קרן השקעות ממשלתית רוסית לננוטכנולוגיה עם הון של 5 מיליארד דולר מחפשת השקעות בישראל

ראשי קרן ההשקעות הממשלתית רוסננו (RUSNANO) הגיעו השבוע לביקור בישראל בנסיון לפתח שיתוף פעולה במיסחור טכנולוגיות בתחום הננו (חומרים ממוזערים לחלקיקים בגודל של מיליארדית המטר).
מוצרים מבוססי ננוטכנולוגיה נחשבים למוצרי העתיד המבטיחים בכל התחומים, בכלל זה מזון, מיכשור רפואי, אלקטרוניקה, כימיה, ביטחון, רכב, תעופה וחלל, אנרגיה ומים. חלקם מבוסס על חומרים חדשים שנוצרים כתוצאה משילוב חלקיקים בגודל אטומים בודדים. הפעילות הבינלאומית מכוונת, בין השאר, לפיתוח וייצור מוצרים ידידותיים לסביבה.



הקרן הרוסית הוקמה לפני כשנה כקרן השקעות, שנועדה לרכז ברוסיה את מיסחור הטכנולוגיות והמחקרים המובילים בתחום הננו טכנולוגיה בעולם. הקרן יכולה להשקיע בין מיליוני דולרים למאות מיליוני דולרים בפרוייקט בשלב ההתחלתי שלו, שנחשב למסוכן ביותר, בתנאי שתהיה השקעה נוספת מצד המגזר הפרטי. בראש הקרן עומדת הוועדה לחידושים מדעיים בתחום הננוטכנולוגיה של ממשלת רוסיה, שבראשות סרגי איוונוב. מנכ"ל הקרן הוא רוסי ממוצא יהודי, ליאוניד מלמד.



לדברי מלמד, לקרן הרוסית תקציב השקעות לעשר שנים של מעל 5 מיליארד דולר, שנועדו להפוך את רוסיה לאחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח מוצרים בתחום הננוטכנולוגיה. "ישראל ורוסיה יוכלו להיות בחמישיה הפותחת של המדינות המתמחות בננו טכנולוגיה בעולם", הוסיף. לדבריו, הקרן מוכנה להשקיע עד 90% מההשקעה הנדרשת למסחור ידע, או טכנולוגיה בחברות בשלב צעיר, שמשקיעים פרטיים לא מוכנים להשקיע בו בגלל הסיכון הגבוה. עם זאת, אחד התנאים להשקעה הוא, שיצטרפו אליה גם משקיעים מהמיגזר הפרטי. "חזון התאגיד הרוסי לננוטכנולוגיה הוא להגיע עד שנת 2015 למצב, בו רוסיה תייצר 3% מהיצור העולמי בתחום הננו טכנולוגיה", אמר מלמד.



"יש לנו 235 מומחים ברחבי העולם שבוחנים את הטכנולוגיות כדי להשקיע בהן", אמר דימיטרי ליסנקוב, אחד המנהלים בקרן. "הגיעו אלינו פניות מחברות רוסיות, אמריקאיות וישראליות", הוסיף. "המטרה שלנו היא לפתח פעילות ברוסיה, ואם החברות הזרות ירצו את ההשקעה שלנו, הן יצטרכו להעביר חלק מהפיתוח והיצור לרוסיה, כפוף כמובן לשיקולים של כדאיות כלכלית, הסכמת השותפים והסדר עניין הקניין הרוחני", הוסיף.



"המטרה שלנו היא למשוך כסף פרטי להשקעות בננו טכנולוגיה, לא להיות השותף הגדול בכל השקעה. לכן, אם יהיו קרנות השקעה, או הון סיכון, או מלאכים שירצו להחזיק בחלק הארי של הפרוייקט, לא תהיה לנו בעיה להיות במיעוט", אמר ליסנקוב. "אנחנו יכולים להחזיק בהשקעה עד עשר שנים, אולם אם השותפים ירצו לממש אותה ולהוציא אותנו לפני כן, נהיה מוכנים גם במחיר שלא נמכסם את ההשקעה שלנו", הוסיף.



"יש לנו יכולת לעזור לחברות בראשית דרכן בכמה תחומים. באמצעות מומחי השקעות וטכנולוגיה, בנושאים מינהליים בשוק הרוסי, בגישה למחקר הטוב בעולם בתחום הננו, במידע עסקי, בפיתוח עסקי ובחדירה לשווקים בהם יהיו לנו שיתופי פעולה", הדגיש ליסנקוב. הקרן הרוסית חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם קזחסטאן ומנהלת משא ומתן להסכם שיתוף פעולה עם סין. יעדים נוספים לשיתוף פעולה מצדה כוללים את ארצות הברית, דרום קוריאה, טאיואן ובריטניה.



בראש המשלחת הישראלית שנועדה עם המשלחת הרוסית עמד ארגון היוזמה הישראלית הלאומית לננוטכנולוגי (INNI) שמוביל פרופסור אולג פיגובסקי. לדבריו, רשומים על שמו 500 פטנטים, חלקם בשוק הרוסי. פיגובסקי אמר, כי לא נתקל בבעיה של הפרות פטנטים ברוסיה, בדומה לדיווחים על הפרות, שמגיעים מהשוק הסיני. רוב הפטנטים בתחום הננו, שרשומים כיום ברוסיה, הם של זרים. פיגובסקי מפעיל במגדל העמק את מרכז המחקר פולימט שמתמחה בננוטכנולוגיה.



על פי נתוני INNI, בישראל 75 חברות מבוססות ננו ומעל 300 קבוצות מחקר בתחום. פיגובסקי אמר, כי ברוסיה קיים פער גדול בין המחקר המתקדם בתחום הננו ליישומו ומסחורו, ואילו ישראל נחשבת מובילה במיסחור ננו. "שיתוף הפעולה יכול לפתור את הבעיה הרוסית - לפחות חלקית - ולספק לחברות ישראליות מימון ולאפשר להן לחדור לשוק הרוסי", הוסיף.