בנק ישראל: הפחתת שכר הלימוד לא השפיעה על שיעור ההשתתפות של תלמידים ממשפחות עניות באוניברסיטאות

זאת ועוד, בבנק ישראל כותבים כי אלמלא התקשו בוגרי תיכון עיוני הבאים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה לממן את לימודי התואר הראשון (כלומר אילו לא היו מוגבלי נזילות), שיעור בעלי התואר הראשון בקרבם היה עולה ב-7% ל-48%.



בבנק מציינים כי העניים, בהיותם חסרי הון עצמי, נאלצים לממן את ההשקעה בלימודים באמצעות הלוואות יקרות, ואלו עלולות לעיתים להפוך את ההשקעה בלימודים ללא כדאית עבורם. מגבלת נזילות היא כשל שוק, המצדיק מדיניות ממשלתית אקטיבית להסרתה - למשל באמצעות הלוואות מסובסדות לסטודנטים או באמצעות שכר לימוד מדורג.



הקושי המימוני לא מתבטא רק בהתחלת הלימודים: תלמידים ותלמידות מהרבעון התחתון של התפלגות ההכנסות דוחים את סיום לימודי התואר הראשון בכ-5 חודשים ביחס לתלמידים אמידים בעלי הישגים דומים בבחינות הבגרות.



ממצא מעניין אחר נוגע לתרומת ההשכלה האקדמית לשכר העובדים: מהמחקר עולה כי התרומה של השכלה אקדמית לשכרן של בוגרות תיכון ממשפחות עניות גבוהה מתרומתה לשכר של בוגרות תיכון ממשפחות אמידות בעלות הישגים דומים בבחינות הבגרות; בקרב הבנים לא נמצא הבדל כזה.



עוד נמצא כי התשואה להשכלה של בנות מבתים עניים גבוהה מזו של בנות מבתים אמידים בעלות הישגים דומים בתיכון. מכאן, שבהעדר מגבלת נזילות שיעור מסיימות תואר ראשון בקרב בוגרות תיכון עיוני מבתים עניים היה אף גדול מזה של בוגרות תיכון עיוני מבתים אמידים בעלות ציוני בגרות דומים.



בקרב בנים יהודים הסיכוי של תלמיד מהמחצית התחתונה של התפלגות ההכנסות לסיים תואר ראשון נמוך ב-6% מזה של תלמיד בעל הישגים דומים בבחינת הבגרות שגדל במשפחה הנמצאת ברבע העליון של התפלגות ההכנסות. מהשוואה דומה בקרב בנות יהודיות נמצא פער גדול יותר של 7.8%. אצל גברים מוסלמים הקושי במימון לימודי התואר הראשון הוא מגבלה משמעותית יותר מאשר באוכלוסייה היהודית.



הפתרון על פי החוקרים ד"ר יואב פרידמן ורוני פריש הוא מתן הלוואות מסובסדות או הענקת מלגות לסטודנטים ממשפחות מעוטות הכנסה. דבר זה עשוי, להערכת הכותבים, לשפר את סיכוייהם לסיים לימודי תואר ראשון.



הפחתת שכר הלימוד לא סייעה



דרך אחרת לאמוד את השפעת מגבלת הנזילות על הנגישות של לימודים אקדמיים היא בחינת ההשפעה של הפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות על הרכב הלומדים בהן. בשנת תשס"ב הופחת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ב-14%, דבר שהיה צפוי להגדיל את שיעור ההשתתפות של מוגבלי הנזילות במוסדות אלו. בפועל לא נמצאה עדות לעלייה בשיעורי התלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה וממשפחות מרובות ילדים בכלל בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה.



עם זאת בבנק טוענים כי אין בכך כדי להחליש את הטענה בדבר קיומה של מגבלת נזילות בלימודי ההשכלה הגבוהה - משתי סיבות: ראשית משום שהשפעת ההפחתה על מוגבלי הנזילות שלא היה בכוונתם ללמוד עשויה להיות הדרגתית ולהימשך זמן רב, ובבנק יכלו לבחון רק את אלו שהחלו ללמוד זמן קצר בלבד לאחר הפחתת שכר הלימוד; שנית, משום שציפיות להמשך הפחתתו של שכר הלימוד (שעליו הכריזה הממשלה) היו עשויות להניע חלק ממוגבלי הנזילות שהתכוונו ללמוד לדחות את תחילת לימודיהם.