הורשע מריץ המניות של "אופנת ברוך"

שופט בית משפט השלום, ד"ר עמירם בנימיני, הרשיע היום את אליעזר אורן בעבירה של השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך (מניפולציה), 6 עבירות הונאה בדרכי תרמית לרכוש או למכור ניירות ערך ו-95 עבירות של אי מתן הודעה על אחזקות של בעל עניין בכוונה להטעות משקיע סביר.

הנאשם זוכה מ-5 עבירות הונאה שיוחסו לו בכתב האישום. את התביעה ייצגה עו"ד יעל אלמוג. את הנאשם ייצג עו"ד גיורא אדרת.

פסק הדין מתאר את סיפור הרצתה של מניית "אופנת ברוך" על ידי הנאשם אליעזר אורן במחצית השנייה של שנת 1992 בשיעורים של מעל 300%. אליעזר אורן היה במועדי כתב האישום פעיל ומשקיע אינטנסיווי בבורסה והוגדר על ידי בית המשפט "מקצוען בתחום שוק ההון ואדם מחושב ומתוכנן מאין כמוהו".

בית המשפט קבע כי הנאשם הפך למי "שמטפל במניות ברוך ומזוהה איתן". על פי ממצאי בית המשפט "הנאשם דאג לטפח בקרב אחרים את התחושה שהוא יודע כל מה שמתרחש בנוגע למניות 'אופנת ברוך'....וכי הוא יכול לצפות במדוייק את תוצאות המסחר במניה".

אורן, קובע ביהמ"ש, החל לאסוף את מניות "אופנת ברוך" בחשבונותיו ובחשבונות בנותיו (13 חשבונות בסך הכל) כבר משנת 1991, כך שבסוף המחצית הראשונה של שנת 1992 הסתכמו אחזקותיו בכ-14% ממניות החברה ועד סוף 1992, והגיעו לכדי כ-30% מהון המניות של החברה.

הנאשם, קובע ביהמ"ש, שהפך מכוח אחזקותיו כאמור לבעל עניין עוד לפני 1.7.92, ביצע במחצית השניה של 1992 עשרות פעולות במניות "אופנת ברוך" וזאת מבלי שמסר הודעה כלשהי על כך שהפך בעל עניין בחברה, כמתחייב מחוק ניירות ערך. כמו כן הוא לא דיווח בשום שלב על כך שאחזקותיו כבעל עניין השתנו מעת לעת.

בית המשפט קבע כי אי הדיווח המתמשך, המהווה עבירה בפני עצמה לפי חוק ניירות ערך, נועד להסתיר את פעולותיו של הנאשם במניית "אופנת ברוך" מן הרשויות ומן הציבור הרחב, כמו גם מחברים ומקורבים להם מכר את המניות בעסקות מחוץ לבורסה.

מפסק הדין עולה תמונה לפיה במהלך המחצית השנייה של שנת 1992 היה הנאשם המוציא והמביא במסחר במניות "אופנת ברוך", ועשה בשעריהן בבורסה כבתוך שלו.

תבנית הפעולה

פעילותו במהלך אותה תקופה התאפיינה בתבנית חוזרת ונשנית: הנאשם דאג להזרמה מתמדת של ביקושים אגרסיוויים בבורסה, אשר לא היה סיכוי כי יסופקו. ביקושים אלה יצרו למניות מגמת עליה.

הנאשם, נטען בפסק הדין, נהג לסגת ממרבית הביקוש במהלך המסחר. כמו כן דאג ליצור למניות רצפה ע"י קליטת הצעים בעצמו או על ידי אחרים. בנוסף, דאג להפיץ על המניה מידע חיובי. בית המשפט מכנה בפסק הדין את פעילותו האגרסיווית של הנאשם במניה - "התנפלות", וקובע כי הנאשם הונה שורה של אנשים שלהם מכר את מניות החברה על סמך מצגים כוזבים.

בית המשפט קבע כי הנאשם מכר כמויות גדולות של מניות "אופנת ברוך" בסכום העולה על 12 מיליון שקל תוך שהוא גורף "רווח חשבונאי" של 3-7 מיליון שקל או לחלופין רווח מימוש בפועל של 2 מיליון שקל.

"תיאור פעילותו של הנאשם משתלב היטב עם דמותו, כפי שהצטיירה ממכלול העדויות שהובאו בבית המשפט. הנאשם היה מסונף ומתוקשר היטב. דורש וחוקר לדעת הכל על הכל. מבוקש על ידי משקיעים לצורך קבלת 'טיפים'. מוערך כמומחה מהמדרגה הראשונה. מסתובב מדי יום במקומות בהם ישבו משקיעים בניירות ערך, בין אם הוזמן ובין אם לאו, כשהוא דוחף ומפיץ מידע על חברות בהן השקיע או התענין ו'מנדנד' לאחרים ללא הרף על מנת שיפעלו על פי המלצותיו. לעיתים היה זה מידע נכון שטרם פורסם, ולעיתים מידע שהתברר כלא נכון... הנאשם ניצל את כל אלה עד תום על מנת להעלות את שערי מניות 'אופנת ברוך' תוך שימוש במשקיעים אחרים".

ביהמ"ש מציין בין השאר, כי על מנת לממן את פעילותו במניה ולממש חלק מרווחי עליות השערים, מכר אורן חבילות של מניית "אופנת ברוך" לאנשים שונים המקורבים לו, באמצעות עסקות מכירת מניות אופנת ברוך מחוץ לבורסה.

פעולות אלה, קובע ביהמ"ש, התאפשרו על ידי הצגת מצגי שווא לאותם קונים, אשר שכנעו אותם לרכוש ממנו את המניות. הנאשם, קובע השופט, נהג להציג עצמו כמתווך בעסקות הללו, והקונים כלל לא ידעו כי הוא הגורם המוכר את המניות, מן הצד השני של העסקה.

פעילות זו, קובע השופט, התאפשרה לנאשם עקב מסך העשן שיצר על ידי אי דיווח על אחזקותיו ועל השינויים בהן.

הנאשם טען להגנתו כי כל פעילותו היתה פעילות תמימה שמטרתה היתה להשתלט על חברת "אופנת ברוך" באמצעות חברת "טופר". לטענתו, הוא הוביל מהלך של השתלטות על חברת "אופנת ברוך" על ידי קבוצה של מה שהוא כינה "שותפים", הם אותם קונים בעסקות מחוץ לבורסה, ובתיאום עם חברת "טופר".

לטענתו, כל פעולותיו בבורסה ומחוצה לה נועדו להגשים מהלך זה. לפיכך, הוא טען כי עליית שערי מניות "אופנת ברוך" היתה תוצאה טבעית ומתבקשת מפעילותו.

בית המשפט דחה את הסבר "השתלטות" באמצעות שותפים כהצדקה לפעולות הנאשם וקבע כי "נדבך שני זה קרס כלא היה למשמע עדויותיהם המהימנות של אותם 'שותפים'".

עוד נקבע כי ההשתלטות היתה בגדר רעיון שדובר בו במהלך 1992, אולם הנאשם כמי שיזם אותו, ואף ניסה לקדם אותו ידע כי הוא רחוק מאד מביצוע ובכל מקרה, פעילותו המניפולטיווית של הנאשם להעלות את שערי 'מניות אופנת' ברוך באגרסיביות, כלל אינה סותרת את רעיון ההשתלטות, אלא מקדמת אותו.

בית המשפט קובע כי יש להבחין בין האפשרות שמטרתו האסטרטגית של הנאשם להשתלט על החברה, לבין פעילותו הטקטית היומיומית שכוונתה היתה להעלות את שערי המניות. "פעילות שכזו היא אסורה כשלעצמה, ואין נפקא מינה אם היא נעשית למטרת השתלטות או לתכלית אחרת", קובע בית המשפט. (ת"פ 4268/97)