פתרון ליוקר שטחי האחסון: חוות גז תת מימיות

קשה שלא לשים לב לחוות הגז הנמצאות קרוב למרכזי הערים בישראל. כשעולים על איילון, מבחינים באתר פי גלילות וחוות גז דומות, אך קטנות יותר, נמצאות בירושלים, אשדוד, באר שבע, הרצליה, וקרית אתא. חוות הגז תופסות שטח נדל"ני יקר. חברת הסטארט-אפ סיגן מערכות מציעה פיתרון - לאחסן את הגז בלב ים.

סיגן מערכות (SeaGen) פיתחה מערכת המסוגלת לאחסן גפ"מ (גז פחמימני מעובה) מתחת לפני הים. אחסון תת מימי יעיל יותר מאחסון על פני הקרקע, שכן ככל שיורדים 10 מטר במעמקי הים הלחץ עולה באטמוספרה אחת ונפח הגז יורד, עד שלבסוף, בתום הירידה הוא נהפך לנוזל.

החברה פיתחה מכלים חכמים, המורכבים מחומר העמיד הן בלחצים תת מימיים והן בבעיות תחזוקה הנובעות מחלודה (קורוזיה), הפוגעת בפלדה. המכלים מתאפיינים בגמישות מסוימת, כך שהם מסוגלים לעמוד בפני זעזועים או מפגעים אחרים.

בחוף תמוקם תחנת שאיבה שתספק את הביקושים לגפ"מ, על ידי מילוי ישיר של משאיות. המכלים התת ימיים ימולאו על ידי צינורות שיחוברו למכליות ויטעינו את המכלים באופן ישיר.

לפי מחקר של חברת האנרגיה של (Shell), האחסון המקובל ביותר לגפ"מ בעולם הוא מכלי פלדה, עיליים או מכלי פלדה תת קרקעיים. הרוב המוחלט, 99%, מכלל מתקני אחסון גז הבישול הם עיליים, בצורת כדור או גליל. אחסון תת קרקעי של גפ"מ אינו חשוף לפיגועים או לנזקי טבע, אך יחד עם זאת עדיין מתבסס על מכלי פלדה יקרים לתחזוקה.

בישראל מאוחסן הגז במיכלים עיליים בסמוך לערים הגדולות. לדברי אופיר שריד, מנכ"ל חברת סיגן מערכות, העלות הכוללת של בעלות (TCO) באחסון הגז במאגר התת מימי קטנה ב-50% לעומת העלות הכוללת של חוות גז העשויות פלדה.

הסיבה המרכזית לכך היא שאחסון תת מימי לא סובל מבעיית נדל"ן, שזהו המרכיב המרכזי בעלות. שריד מסביר כי ההחזר על ההשקעה (ROI), טמון בחיסכון בקרקעות יקרות ובבטיחות התושבים.

סיגן מערכות פועלת במסגרת חממת יוזמות עמק, ממגדל העמק, הנמצאת בבעלות ממשלתית. עובדים בה שישה מדענים. לדברי שריד, החברה גייסה עד היום 2 מיליון שקל, כאשר מהמדען הראשי נתן לחברה יותר ממיליון שקל, ושאר הכסף הגיע ממשקיעים פרטיים.

כמו כן, החברה נמצאת לפני ניסוי עם גורם גדול בישראל להקמת חוות גז תת מימית קרוב לחופי ישראל. לדברי שריד, גודל אתר הניסוי התת מימי יספק שטח אחסון ל-400 קוב גפ"מ והפרויקט יבנה בעומק של 100 מטר מתחת לפני הים. עלות הניסוי היא כמיליון שקל וחצי והוא צפוי לפעול במהלך 2009.

לדברי שריד, יש בעיה של אחסון גז בישראל, שכן חסר נפח אחסון של 20 אלף קוב גפ"מ, שאף רשות מקומית לא רוצה לאחסן. אתר הניסוי לא צפוי לפתור את בעיית המחסור באחסון גפ"מ, מפני שהוא קטן מדי, אך בעתיד ייתכן ותאומץ הטכנולוגיה.

שריד מרחיב ואומר כי בעיית האחסון היא עולמית. "בסינגפור, למשל, הקימו אי לאחסון גפ"מ מה שיוצר בעיית נדל"ן ועלויות תפעול גבוהות. זה בא על חשבון עסקים ושטחים המיועדים לתעשייה, מסחר או מגורים".

חוץ מסוגיית הנדל"ן יש גם בעיה בטיחותית. במקרה של פיגוע או דליפה קיים חשש לאסון, עקב הקרבה של חוות הגז למרכזים הומי אדם.

הפיתרון הוא להרחיק את מכלי הענק היושבים סמוך לערים הגדולות, לאזורים בהם נזק, במקרה של תקלה, לא ייהפך לאסון.

"הפתרון שלנו מאפשר להקים את חוות הגז בקרקעית הים בסמוך לערים גדולות, ולהקים תחנות שאיבה שיספקו את הגז למשאיות", אומר שריד ומוסיף לשבח את המוצר שלו, "באופן זה ניתן גם לחסוך בנדל"ן וגם לשמור על בטיחות התושבים".

ומה יקרה אם יהיה פיצוץ? "במקרה של פיגוע או פיצוץ תת מימי באחד המכלים, הגז אמנם ישתחרר מהמכל, אך לא יווצר פיצוץ והדף כלשהו. במקרה הגרוע ביותר, אם תהיה דליפה הגז שישתחרר יהיה במצב צבירה נוזלי ויתמוסס במים."