עוד מכה לגאידמק: הוגשה תביעה לעיקול חשבונותיו בסך 4 מיליון שקל

אלה מצטרפות לבקשת עיקול שהגיש שלשום אורי שני, שכיהן כמנכ"ל קבוצת האחזקות של גאידמק, בסך 31 מיליון שקל מכספי גאידמק כדי להבטיח התחייבות שלגרסת שני הפר גאידמק.



לטענת בר ציון, כלכלן בכיר ששימש בעבר כיועץ בכיר למנכ"ל משרד האוצר, הוא שימש במשך כארבע שנים כמנהל המיוחד של בית החולים ביקור חולים, מטעמו של כונס הנכסים הרשמי. בר ציון, המיוצג על ידי עורכי הדין אופיר טל וגלעד שר ממשרד אהרנסון שר אבולעפיה אמודאי ושות', מונה כמנהל המיוחד של בית החולים במארס 2003 לאחר שבית החולים נקלע להליכי כינוס נכסים ועמד על סף פשיטת רגל בשל חובות שהוערכו ב-200 מיליון שקל.



בית החולים נמכר כ"עסק חי"



בזכות עבודתו, טוען בר ציון, ניצל בית החולים מסגירה, ואף הצליח להגיע לרווח תפעולי ולהצלחות מקצועיות. בעקבות עבודתו הועמד בית החולים למכירה כ"עסק חי". בנובמבר 2007 רכש גאידמק את בית החולים.



לגרסת בר ציון, הוא המשיך להיות מנהל בית החולים לאחר שנרכש על ידי גאידמק, אך במהרה התברר לו כי סמכויות ניהול רבות ומשמעותיות ניתנו לצביקה ריטרבנד, ששימש יועצו של גאידמק בעת רכישת בית החולים. בר ציון טוען שהוצג לו מצג שווא בנוגע לסמכויותיו כמנהל ובפועל בית החולים הופעל באמצעות ריטרבנד באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ניהול תקין.



בר ציון קובל כי לאחר שחשף חשש לשחיתות בקרב הוועד המנהל של ביקור חולים הוא הודח לאלתר מתפקידו כמנהל. לגרסתו, בבדיקה שגרתית שהוא ערך, עלה חשש כבד כי העמותה המנהלת את בית החולים העבירה סכומי כסף משמעותיים לחברות בשליטת חבר בוועד המנהל של בית החולים.



לדבריו הוא פנה בנושא לגאידמק ולאחר מכן קיבל מכתב מבית החולים המודיע לו על סיום תפקידו לאלתר. בר ציון מציין כי כחודשיים לאחר מכן הוא קיבל מכתב פיטורים נוסף שהודלף לתקשורת מה שפגע בשמו הטוב ובמוניטין המצוין שלו.



ההשקעות שהבטיח גאידמק לא מומשו



לדברי בר ציון ההשקעות שהבטיח גאידמק להשקיע בפיתוח בית החולים לא מומשו, ושכרו לא שולם על ידי גאידמק. בר ציון מציין עוד כי במאי השנה פנה לגאידמק בדרישה לקבל את מלוא שכר, אך בקשתו לא נענתה. לטענתו גאידמק הפר את ההסכם שהיה ביניהם, הלין את שכרו, הביא להפסקת עבודתו בניגוד לדין ופגע ביכולת ההשתכרות העתידית שלו.



בר ציון טוען כי בעבור השלמת שכר שלא שולמה לו מנובמבר 2007 ועד מאי 2008 הוא זכאי לכ-810 אלף שקל ופיצויי הלנת שכר. בנוסף תובע בר ציון בונוס חודשי בגובה 1% מהכנסות בית החולים בתקופה זו, המוערכות על ידו בכמיליון שקל. עבור אי מתן הודעה מוקדמת תובע בר ציון 420 אלף שקל ועבור מענק פרישה תובע בר ציון כ-1.7 מיליון שקל. בר ציון מציין כי כל תביעותיו מבוססות על ההסכם שנחתם עמו. בנוסף ל-4 מיליון, תובע בר ציון פיצוי בגין עוגמת נפש ופגיעה ביכולת ההשתכרות העתידית חצי מיליון שקל נוספים.



במקביל להגשת התביעה הגיש בר ציון בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסים בשווי 4 מיליון שקל, המוחזקים בידי גאידמק. לדברי בר ציון הוא הגיש את הבקשה להטלת העיקולים לאור הכרזותיו של גאידמק על מצבו הכלכלי העגום בשל חובותיו והתביעות הרבות שהוגשו נגדו וכן צווי עיקול אחרים שהוטלו על נכסי גאידמק, ובהם דרישת בנק המזרחי כי יפרע הלוואה בסך 245 מיליון שקל.



בקשת העיקול תידון במעמד שני הצדדים



השופטת שרה שדיאור מבית הדין האזורי לעבודה קבעה כי בקשת העיקול תידון במעמד שני הצדדים. זאת בין היתר, מכיוון שלדבריה גאידמק אמנם רכש את בית החולים, אך בית החולים הוא גוף משפטי נפרד, ועיקול הכספים עלול להשפיע על תיפקוד בית החולים ולגרום נזק לחולים המטופלים בו.



עו"ד אופיר טל, אשר מייצג את בר ציון, מסר כי לקוחו נאלץ להגיש את תביעתו מאחר שגאידמק לא שילם את חובו ולא עמד בהתחייבויותיו. לדברי טל, אין בכוונת בר ציון לנהל את ההתדיינות המשפטית בכלי תקשורת.



עו"ד דוד נרודצקי המייצג את גאידמק בתביעה זו מסר בתגובה כי הוא לומד את התביעה. נרודצקי אמר כי "מדובר בבית חולים הנאבק על זכות קיומו וקיים פגם מהותי בדרישת המנהל מיוחד לקבל אחוז מהכנסות בית החולים, בנוסף לשכר מופרז והטבות שונות המשולמות לו על ידי כונס הנכסים הרשמי. זאת מבלי להתייחס לטענותיו של בר ציון כי גאידמק הוא מעסיקו בפועל בעוד שהעמותה והוועד המנהל הם המעסיקים ובחנו את תנאי העסקה. לדברים אלו נתייחס בכתב ההגנה".



מבית החולים ביקור חולים לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.