תביעת דיבה נגד וילנאי ומרוז: "הסרט מוסר השילומים שקרי"

בסרט הועברה ביקורת על ועידת התביעות ונטען כי היא מעדיפה לשמור את הכסף בקופתה עד למות הניצולים, נוקטת באיומים והפחדה נגד אנשים וארגונים אחרים, מכשילה מאמצי אחרים לעזור לניצולים, ואינה מעבירה כספים לקורבנות ונותנת להם לגווע ברעב.



בכתב התביעה נטען כי הסרט שקרי ומניפולטיווי, וכי מרוז ווילנאי לא עמדו בחובתם למצוא את האמת. התובעים גורסים כי: "מדובר בעלילה דוחה, מעוותת ואנטישמית שנועדה לקדם את האינטרסים העצמיים של יוצריו באמצעות מסע הרס חסר תקדים". עוד נטען כי "הסרט רצוף בהאשמות המוטחות בוועידת התביעות. האשמות אלו הן שקר וכזב, הבל ורעות רוח. הרוח המנשבת מן הסרט היא רוח רעה". לאור כל זאת דורשים התובעים התנצלות פומבית ופיצוי של 4 מיליון שקל.



עוד נרשם בתביעה כי: "עומק השקרים, הסילוף והעיוות כאן הם קולוסאליים. כל התיעוד שמביאים הנתבעים ממסעם למוסקבה כלל אינו רלוונטי לפעילות הממומנת על ידי ועידת התביעות, והנתבעים יודעים זאת היטב". בנוסף טוענת ועידת התביעות כי: "הטענה הבזויה לפיה ועידת התביעות גונבת את כספי הניצולים אינה טענה הנטענת בטעות שמקורה בתום לב. הנתבעים ידעו היטב טרם הקרנת הסרט כי טענתם זו היא עלילה דוחה שמתאימה לספרות האנטישמית ולא לסרט המתיימר להיות דוקומנטארי ומשודר בישראל בערב יום השואה".



מאורלי וילנאי-פדרבוש נמסר בתגובה כי: "אנו ממתינים בקוצר רוח ליד תיבת הדואר לתביעה. סוף סוף יוכל בית משפט ישראלי לבחון את פעילותה של ועידת התביעות אחרי שנים ארוכות שבהן לא הכירה הוועידה בזכותו של גוף ישראלי לעשות כך. אנו מצפים לרגע שבו נוכל להגיש את כתב ההגנה הכולל יותר מ10,000 שאלות שהוכנו בשנה האחרונה ושעליהן יחויבו בעלי התפקידים בוועידת התביעות לענות בתצהיר ולהיחקר חקירה נגדית. לאחר ההליך המשפטי יתברר שהסרט שלנו עוד עשה עמם חסד. ננהל את הקרב הזה בתחושת שליחות גדולה – זה המעט שנשאר לעשות למען הניצולים שחלקם לא יזכו ליום בו ננצח גם משפטים בשמם".