בשלב מסוים בטיפול, החולה מגיע לבית חולים שיקומי. הרופא מבצע טיפולים שיקומיים שונים, אלא שרק לאחר כמה שבועות ניתן לראות אם טיפול זה או אחר הצליח. היעדר היכולת לראות כיצד המוח מתמודד בזמן אמת עם טיפולים שיקומיים הוא בעיה כואבת. מעבר לעובדה שגם החולה סובל, בסופו של דבר העלות הכלכלית של השיקום תופחת.
בחברת אלמינדה (Elminda) הישראלית מפתחים פתרון לבעיה זו: תחנת טיפול שמאפשרת לדגום את הפעילות החשמלית במוח, ובאמצעות מחשב ותוכנה עם אלגוריתמים ייחודיים, היא יוצרת תמונת הדמיה של מה שקורה במוח בזמן הטיפול שניתן לחולה השבץ. בנוסף, היא משלבת את המידע על הפגיעה המוחית עם נתונים שנצברו במסד הנתונים (כמו אילו אזורים במוח אחראים לאילו תפקודים).
הרופא, מצדו, מקבל הדמיה תפקודית של המוח לצד הפרמטרים השונים של הטיפול ואת התוצאות הטיפוליות של החולה באופן מיידי. כך, במקום להמתין שלושה שבועות, יכול הרופא לקבל משוב בזמן אמת על אופן הטיפול. בנוסף, המערכת משמשת לטיפול שוטף בחולה: היא מציגה משוב מיידי בנוגע לאזורים במוח שעל המטופל להפעיל כדי לשקם תפקודים שונים.
שליש מהאוכלוסייה סובל מפגיעה מוחית
אלמינדה נוסדה על ידי פרופ' אמיר גבע, המדען הראשי בחברה וראש המעבדה הביו-רפואית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון. גבע היה היזם של חברת Widemed, שהונפקה בבורסה. "התנתקתי מהחברה", הוא אומר בראיון ל-TheMarker.
היזם השני של אלמינדה הוא גודד שחף, בעל דוקטורט במדעי המוח, שכתב את הפוסט-דוקטורט שלו על רשתות נויורונים. הצלע השלישית של אלמינדה היא רונן גדות, מנכ"ל החברה, שניהל בעבר את קרן ההשקעות של פיליפס בישראל. הקרן התאגידית ביצעה כ-30 השקעות בעולם, שש מהן בישראל, ב-1999-2003. לאחר מכן הצטרף גדות לחברת שחל טלרפואה, שבה כיהן כסמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי ומנכ"ל הפעילות האירופית.
לפני שנתיים וחצי הצטרף גדות לגבע ולשחף ואף השקיע בעצמו בחברה. עד כה אלמינדה גייסה 3.2 מיליון דולר וכעת היא יוצאת לגיוס גדול יותר בהיקף של עשרה מיליון דולר. קרן סקיווקר (SkyWalker Ventures) וקבוצה בראשות גדות הם המשקיעים הגדולים ביותר באלמינדה והשקיעו עד כה כמיליון דולר כל אחד בחברה. משקיעים נוספים הם נירית זרעים ואוניברסיטת בן- גוריון.
"שליש מאוכלוסיית העולם סובל מבעיה נוירולוגית, קוגנטיווית או פסיכיאטרית. מדובר בבעיות שבץ מוחי, אלצהיימר, שיטיון, כאב, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעות קשב וכיו"ב", מסביר פרופ' גבע.
"אחת הבעיות המרכזיות היא שאין אפשרות לבצע בדיקה לא חודרנית המספקת מידע לגבי הפעילות החשמלית במוח. נכון שאפשר להצמיד אלקטרודות ולראות את הפעילות על פני שטח הקרקפת, או לראות את זרימת הדם במוח, אבל לא ניתן לראות את הפעילות החשמלית - זרימת המידע. החזון של אלמנידה הוא להבין מה קורה במוח ולפי זה להתאים טיפול", אומר גדות.
אלמינדה מתמקדת בשני שווקים: תחום הטיפול בהפרעות ניורולוגיות (נפגעי ראש ונפגעי שבץ מוחי, לדוגמה), בתחום הקוגנטיווי - באבחון אובייקטיווי של הפרעות קשב וכן בבעיות פסיכיאטריות שונות. בעיית הטיפול והשיקום בנפגעי ראש היא אקוטית, לטענת גדות: "רק 10% מנפגעי הראש מגיעים לשיקום מלא. שבץ מוחי הוא הגורם מספר אחת לנכות ארוכת טווח".
ניסויים בבית לווינשטיין
באלמינדה מאמינים שהמוצר הראשון יצא בסוף השנה הבאה, לאחר שיקבל אישורי FDA. "לא מדובר במכשיר חודרני ולכן הרגולציה צפויה להיות מהירה וקלה", מסביר גדות. "היעד הראשון שלנו הוא בתי חולים לשיקום נפגעי ראש, מהסוג של בית לווינשטיין ותל השומר. אבל זה יקרה רק לאחר שנסיים את הניסויים הקליניים", הוא מציין.
הניסויים הקליניים, אומר גבע, בוצעו במטופלי שבץ מוחי בלווינשטיין. ניסויים נוספים נערכו בבתי החולים איכילוב בתל אביב ורמב"ם בחיפה. "ראינו שינוי בפעילות המוחית בעקבות שימוש במערכת שלנו".
גם בתחום הקוגניטיווי נערכו ניסויים. "הראינו שעל ידי ניתוח פעילות מוחית אפשר להבחין בין אנשים בריאים לבין אנשים שיש להם הפרעות קשב מסוגים שונים, וכתוצאה מכך היכולת לטפל בהם תרופתית היא מדויקת יותר", מסביר גדות. אלמינדה ביצעה ניסוי בבית חולים רמב"ם בקרב 39 חולים בעלי הפרעות קשב (ADD ו-ADHD). לטענתה, היא הצליחה לאבחן מי חולה ומי בריא ברמת דיוק של כ-90%.
הסטארט-אפ שמציץ לתוך המוח
גיא גרימלנד
4.9.2008 / 13:53