האם ירושלים באמת מתחרדת?

>> "כירושלמי ותיק אני זוכר את שכונות צפון העיר, רמת אשכול ומעלות דפנה, שם גרה הבוהמה הירושלמית. אנשי טלוויזיה, סופרים כמאיר שליו ועמוס עוז, השדר והעיתונאי דוד ויצטום, חברי כנסת ושופטים... הכוכבים של שנות ה-70 וה-80. כיום, כל הסיפורים האלה הם בגדר זיכרון רומנטי", אומר חבר מועצת העיר סער נתנאל (מרצ).



הביטוי העיקרי למה שמכונה התחרדותה של ירושלים הוא התגברות כוחו של המגזר החרדי במוסדות השלטון המקומי, בעיקר מאז מינויו של אורי לופליאנסקי לראשות העיר ב-2003. ביטוי משמעותי נוסף שמרבים לדבר עליו הוא "פלישתם" של חרדים לשכונות שזוהו עד לא מזמן כחילוניות מובהקות.







האם קיימות עדויות חותכות להתחרדותו של שוק הנדל"ן הירושלמי בכללותו, או שמדובר בשינויים נקודתיים? מסתבר שהתשובה מורכבת: קיימות עדויות לגידול מתון יחסית בביקושים לדירות בכל ירושלים מצד הציבור החרדי, לצד גידול משמעותי באוכלוסייה החרדית בשכונות ספציפיות.



לאור התחרדותן של שכונות רבות בירושלים הנתונים הבאים הם בגדר הפתעה: אם בוחנים את השינויים הדמוגרפיים שהתחוללו בירושלים מגלים כי חלקם של החרדים מתוך כלל האוכלוסייה היהודית בעיר גדל בצורה מתונה למדי בשנים האחרונות.



אוכלוסיית ירושלים מונה 740 אלף תושבים, מתוכם כ-480 אלף יהודים. לדברי ד"ר מאיה חושן ממכון ירושלים לחקר ישראל, אומדנים שנעשו במכון מראים כי ב-1995 היוו החרדים כ-29% מהאוכלוסייה היהודית וב-2000 כ-30%. כיום, החרדים מהווים כ-32% מהאוכלוסייה היהודית - 196 אלף. כלומר, הגידול בשיעור החרדים מקרב האוכלוסייה היהודית בעיר היה מתון בלבד ב-13 שנים האחרונות. ההערכות הן כי עד 2020 שיעור החרדים מתוך האוכלוסייה היהודית לא יעלה על 35%.



השכונות המתחרדות



עם זאת, כאשר בוחנים שכונות ספציפיות מגלים כי חלקן עבר תהליך התחרדות מהיר. הסופר עמוס עוז, בספרו "סיפור על אהבה וחושך", מתאר בדרך רומנטית איך היה חוצה בשנות ה-50 את שכונת כרם אברהם, שנחשבה בעבר שכונה מעורבת של חרדים, דתיים וחילונים. כיום מדובר באזור חרדי למהדרין. כך גם היה עם שכונת מקור ברוך הסמוכה למחנה יהודה. תושביהן החילונים של שתי השכונות עברו במשך השנים לצפון העיר, לשכונות קרית יובל ורמות אלון. שתי השכונות האלה עצמן עברו בהמשך תהליך של התחרדות.







כניסת החרדים לשכונות החילוניות התחילה כבר לפני כמה עשורים, אבל צברה תאוצה בעשור האחרון. שכונת רמות אלון יכולה לשמש דוגמה מובהקת לשינוי זה. את השכונה, שנוסדה ב-1974, איכלסו בתחילה חילונים שהיוו כ-70% מתושביה. בעשור האחרון אוכלסה שכונת רמות ג' בציבור חרדי, שכונת רמות א' הוותיקה נהפכה חרדית ובהמשך נבנתה שכונת רמות ד' בעבור מגזר זה. כיום, שיעור החרדים ברמות, המונה כ-46.5 אלף תושבים, מגיע ל-75%.



דוגמה מובהקת נוספת היא שכונת רמת אשכול, שנוסדה בשנות ה-70, ונחשבה חילונית. בחמש השנים האחרונות רכשו חרדים מבוססים מארה"ב דירות רבות בשכונה, וכיום, מתוך כ-9,000 תושבי רמת אשכול, יותר מ-70% הם חרדים. שכונת מעלות דפנה הסמוכה מונה כ-4,600 תושבים. גם לשכונה זו, שהוקמה בשנות ה-70 וזוהתה כחילונית, נכנסו בשנים האחרונות משפחות חרדיות רבות, המהוות כ-80% מתושביה.



התחרדות השכונות בירושלים ניכרת גם בשכונות דתיות-מסורתיות, ובולטת במיוחד בשכונת בית וגן המונה כ-20 אלף תושבים. בשכונה, שכ-70% מתושביה השתייכו לציבור הדתי-מסורתי, קיים כיום רוב חרדי של כ-75%.



תגובת שרשרת



השינויים הדמוגרפים אמנם מספקים הסבר חלקי להתחרדותן של שכונות רבות בירושלים - אבל נדרשים הסברים נוספים להשלמת התמונה. הסבר אחד הוא שצפיפות הדיור במגזר החרדי קטנה בשנים האחרונות, וכך מספר דומה של חרדים מתגורר כיום בדירות רבות וגדולות יותר.



"יש פה מהפכה של תרבות צריכה", מסביר הגיאוגרף פרופ' עמירם גונן מהאוניברסיטה העברית. "התהליך מואץ בגלל רצון של החרדים לשפר את רמת חייהם. הם לא רוצים עוד לחיות בדירות קטנות וצפופות. רמת הכנסתם שעלתה בהדרגה, יבוא ההון (תרומות) מבחוץ וכניסתם של חוצניקים - שינו אצל החרדים דפוסי התנהגות. החרדי, כיום, אינו מפחד יותר להיכנס לשכונות החילוניות".



פרופ' גונן מעריך כי תהליך התחרדות עדיין לא מוצה: ברמות אלון כבר בוצעו רכישות פרטיות של חרדים אמידים בשכונת הווילות של החילונים. נוה יעקב לא מוצתה וכך גם שכונות הקטמונים, קטמון וקרית יובל".



הסבר נוסף הוא הקמתן של שכונות חדשות בירושלים, שאוכלסו בעיקר בידי חילונים שעזבו את השכונות הוותיקות יותר במטרה לשדרג את תנאי מגוריהם. את מקומם תפסו החרדים שמסתפקים בדירות השיכון הצנועות יחסית. המדובר, בין השאר, בשכונות מלחה והולילנד, שבה הוקמו מאות יחידות דיור, וכן בפרויקטים חדשים שהוקמו בשכונות ותיקות.







"לא העכבר הוא הגנב, אלא החור הוא הגנב. אם לא היה חור הוא לא היה נכנס", מסביר פרופ' גונן. "החרדים מסתפקים בדירת שיכון מרווחת שהחילונים השאירו מאחוריהם. מהלך שכזה יוצר תגובת שרשרת: כניסת חרדים גורמת להאצה ביציאת החילונים - מה שפותח פתח לכניסה נוספת של ציבור חרדי".



סיבה נוספת להבדל בין הרושם לגבי התחרדות העיר לבין הנתונים היא ההרכב של העוזבים את ירושלים. בעוד שבעיתונות מדברים בעיקר על חילונים שעוזבים את ירושלים מסתבר כי חלק לא קטן מהעוזבים הם חרדים.



החרדים נמצאים במצוקה אמיתית וגם להם אין עתיד בעיר הזו", מסביר דודי זילברשלג, עיתונאי ופרסומאי חרדי. "מדברים על הגירה שלילית של חילונים, אבל כולם שוכחים שגם בקרב החרדים התחוללה הגירה שלילית, כאשר רבים מהם עברו בשנים האחרונות להתגורר בערי הלוויין כמודיעין עילית, בית"ר עילית, אלעד ובית שמש.



"בשל העדר פרויקטים לבנייה שיתאימו לציבור זה, כבר היום רואים חזרה מסוימת של חרדים לת"א, יש הסתערות על שכונת הדר בחיפה, יש חדירה של ציבור חרדי ללוד ובקרוב גם לרמלה".



המחירים מזנקים



כתוצאה משינויים אלה אנו עדים לגידול מתון יחסית בביקושים לדירות בכל ירושלים מצד הציבור החרדי, אבל לגידול משמעותי באוכלוסייה החרדית בשכונות ספציפיות. עדויות לכך ניתן לראות בשוק הנדל"ן המקומי.








דירה בת 4 חדרים בשכונת נוה יעקב בירושלים עולה כיום כ-950 אלף שקל, כ-150 אלף שקל יותר מדירה דומה בשכונת פסגת זאב הסמוכה, שמאכלסים בעיקר חילונים. כתוצאה מכך נרשמת בשנים האחרונות זליגה של חרדים לשכונה החילונית - מה שגורם גם לעליית מחירים בפסגת זאב. אם עד לפני כשלוש שנים היה ניתן לרכוש במקום דירה בת 4 חדרים בכ-500 אלף שקל, כיום המחיר זינק לכמיליון שקלים.



לשכונת רמת אשכול, שאף זוהתה בעבר כחילונית, נכנסו בשנים האחרונות חרדים אמידים. לפני כארבע שנים הם רכשו דירה בכ-100 אלף דולר, כיום מוצעת למכירה דירה דומה בכ-500 אלף דולר. גם בשכונת הקטמונים מתחולל מהפך בשנה האחרונה - אם לפני כשנה הוצעה למכירה דירה בת 3 חדרים בכ-100 אלף דולר, כיום דירה כזו מוצעת בכ-270 אלף דולר.



עליות מחירים נרשמו גם בשוק הדירות המוגנות (דמי מפתח), אחד המאפיינים של שוק הנדל"ן החרדי בירושלים. משרד עו"ד ולירו מירושלים המתמחה במקרקעין טיפל באחרונה בכמה עסקות בדמי מפתח, בהן מכירת יחידות דיור בנות 2.5 חדרים בשכונות רוממה והבוכרים בכ-160 אלף דולר. "בעוד שוק הדירות המוגנות במדינה מנומנם, בירושלים הוא פעיל ומפותח בעיקר בקרב המגזר החרדי", אומר עו"ד אורן ולירו.



מאפיין נוסף להתעוררותו של שוק הנדל"ן החרדי בירושלים הוא כניסתם של יזמים דתיים-חרדים. איש העסקים לב לבייב, חברת אזורים של שעיה בוילמגרין, חברת שיינפלד, חברת חיש נופי ישראל והיזם החרדי אלי קליין - הם הבולטים. אלה מקימים בין השאר פרויקטים רבים המיועדים לציבור החרדי.



דוגמאות לפרויקטים המיועדים לחרדים: פרויקט מגדלי שאול בשכונת גבעת שאול, שמציע 96 יח"ד; 300 יח"ד בשכונת קרית משה; פרויקט של 400 יח"ד שמקימה נידל בשכונת נוף ציון; פרויקט של 700 יח"ד שמקימה חיש חופי ישראל בגבעת זאב; פרויקט של 1,000 יח"ד בשכונת רוממה, ופרויקט של כ-200 יח"ד ברמת שרת. כמו כן, עם פינויו של המחנה הצבאי שנלר, יוקמו במקום כ-700 יחידות דיור בעבור חסידות גור.



"עד שהחילוני האחרון לא יעזוב"



"אולי עכשיו יש איזו האטה הנובעת מהמחירים הגבוהים ומיציאת החרדים ליישובים הסמוכים - אבל בעוד חודשיים-שלושה החרדים יבינו שאין להם לאן ללכת. גם אם יהיו עשרות פרויקטים לחילונים, המצב בשטח מראה שאין להם מה לעשות כאן. עד שהחילוני האחרון לא יעזוב - התהליך לא ימוצה", מסכם יזם חרדי הפועל בירושלים את דעתו בעניין.



מצוקת הדיור במגזר החרדי



>> אפילו הדתיים הלאומיים הופכים להיות מיעוט", מדגישים יזמי נדל"ן חרדים הפועלים בירושלים. "אין מצב שקהל חילוני ימשיך לגור כאן. מי שקונה דירה על הנייר, הוא לא שפוי. עד שהדירה תהיה מוכנה - כל הסביבה תשתנה".



מבחינת הציבור החרדי, מצב זה הוא תוצאה ישירה של היעדר מדיניות ממשלתית ואי מתן פתרון למחסור החריף בדירות המיועדות לחרדים - מחסור המסתכם לפי הערכות ב-40 אלף יחידות דיור, ורק גובר. לגישתם, כל עוד לא יימצא פתרון כולל לבעיה, תגבר זליגת החרדים לשכונות החילוניות בירושלים.



במגזר החרדי רואים בירושלים מקרה פרטי למה שעתיד להתחולל בשנים הקרובות בערים נוספות בישראל. אלה מזכירים את הבטחות הממשלה לפיתוח העיר החרדית חריש-קציר, שהיתה אמורה לספק כעשרת אלפים מקומות מגורים לציבור החרדי, ועל התוכניות להקמת עיר חרדית בנגב - תוכניות שיישומן אינו נראה לעין.