לזה אפקט הפרוזן יוגורט (שהיה אופנה חולפת של יוגורט בשנות ה-80, א"ב). מה שקורה בשוק הטלוויזיה בישראל זה מה שקורה בארה"ב ובבריטניה. המותגים הגדולים של הריאליטי פגעו במסך והצליחו בישראל כמו שהצליחו בכל מקום אחר בעולם. עכשיו אנחנו בנקודת שיא, אך בעתיד המותגים החזקים יישארו והאחרים ייעלמו".
אתה לא מודאג מזה שז'אנר הריאליטי יימאס עלינו?
"אין צורך לדאוג, זה בטוח יקרה. בהתחלה זה חדשני, אבל לאחר שכולם יראו ויידעו מה זה, הם יחפשו משהו אחר. הריאליטי יישאר על המסך עד שיגיע משהו חדש שיהיה הדבר הגדול הבא. השאלה הגדולה היא אם הריאליטי ימשיך להיות בפריים טיים. זה נהפך לז'אנר כמו כל הז'אנרים. זה עובד, רואים את זה בכל העולם".
יפה או אופה
יש נוסחה לריאליטי מוצלח?
"מעבר לזה שהתוכנית צריכה להיות עשויה טוב ומושקעת, היא צריכה לעסוק בדילמות מוסריות שקשורות לחיים שלנו בקפיטליזם המאוחר. 'הישרדות' עוסקת בשאלה כמה רחוק אני מוכן ללכת בשביל קריירה וכסף - לתקוע סכינים ולקשור בריתות כדי לשרוד ולהרוויח את הכסף. ב'לרדת בגדול' הדילמה היא איך אני מתגבר על השפע שהעולם המערבי מציע לנו. 'מפרץ האהבה' מדבר על דילמה של זוגיות - אהבה לעומת אינטרסים. אם אני בוחר ביפה או באופה".
מה היה רגע השיא של הריאליטי בעולם?
"כשמייק ברנט עלה עם העונה הראשונה של 'הישרדות' בארה"ב. ריצ'ארד האץ' ניצח את העונה הראשונה בשידור שהתחיל בשמונה בערב והסתיים בחצות. למחרת האמריקאים היו בהלם, הרוסים ומזועזעים. איך הם יסבירו לילדים שלהם שהגיבור הרע ניצח? מאז הם התגברו ומהפרספקטיווה של ימינו העונה הזאת נראית תמימה".
מה מייחד את הצופה הישראלי? מה הוא רוצה לראות?
"אחד היועצים של אהוד ברק אמר פעם שפרשיה שמעסיקה את ארה"ב חצי שנה נעלמת פה בתוך יום. הישראלי רוצה דברים חדשים, כי הוא משתעמם מהר יותר. אני יודע מה הייחוד שלי ושל מיכל ובמה אנחנו מאמינים. מה שמעניין את הצופים זה רגש. כשאני מרגיש משהו גם הצופים יאהבו את זה".
ההורים שלך לא היו מעדיפים שתביים דרמות?
"השנה לימדתי בימוי במרכז הבינתחומי בהרצליה. אם שואלים את אבא שלי, זה ההישג הכי רציני שלי. אבל ההורים השלימו עם מה שאני עושה".
משחקים באנשים
שניר מספר כי השלב החשוב ביותר בתוכנית ריאליטי הוא הליהוק של המשתתפים: "זה הכי מהותי. אלה הגיבורים שלך ואלה הדמויות שאתה עובד אתן", הוא אומר.
ואולם לדבריו, הוא לא הגיע ל"מפרץ האהבה" עם רשימת ליהוק קשיחה: "אנחנו עובדים מהשטח. המועמדים היו צריכים להיות רווקים רהוטים שנראים טוב. לא באנו עם תפישה של 'רוצים אתיופי, ארבעה אשכנזים ושלוש רוסיות'. יש לך המון אנשים והמון אופציות, ואתה מתחיל לשחק אתם על הלוח".
קורה שיש הפתעות לאחר בחירת המועמדים?
"בכל סדרה יש כמה אנשים שמפתיעים אותך. אתה מצלם אותם 24 שעות ביממה, מראיין ומעורב בחיים שלהם, אבל אתה לא באמת יודע מה קורה בנפשו של האדם פנימה".
עד כמה מה שאנחנו רואים הוא תוצאה של מניפולציות?
"כל מה שהצופים רואים בטלוויזיה הוא מניפולציה. אני עושה בידור. יש גם הרבה אנשים שרואים חדשות וחושבים שזה באמת מה שקרה היום. אני לפחות מודה שזה בידור מניפולטיווי. במאי הקולנוע הצרפתי ז'אן לוק גודאר אמר שעמדה של מצלמה זאת עמדה פוליטית. ברגע שיש פריים זה פוליטי".
הריאליטי הוא ז'אנר שפונה יותר לצעירים?
"צעירים בני 16-24 בכלל לא רואים טלוויזיה. לעומת זאת, ילדים מאוד אוהבים ריאליטי. אני רואה את זה על הילדות שלי. הם אוהבים את הריאליטי משום שהוא חדשני, קצבי ודרמטי, והם אלה שיושבים על השלט. אם אין לך צפייה משפחתית אתה לא יכול להצליח בפריים טיים".
ז'אנר הריאליטי התרחב בארה"ב, ופותחו שם תוכניות שמתאפיינות ברמה נמוכה, בוולגריות ומתבססות על תכנים מיניים. לדוגמה, התוכנית "פלייבור פלייב", שבה ראפר בוחר לעצמו בת זוג צעירה, או "איי לאב ניו יורק", שבה צעירים מתמודדים בתחרויות ביזאריות, כמו היאבקות או הימורים.
האם הסוג הרדוד של הריאליטי יגיע גם אלינו?
"אני לא חושב שזה יגיע אלינו. העלות של כל העונה של 'לרדת בגדול' היא כמו המחיר של פרק אחד בארה"ב. בארה"ב יש כסף לעשות עוד תכנים בנישה הזאת. לא יפיקו אצלנו את כל הסדרות הקטנות".
מדורת שבט באינטרנט
"מפרץ האהבה" נעשתה בהשראת התוכנית "פרדייז הוטל" בחו"ל, אך הפורמט שלה שונה (ראו מסגרת). בישראל קיימות דוגמאות נוספות לתוכניות שנעשו בהשראת פורמטים אחרים, כמו "השגריר" (המבוססת על "המתמחה" של דונלד טראמפ), "פרויקט Y" (המבוססת על "האח הגדול") ו"רצים לדירה" (המזכירה באופייה את "המרוץ למיליון"). בנוסף, בישראל מופקות סדרות בינלאומיות שהפורמט שלהן נרכש, כמו "האח הגדול", "המטבח" וכמובן "הישרדות".
כמה עולה לקנות פורמט?
"זה לא יקר במיוחד - כמה אלפי דולרים לפרק שמשודר. הפורמטים הגדולים לא מוכרים זכויות למפיקים עצמאיים, אלא רק לתחנות טלוויזיה".
ומה בנוגע לתוכן שיווקי? יש לא מעט ממנו בתוכניות ריאליטי.
"אין תוכן שיווקי בישראל - זה לא חוקי", הוא צוחק. "יש פה כביכול רגולציה. זה כמו שההלכה אסרה להשתמש בחשמל בשבת, ואז המציאו את מעלית השבת. אסור, אבל כולם עושים את זה. הגישה האמריקאית אומרת: 'תעשו מה שאתם רוצים, והצופה יחליט'. בישראל נהיה ערבוב מוזר, וככה זה גם נראה. די ברור בכל העולם שהפרסום נהפך לפחות ופחות אפקטיווי, והמפרסמים נכנסים לתוכן. החשש של הרגולטור הוא שהצופה טיפש וצריך להגן עליו ממותגים, אבל הצרכן יודע להבדיל בין פרסומת ולזהות אם התוכן אמין או לא".
ילדים לא יודעים להבדיל.
"כשזה מגיע לילדים זה שונה, אבל הגבולות מטושטשים גם ככה. הילדות שלי רואות את 'האי' ואז אוכלות קורנפלקס של התוכנית שהן קנו כי הן אוהבות אותה".
ואיך משתלבים האינטרנט והסלולר כמדיום משלים לתוכן?
"הזכיינים משקיעים המון משאבים, אבל לא בטוח שמספיק מחשבה. 'האח הגדול' הוא התוכן הראשון והיחיד שחוצה פלטפורמות. יש לזכייניות אתר ענקי עם כל התשתיות, אבל לא רואים מהן איזו הברקה. כשאני מחפש פורמטים חדשים אני כל הזמן חושב איך לא להיות תלוי בזכייניות".
בנוגע להשפעת האינטרנט על התעשייה אומר שניר: "האינטרנט הופך את הטלוויזיה ל-VOD אחד גדול. כולם מדברים על זה שהטלוויזיה נחלשת, אבל בתחושת הבטן שלי זה לא קורה. הפריים טיים מספק מדורת שבט, והרשת מחזקת את זה, אבל לא מחליפה".
מה אתה חושב על שוק הטלוויזיה בישראל?
"הדבר הכי בעייתי זה הרגולציה. יש רגולציה כבדה, אבל אף אחד לא אוכף אותה. בבריטניה, למשל, התוכנית 'מצלצלים' החזירה 76 מיליון ליש"ט לצופים, כי הרגולציה גילתה שהם רימו: התוכנית לא היתה בשידור חי והמשתתפים היו שתולים".
על הרמה הכללית של הטלוויזיה בישראל אומר שניר: "אם אני מדליק טלוויזיה בישראל ובארה"ב בפריים טיים אני לא ארגיש שהתוכניות כאן נופלות באיכותן כאן מאלה בחו"ל. התכנים עוברים התאמה, אבל אנחנו חלק מהעולם".
מה עמדתך בעניין הרפורמה שתאפשר פרסום בכבלים ובלוויין?
"אני נגד רגולציה ובעד שוק חופשי. אני שוקל לצאת למלחמה ברשות השנייה, שלא מגדירה ריאליטי כסוגה עילית. העלות של הפקת התוכניות שלנו היא כמו של דרמה, אלא שלנו אין תסריטאי. ברשות יש משהו ארכאי שזז עשר שנים אחרי השוק. הכוונות טובות, אבל מה שיוצא מזה נהיה לא רלוונטי".
לפעמים הריאליטי נהפך לטרגי
>> ז'אנר הריאליטי סופג באחרונה ביקורת רבה על כך שהוא מעניק למשתתפים 15 דקות של תהילה ותקוות שווא על פרסום - שלרוב לא יוצא לפועל. באחרונה גם אירע מקרה טרגי למשתתף באחת מתוכניות הריאליטי בישראל: יוגב ברזילי, שהופיע ב"פרויקט Y", התאבד.
"אש החשיפה משפיעה על כל מי שנוגע בה", אומר גבעון שניר, מבעלי חברת "ריאליטי?". "כולם רוצים להיות מפורסמים, אבל הם לא יודעים מה הם ירגישו אז. אנחנו עושים אבחון פסיכולוגי לפני התוכנית וגם תומכים לאורך הדרך".לדבריו, כשהוא פוגש משתתפים מעונות קודמות של תוכניות ריאליטי, הוא מגלה ש"רוב המתמודדים הפיקו לקחים, וסבורים בדיעבד שדברים שנראו להם מאוד אקוטיים בזמנו היו בסופו של דבר לא כל כך רציניים".
שניר עצמו אומר כי יאפשר לבנותיו להשתתף בתוכנית ריאליטי: "זאת שאלה קשה, אבל אם הבת שלי תרגיש שזה מה שהיא רוצה לעשות בחיים, אני אתן לה. זה לא שונה מלהיות זמרת, שחקנית או כל דבר אחר שקורה על במה".
הסצנה עברה לבית המשפט
>> "מפרץ האהבה" היא תוכנית ריאליטי שבה מתחרים צעירים וצעירות רווקים ומנסים למצוא זוגיות בינם לבין עצמם ולזכות בפרס. באחרונה נקלעה התוכנית לבעיה, כאשר בית המשפט אסר עליה להמשיך לצלם באתר מכמורת, ואף הוציא צו הריסה נגד המבנים.
נכון לשעת סגירת הגיליון חודשו הצילומים באישור בית המשפט, אך האיום עדיין לא הוסר והיום אמור להתקיים דיון בעניין. אם בית המשפט יחליט לאסור את הצילומים, תצטרך ההפקה למצוא לוקיישן חדש בישראל או בחו"ל.
בסדרה קיים חוסר איזון תמידי בין מספר הנשים לגברים, כך שכל הזמן מישהו יישאר מיותר. המשתתפים צריכים להתאגד בזוגות, ומי שנשאר לבד מודח, ומתחרה חדש מגיע במקומו. בשלב כלשהו מפסיקים להצטרף מתמודדים חדשים, והזוג האחרון שנשאר יזכה בפרס.
במהלך התוכנית הזוגות יוצאים לדייטים ומתחרים במשימות שבוחנות את התאמתם כזוג. גבעון שניר, מבעלי "ריאליטי?", המפיקה את התוכנית, מספר כי "פעם הבנים בוחרים בנות זוג, פעם הבנות והפיתוי להחליף זוגות הוא גדול".
מי שצפה ב"פרדייז הוטל" יודע שמדובר בסדרה בעלת אופי וולגרי ביותר. על השאלה אם "מפרץ האהבה" תתאים לצפיית ילדים עונה שניר כי "'מפרץ האהבה' זה לכל המשפחה, כמו ש'אשה יפה' זה סרט לכל המשפחה. השאלה היא איך אתה מגיש את זה".
גבעון שניר, מבעלי חברת ההפקות "ריאליטי?": "כל מה שרואים בטלוויזיה הוא מניפולציה"
אופיר בר-זהר
4.9.2008 / 9:21