קרן ממשלתית מרוסיה עם הון של 5 מיליארד דולר מחפשת השקעות בישראל - בתחום הננו-טכנולוגיה

מוצרים מבוססי ננו-טכנולוגיה נחשבים למוצרי העתיד המבטיחים בכל התחומים, בכלל זה מזון, מכשור רפואי, אלקטרוניקה, כימיה, ביטחון, רכב, תעופה וחלל, אנרגיה ומים. חלקם מבוסס על חומרים חדשים שנוצרים כתוצאה משילוב חלקיקים בגודל אטומים בודדים. הפעילות הבינלאומית מכוונת, בין השאר, לפיתוח וייצור מוצרים ידידותיים לסביבה.



הקרן הרוסית הוקמה לפני כשנה כקרן השקעות שנועדה לרכז ברוסיה את מסחור הטכנולוגיות והמחקרים המובילים בתחום הננו-טכנולוגיה בעולם. הקרן יכולה להשקיע בין מיליוני דולרים למאות מיליוני דולרים בפרויקט בשלב ההתחלתי שלו, שנחשב למסוכן ביותר, בתנאי שתהיה השקעה נוספת מצד המגזר הפרטי. בראש הקרן עומדת הוועדה לחידושים מדעיים בתחום הננו-טכנולוגיה של ממשלת רוסיה, בראשות סרגיי איוונוב. מנכ"ל הקרן הוא ליאוניד מלמד, רוסי ממוצא יהודי.



לדברי מלמד, לקרן הרוסית תקציב השקעות לעשר שנים של יותר מ-5 מיליארד דולר, שנועדו להפוך את רוסיה לאחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח מוצרים בתחום. "ישראל ורוסיה יוכלו להיות בחמישייה הפותחת של המדינות המתמחות בננו-טכנולוגיה בעולם", אמר מלמד. לדבריו, הקרן מוכנה להשקיע עד 90% מההשקעה הנדרשת למסחור ידע או טכנולוגיה בחברות בשלב התחלתי, שמשקיעים פרטיים לא מוכנים להשקיע בו בגלל הסיכון הגבוה. עם זאת, אחד התנאים להשקעה הוא שיצטרפו אליה גם משקיעים מהמגזר הפרטי.



"חזון התאגיד הרוסי לננו-טכנולוגיה הוא להגיע עד 2015 למצב שבו רוסיה תייצר 3% מהייצור העולמי בתחום", אמר מלמד. "יש לנו 235 מומחים ברחבי העולם שבוחנים את הטכנולוגיות כדי להשקיע בהן", אמר דימיטרי ליסנקוב, אחד המנהלים בקרן. "הגיעו אלינו פניות מחברות רוסיות, אמריקאיות וישראליות. המטרה שלנו היא לפתח פעילות ברוסיה, ואם החברות הזרות ירצו את ההשקעה שלנו, הן יצטרכו להעביר חלק מהפיתוח והייצור לרוסיה, כפוף לשיקולים של כדאיות כלכלית, הסכמת השותפים והסדר עניין הקניין הרוחני".



"המטרה שלנו היא למשוך כסף פרטי להשקעות בננו-טכנולוגיה, ולא להיות השותף הגדול בכל השקעה. לכן, אם יהיו קרנות השקעה או הון סיכון, או אנג'לים שירצו להחזיק בחלק הארי של הפרויקט, לא תהיה לנו בעיה להיות במיעוט", אמר ליסנקוב. "יש לנו יכולת לעזור לחברות בראשית דרכן באמצעות מומחי השקעות וטכנולוגיה, בנושאים מינהליים בשוק הרוסי, בגישה למחקר הטוב בעולם בתחום הננו, במידע עסקי, בפיתוח עסקי ובחדירה לשווקים שבהם יהיו לנו שיתופי פעולה", הדגיש ליסנקוב.



75 חברות מבוססות ננו וכ-300 קבוצות מחקר



הקרן הרוסית חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם קזחסטאן ומנהלת מו"מ להסכם שיתוף פעולה עם סין. יעדים נוספים לשיתוף פעולה מצדה כוללים את ארה"ב, דרום קוריאה, טייוואן ובריטניה. בראש המשלחת הישראלית שנועדה עם המשלחת הרוסית עמד ארגון היוזמה הישראלית הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI) שמוביל פרופ' אולג פיגובסקי.



לפי נתוני INNI, בישראל 75 חברות מבוססות ננו ויותר מ-300 קבוצות מחקר בתחום. לדברי פיגובסקי, ברוסיה קיים פער גדול בין המחקר המתקדם בתחום הננו ליישומו ומסחורו, ואילו ישראל נחשבת מובילה במסחור ננו. "שיתוף הפעולה יכול לפתור את הבעיה הרוסית לפחות חלקית ולספק לחברות ישראליות מימון ולאפשר להן לחדור לשוק הרוסי".