הדילמה: פארק במרכז תל אביב או עוד מגדל

>> עיריית תל אביב סופגת הרבה ביקורת על כך שאינה משתפת את הציבור בתהליכי התכנון בעיר. בעיני רבים נתפשים מחלקת התכנון של העיר ומשרד מהנדס העיר כמנותקים מהציבור וכמי שעובדים למען היזמים. התפישה הזו כל כך מושרשת, שגם כשהעירייה עושה מאמצים ומקיימת דיון עם התושבים, היא עדיין נשארת חשודה בעיני הציבור. פארק קרית ספר הוא דוגמה מצוינת למקום שבו יש רצון טוב של העירייה ליצור שיתוף פעולה עם התושבים, אבל הבעיות רק נערמות.



מתחם קרית ספר הוא אחד השטחים הגדולים הלא בנויים האחרונים בלב תל אביב. מדובר ב-26 דונם שתחומים בין הרחובות לינקולן, יהודה הלוי, וילסון וסעדיה הגאון. כיום נמצאים בשטח חניון גדול, שטח צבאי ומשרדים של מפ"י (מיפוי ישראל) השוכנים במבנה לשימור. אדמת המתחם היא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. תושבי האזור מעוניינים שהמקום ייהפך לפארק ירוק שישרת אותם ואת הסביבה, רצון שנשען על המחסור המובהק בשטחים ירוקים בלב העיר. הפחד הגדול של אותם תושבים הוא שעל המתחם ייבנו מגדלים לעשירים בלבד.



למרבה הפלא, למחלקת התכנון בעירייה אין דעה שונה. מהנדס העיר, חזי ברקוביץ', נפגש עם התושבים במסגרת שולחן עגול שנערך בחסותו של דורון ספיר, יו"ר הוועדה המקומית בתל אביב - ולכאורה הצליח להגיע איתם להסכמה. ברקוביץ' מספר כי "דיברנו עם נציגי התושבים על גינה גדולה ומגדל. הדיון עם התושבים היה בין שתי חלופות. בנייה מרקמית או מגדל. חלופת המגדל נבחרה על ידנו ועל ידי הדיירים".







ברקוביץ' מציג תמונה אידיאלית לפיה הדיירים והעירייה הצליחו להגיע לחלופה ששני הצדדים מסכימים לה. ואולם מיכל ברזל כהן, מובילת המהלך למען פארק בלב תל אביב במתחם קרית ספר ומקימת ועד הפעולה של לב תל אביב, "ירוק במקום בטון", טוענת שהמצב בשטח שונה. לדבריה, הרכב מסוים של תושבים באמת הסכים לפשרה עם העירייה, אך כשהגיעו התוצאות לידיעת תושבי האזור, היו מי שלא הסכימו להתפשר והם מנסים לקחת את המושכות לידיהם.



ברזל כהן מאמינה כי "אסור לוותר על אף שעל". לדבריה, "בתוך ועד הפעולה היו כאלה שהתעייפו ולא רצו יותר להתווכח, אז הם לחצו לוותר ולבחור אחת מהחלופות שהציעה העירייה. אבל אנחנו רוצים את כל ה-19 דונם שנותרים לאחר הורדת בית המדידות ההיסטורי. כרגע הוועד חזר להחלטה של אף שעל, ודורש שעיריית תל אביב תמצא את הדרך לפדות את הקרקע".



ברזל כהן מדגישה את ההערכה שהיא רוחשת להחלטת העירייה לשתף את הציבור. עם זאת, היא מסבירה כי תושבי האזור מעוניינים במה שהבטיחו להם שני ראשי העיר האחרונים, רוני מילוא ורון חולדאי: פארק ירוק ומרכז קהילתי. היא מוסיפה שכבר בעבר הובטחו להם כמה חלופות למרכזים קהילתיים, אך בסופו של דבר השטחים שהוצעו נמכרו ליזמים. על אחת החלופות, מספרת ברזל, כבר שוכן כיום פרויקט רובע לב העיר של היזם אליעזר פישמן.



חזית שנייה



הדיון בין העירייה לתושבים נמשך, כשבמקביל מצאה את עצמה העירייה מתמודדת בגזרה נוספת מול הבעלים: מינהל מקרקעי ישראל. העירייה רוצה להקים במקום פארק זמני, בזמן שהתוכניות מתגלגלות במסדרונות התכנון. פארק כזה ישרת את התושבים וגם ייראה יפה ברזומה לקראת הבחירות. אבל המינהל רוצה בזמן הזה לעשות כסף, והוציא מכרז להקמת חניון זמני במקום. הכרזת המינהל הביאה תושבים זועמים להתדפק על דלתות מינהל התכנון בעירייה, בטענה שהעירייה עושה להם עוול וגורמת למקום ליהפך לחניון זמני שכדברי הקלישאה ייהפך לקבוע.








העירייה, בניסיון לעצור את הפעלת החניון, בחרה שלא לאשר בוועדה המקומית את מבנה הבודקה של החניון. הזוכה במכרז החניון הגיש ערר על ההחלטה. הבקשה נמצאת עדיין בוועדת הערר, וכל הנוגעים בדבר מחכים לפסיקה.



מיטל להבי, ראש רשימת מרץ למועצת העיר תל אביב, השותפה עם התושבים במאבק, מסבירה את המקור לכעס של התושבים. "זהו פרויקט שהתושבים נאבקים עליו יותר מעשור, ואחרי עשר שנים - על רקע היקפי הבינוי הגדולים - הבקשה הופכת ליותר מוצדקת. כשמוסיפים אחוזי בנייה, כפי שנעשה בלב העיר, צריך גם להוסיף תשתיות חינוך וריאות ירוקות למטרות פנאי וניקוי של זיהום אוויר. מאסתי בכך שהעיר תל אביב מציע לתושביה רק קניוניזציה ומתחמים שמבוססים על המשפט 'אמא תקני לי'. אני רוצה מקומות שבהם הפערים בחשבונות הבנק לא באים לידי ביטוי. מה עם ערכים ושטחים פתוחים?"



יש הסכמה כוללת על כך שבלב העיר חסרים שטחים פתוחים. השטח הפתוח באזור לב העיר מוערך ב-0.4 מ"ר לתושב, כשההמלצה היא לפחות 7 מ"ר לתושב ברמה המקומית.



להבי מאמינה כי על העירייה לפתור את המצוקה הזו. לדבריה, "זו קרקע בבעלות ציבורית, ובמקום שהעירייה תרכוש את הקרקע בערך הנמוך של התב"ע הקיימת, היא חוברת למינהל ליצירת תב"ע חדשה שמוסיפה מגורים ומתכוונת שהיטל ההשבחה יממן את הטיפול בפארק".



דרישת להבי נראית הגיונית בהתחשב בכך שהעירייה הרוויחה כסף רב מהיטל השבחה בשנים האחרונות, בהן עלה שווי הנכסים בתל אביב. אבל למה דווקא לתושבי לב העיר צריכה העירייה לרכוש שטח פתוח. מה עם תושבי פלורנטין? שכונת שפירא? האם ה"שמיכה התקציבית" תאפשר לרכוש לכולם שטחים פתוחים?



אורלי אראל, ראש צוות מרכז בעיריית תל אביב, מסבירה שהעירייה הגיעה עם המינהל לסיכום לפיו תמורת כיסוי ההוצאות של המדינה בפינוי המשטרה ששכנה במקום, תקבל העירייה את השטח. לדבריה, "אם רוצים שהמינהל יקדם משהו ושהמדינה תשקיע בתכנון, זה ההסכם".



שתי חלופות



יש שתי חלופות לדרך שבה ייבנו בשטח 74 יחידות הדיור הדרושות למימון הוצאות הפינוי. החלופה הראשונה היא בנייה של מגדל שיעמוד בקצה המגרש על רחוב לינקולן. החלופה השנייה היא בנייה מרקמית, כלומר מספר בניינים בגובה של 6.5 קומות, שיצרכו יותר שטח קרקע אך ישתלבו יותר טוב בנוף התל אביבי.



התושבים מציעים לפדות את השטח באמצעות תרומות. ברזל כהן מספרת כי הוועד מקושר לגורמים בעלי כיסים עמוקים שמוכנים לשתף פעולה. אך לטענתה, העירייה והמינהל מסרבים לנקוב בסכום הנדרש. התושבים, שמעוניינים בכל השטח לפארק, חוששים מבניית מגדל בעיקר מפני שליזמי המגדלים יש נטייה לספח לעצמם את השטחים שאמורים להיות פתוחים לציבור. בנוסף לכך, מי שמסתובב באזור בשעות אחר הצהריים לא יכול שלא לשים לב לסינוור המשמעותי שיוצר מגדל רובינשטיין לכיוון מערב. האם המגדל שיקום בחלקו המזרחי של השטח יגרום לאותה בעיה בגינה?



אראל מאמינה כי "בוועדה המקומית, ולא משנה מה הרכבה, מקפידים על תקן בנייה ירוקה - ולכן לא יהיה מגדל שיסנוור לכיוון מערב. יכול להיות שטח פרטי מצומצם למגדל. זה דיון מול המינהל, כי הוא בעל הקרקע. אבל בכל מקרה השטח הציבורי הפתוח לא יפחת מ-6 דונמים. פרט למגורים, ייבנו בשטח גם גני ילדים לפי הנדרש באזור".



חלופת המגדל אינה מוצלחת גם לטעמה של האדריכלית עירית סולסי, בעלת משרד עירית ודרור אדריכלים ויו"ר עמותת מרחב. סולסי, שחתומה על כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברחבי המדינה, סבורה כי "מתחם קרית ספר הוא מגרש טוב שטומן בחובו הזדמנויות מוצלחות. הארגונים המקומיים מבקשים להקים שם פארק גדול, אבל קשה לתחזק פארק כזה. כדי שפארק יהיה מוצלח, צריך הרבה אנשים שיעברו בו ואין בסביבה מספיק אוכלוסייה לקיים נפח כזה. חשוב לזכור שפארק כמו הסנטרל פארק במנהטן הוא מיוחד ומתאים לעיר שהצפיפות שלה היא 26 אלף תושבים לקמ"ר, לעומת תל אביב שצפיפותה היא 7,000 תושבים לקמ"ר. שלא לדבר על תקציבי הענק שעולה החזקתו. חלק מן המתחם של קרית ספר יכול להיות פארק, אבל צריך גם לשמור על המרקם בסביבה".



סולסי אינה מסתפקת בהמלצה על בנייה מרקמית, וסבורה כי זו ההזדמנות של העירייה לבנות דיור בר השגה, שימנע ממרכז תל אביב מליהפך למתחם לעשירים בלבד. "מינהל מקרקעי ישראל צריך לנהל את השטח עם חזון למען כולנו. זו לא אדמה פרטית, והתב"ע מאפשרת בנייה ציבורית. חולדאי וברקוביץ' הכריזו בוועדה המחוזית כי העירייה מחפשת שטח לדיור בר השגה. מתחם קרית ספר יכול להיות הפתרון המושלם".



עד היום שמתחם קרית ספר ייהפך לפארק יעברו שנים שמניינן ייגזר מיכולת הצדדים להגיע להסכמה. בהחלט משימה לא קלה. בינתיים תושבי האזור לא נחים ומקיימים מדי יום שלישי פיקניק בשטח, ומזמינים את כל מי שמעוניין בחוויה קהילתית להצטרף אליו. גם זו דרך להעביר את הזמן.