ביולי ביצעה חברת רדקום איחוד מניות ביחס של 4 ל-1, לאחר שנסחרה מתחת למחיר של דולר אחד. לאחר האיחוד נסחרה המניה במחיר של 2.8 דולרים, אך מאז כבר הספיקה לאבר כ-57% מערכה למחיר של 1.21 דולרים בלבד בתקופה של כשלושה חודשים.
מתחילת השנה איבדו מדדי נאסד"ק ודאו ג'ונס כ-14% מערכם. החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט סבלו אף יותר: מדד המניות הישראליות בנאסד"ק נפל ב-19% באותו פרק זמן.
כתוצאה מהחולשה בשווקים נחתך שוויין של חברות רבות באחוזים ניכרים ומניותיהן לא סיפקו נחת למשקיעים. ואולם מלבד ההפסד הכספי שנגרם למשקיעים, העלתה הירידה בשערי המניות גם כמה סוגיות טכניות שלהן השפעה מכרעת על המשך המסחר של אותן מניות.
בורסת נאסד"ק, שבה נסחרות מרבית החברות הישראליות בוול סטריט, מכתיבה רשימת כללים לחברות המעוניינות להיסחר בה. בין השאר נדרשות החברות לעבוד בדרישות הון מינימליות ולדאוג שמחיר המניה יעלה על רף מינימום של דולר אחד. חברה שמנייתה נסחרת בפחות מדולר אחד לתקופה של יותר מ-30 יום ברצף, עלולה למצוא עצמה מחוץ לרשימה הראשית ומועברת על כורחה לרשימה משנית.
מסחר בפחות ממחיר המינימום אינו הסיבה היחידה להוצאה של חברה מהרשימה הראשית. באחרונה היו כמה חברות ענק שמנייתן הוסרה מהרשימה הראשית עקב שערוריות חשבונאיות. הבולטות שבהן הן קומברס טכנולוג'י, שמנייתה עברה לרשימת הפינק שיטס עם התפוצצות פרשת הבקדייטינג, והחברה הבת שלה ורינט, שעברה גם היא לאותה רשימה עקב הבדיקה החשבונאית רחבת ההיקף שמבוצעת בקבוצת החברות בשנים האחרונות.
בראייה לאחור, הדרך הטובה ביותר להימנע מהסכנה שבמחיקה מהרשימה הראשית בבורסת נאסד"ק היא לפעול בשקיפות להגדלת הרווחיות בצורה יסודית ועקבית, תוך גידול טבעי ואמיתי. שכן מבחינה היסטורית איחוד מניות לא הוכיח עצמו כתרופת פלא לעלייה עקבית של המניה, והוא אף עשוי לחזור ולפגוע באמון המשקיעים בחברה בטווח הארוך.
בפועל, ההדחה מהרשימה הראשית אינה הליך אוטומטי. ראשיתו של התהליך בקבלת התראה לפני מחיקה מנאסד"ק לאחר כ-30 יום שבהם מסתיים המסחר במניה מתחת לרף. אז עומדים לרשות החברה כשישה חודשים לפעול להעלאת מחיר המניה.
אם לא תעלה החברה את המחיר, יופסק המסחר במנייתה ברשימה הראשית והיא תעבור לרשימה משנית. לכאורה מדובר בהליך טכני, שכן גם ברשימה משנית ניתן לסחור במניה באותו אופן. ואולם בפועל, הדברים אינם כה פשוטים. גופים מוסדיים רבים מחזיקים באסטרטגיית השקעה שמאפשרת להם להשקיע במניות הנסחרות ברשימה ראשית או במניות הכלולות במדד מסוים. עם הפסקת המסחר ברשימה כזו, וכפועל יוצא גם הוצאתה מהמדדים הרלוונטיים, ימכרו אותם גופים את אחזקותיהם בנייר ויימנעו מרכישתו כל עוד אין הוא עומד בקריטריונים שלהם.
התוצאה מבחינת החברה היא ירידה חדה בסחירות ובהיקף הפעילות במניה. בנוסף, נוצר קושי לשכנע משקיעים להיכנס להשקעה בחברה, שכן עצם המסחר ברשימה הראשית מאותת כי החברה עומדת בדרישות הקפדניות של נאסד"ק בכל הנוגע לשקיפות ומסחר תקין. לדברי אילן שטרק, מנהל המסחר בבית ההשקעות אוסקר גרוס, הירידה בסחירות בולטת במיוחד בחברות הישראליות, ויש כמה חברות ישראליות שכמעט שאין אפשרות למכור את מניותיהן מאז שמחירן נפל והגופים המוסדיים הגדולים איבדו את העניין בהן.
"הגופים הגדולים אינם רוצים להשקיע במניות שנסחרות ברשימה משנית בגלל הסחירות הנמוכה, הם מפחדים להיתקע עם מניות", אומר שטרק. "לרוב יחפשו המשקיעים את המניות מבוססות הצמיחה ולא את אלו שעתידן לוט בערפל".
מניסיונו של שטרק הנזילות הנמוכה של חלק מהחברות יוצרת בעיה ממשית בעבור אלו שמעוניינים למכור את המניות. לדבריו, הוא כבר נתקל במניות ישראליות שמחירן נפל בשיעור דו-ספרתי לאחר שניתנה עליהן הוראת מכירה בהיקף מינימלי של כ-100 מניות בלבד.
מספר לא מבוטל של חברות ישראליות כבר נפגעו מירידת מחיר המניה. הבולטת בהן היא , בהנהלת ראסל אלוואנגר, שנסחרת מתחת לרף המינימום מאז מאי. עם זאת, יצרנית השבבים ממגדל העמק אינה לבד. בין החברות הישראליות שעומדות לפני הסרתן מהמסחר בנאסד"ק ניתן למנות את , מתחרתה הקטנה של אורבוטק בתחום הציוד לסריקת מעגלים מודפסים ולוחות שטוחים; את , העוסקת באבחון רשתות תקשורת; ואת חלוצת תחום ה-VoIP ו, שנסחרת במחיר של 35 סנט בלבד.
"החברות הישראליות נמצאות במחזור אחד אחרי המניות האמריקאיות", מעריך שטרק, אך מוסיף כי המחזורים מוטים לרעת הישראליות. "לרוב יעלו הישראליות אחרי האמריקאיות, אך בירידות הן יירדו ברמה דומה להן ולעתים באופן חד יותר".
לפני חברה שקיבלה התראה על מחיקה של מנייתה מהמסחר עומדות שתי אפשרויות: עלייה טבעית של מחיר המניה בשוק וניטרול המשבר; או ביצוע ספליט הפוך, שבו מצמצמים את מספר המניות הקיימות בשוק ומעלים באופן מלאכותי את מחירה של כל מניה. אם החברה אינה מצליחה להעלות את מחיר המניה עד לפרק הזמן שנקבע, תוסר המניה מהרשימה הראשית ותעבור להיסחר ברשימה משנית.
"לרוב הפגיעה בחברות הישראליות גדולה יותר וקיימות מעט מאוד חברות ישראליות שהצליחו להתאושש לאחר שנסחרו בפחות מדולר אחד", אומר שטרק. ואכן, עיון בהיסטוריית המסחר של המניות הישראליות לאורך השנים האחרונות מעלה כי רק קומץ קטן של מניות הצליחו להתאושש באופן טבעי ממחיר מניה כה נמוך. בין החברות האחרונות שעשו זאת בולטת יצרנית המתגים לרשתות תקשורת וראז, שהצליחה להתאושש בחודש שעבר לאחר שמנייתה נסחרה מתחת לרף המינימום במשך כחודש.
הנזק בספליט הפוך
למרות הקושי שקיים בהתאוששות טבעית של המניות, לא בטוח כי האופציה השנייה עדיפה. לחברות שמבצעות איחוד מניות (ספליט הפוך) אין סטטיסטיקה טובה בהרבה. להערכת שטרק, בטווח הארוך "הספליט ההפוך יוצר נזק לחברות". המשקיעים אינם אוהבים את הצעד הזה, ולרוב לא מצליח האיחוד לעצור את הירידה המתמשכת במחיר המניה. הדוגמה של רדקום, המתמחה בציוד לבדיקת רשתות סלולר, היא אמנם טרייה, אך היא לא החברה היחידה שנסחרת קרוב מאוד לרף המינימום גם לאחר שביצעה ספליט הפוך.
עצם רישום החברה ברשימה הראשית הוא מקור הכנסה בעבור הבורסה, שכן מלבד העמלות שמשלמת החברה על דמי הרישום, גובות הבורסות גם עמלה על פעולות שמבוצעות במניה במערכת המסחר של הבורסה. הירידה החזקה בסחירות במניות שהוסרו מהרשימה הראשית עשויה להשפיע באופן ישיר על היקף העמלות בגין העסקות בה. בתקופות של צמיחה הדבר אינו מדיר שינה מעיניהם של מנהלי הבורסות, שכן מספר הממתינים בתור להנפקה הוא גדול. ואולם בתקופות של שפל, כשהנפקות חדשות הן מצרך נדיר, נלחמות הבורסות על כל עמלה ומאפשרות לחברות גמישות רבה יותר, שעשויה להתבטא במתן הארכות להמשך המסחר במניה ברשימה המבוקשת.
הישראליות בנאסד"ק בדרך אל הפינק-שיטס
שמוליק שוסטר וניר צליק
8.9.2008 / 9:07