ואולם באחרונה מצהיר מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, על תחיית הרפורמה. צוותים מקצועיים שהוקמו במשרד מכינים טיוטה לתקנות שמיועדות להיות מוגשות לוועדת הכלכלה של הכנסת כבר במושב החורף הקרוב. סיטרמן מתכנן להכריז על הקלה בדרישות הסף שהציעה הוועדה ב-2004, ויוזם הגמשה של התקינה הישראלית - וכן את האפשרות לייבא מכוניות משומשות. בינתיים, גורמים שונים מביעים עניין - באופן גלוי או נסתר - בכניסה לתחום היבוא המקביל.
מסקנות הוועדה הבינמשרדית, שבראשה עמד בועז סופר, סמנכ"ל ברשות המסים, משמשות כעת בסיס לדיון על היבוא המקביל המתנהל בימים אלה. הוועדה גיבשה רשימה של דרישות טכניות ופיננסיות מהיבואנים המקבילים. חלקן נחשבות לקפדניות בקרב היבואנים הפוטנציאלים וככל הנראה ישונו.
עוד לפני הקמת הוועדה, ב-2002, בוטלה הדרישה לבלעדיות של יבואני נרכב, כלומר ייתכנו עקרונית שני יבואנים של אותו המותג אם שניהם נמצאים בקשר ישיר עם היצרן - מה שלא קורה בפועל, בגלל האינטרסים של היצרנים עצמם.
בפועל גם כאשר בוצעה החלפת יבואן - כמו במקרה של קיה בראשית 2008 - בחר היצרן ביבואן יחיד. על כן, מקובל לחשוב שהיבוא המקביל יתבצע דרך סוכני משנה של היצרן, והיבואנים החדשים לא יתקשרו באופן ישיר עם היצרן.
הוועדה מ-2004 המליצה כי סוכן כזה יחוייב להציג מחזור מכירות של יותר מ-5 מיליון יורו, יהיה בקשר ישיר עם היצרן וימכור יותר מ-2,500 מכוניות בשנה. הוועדה המליצה לאפשר יבוא גם מחברות ליסינג והשכרה בחו"ל. צעד זה יכול להיות יתרון לנציגות המקומיות של חברות כמו דן רכב, נציגת אוויס, ושלמה נציגת סיקסט.
הוועדה המליצה כי המכוניות ביבוא מקביל יעמדו בתקן האירופי. עם זאת, ציינה הוועדה אפשר יהיה להכיר בתקינה האמריקאית, כל עוד לא מדובר בתקינה עצמית אלא בעמידה בתקן שהוכחה על ידי גורם חיצוני. בנוגע לגיל הרכב, הציעה הוועדה כי זה יוגבל לחצי שנה. במשרד התחבורה מבקשים כעת לייבא גם מכוניות משומשות עד גיל שנתיים, יוזמה שנתקלת בהתנגדות של רשות המסים.
הצעות הוועדה בנוגע להתאמת המפרט הטכני לאקלים בישראל (הוכחת קיומם של מזגן ומערכת צינון מנוע מתאימים בעזרת מסמכי מעבדה) והתחייבות לקיום קשר עם הסוכן בחו"ל לביצוע קריאות לתיקון (Recall) לא ישונו כנראה. הקריאות לתיקון אמנם מפורסמות גם בכלי תקשורת שונים, אך אינן חלות על כל סדרות הייצור. כדי לדעת אם המכוניות שייובאו לישראל זקוקות לטיפול יש צורך בקשר ישיר או עקיף עם היצרן.
כמו כן הוצגה דרישה שהיבואנים המקבילים יחזיקו באולם תצוגה בתל אביב - כדי למנוע שימוש באולמות של היבואן המתחרה. לפי דו"ח הוועדה, הבחירה בתל אביב ולא בכל גוש דן נובעת מהצורך "לוודא שיבואן אינו מקים אולם תצוגה בפאתי מושב כלשהו ששימש בעבר כלול".
הוועדה הציעה לבדוק את האיתנות הפיננסית של היבואנים החדשים ולקבוע הון עצמי מינימלי בהיקף של 50 מיליון שקל. סכום זה יהיה נמוך משמעותית בתקנות שיוצעו על ידי משרד התחבורה. המשרד מתכוון לשנות גם את מספר המותגים המותר ליבוא ומכירה. הוועדה המליצה על שלושה לבד - אך משרד התחבורה יגדיל את המספר, כדי להגדיל את כדאיות הכניסה לתחום היבוא המקביל.
תחום חשוב אחר, שבו עדיין לא התקבלה הכרעה, הוא התקשרות קצרת מועד עם סוכנים באירופה. מהלך כזה יכול ליצור הזדמנויות לקניית עודפי ייצור מאירופה ולהגדיל את התחרותיות של היבוא המקביל. מצד שני, התקשרות עם סוכן לא מהימן עלולה לפגוע בצרכן הפרטי, שיקבל מכונית באיכות ירודה ולא יהיה מודע לקריאות לתיקון חוזר.
השחקנים החדשים
רבים בענף הרכב נזהרים מהתייחסות רשמית לייבוא המקביל, ולא מצהירים באופן גלוי על כוונות לפעול בתחום, שכן אין להם סיבה ליצור יריבות עסקית עוד לפני שהשוק נפתח. למרות זאת, ניתן כבר כיום להצביע על כמה שחקנים שצפויים להיכנס לתחום זה.
1. קבוצת שלמה וחברות הליסינג
שלמה שמלצר, בעל השליטה בקבוצת שלמה, הביע את כוונתו לייבא מכוניות כבר מול הוועדה הבינמשרדית ב-2004, ולדברי מקורות בחברה עמדה זו לא השתנתה. רשמית, נמסר לנו מקבוצת שלמה כי "החברה לא עוסקת ביבוא מקביל" - אך זה לא אומר שהחברה לא תעסוק בכך כשהדבר יתאפשר.
בינתיים, קבוצת שלמה עוסקת בליסינג תפעולי ומימוני, השכרת רכב, מכירת רכב משומש, וכפי שנחשף השבוע ב-TheMarker, גם במכירת רכב חדש. כמו כן ברשותה רשת מוסכים ושירותי דרך. המערך הנרחב הזה יסייע לשמלצר, שהיה בעבר שותף ביבואנית סקודה, לחזור לתחום ייבוא הרכב. עם זאת, מקורות בענף אומרים כי שמלצר מעוניין ביבוא בלעדי של מותג כלשהו. חיזוק לטענה זו ניתן למצוא בעובדה שקבוצת שלמה היתה אחת המתחרות העיקריות על הזיכיון המקומי של קיה, כאשר היצרן החליט להחליף את היבואן בישראל, זיכיון שבו זכה בסוף רמי אונגר.
היבוא המקביל יוצר סיכון והזדמנות לחברות הליסינג. מצד אחד זוהי הזדמנות להתרחב לתחום פעילות חדש, ומערך הסניפים הרחב שלהן יכול לסייע בכניסה אליו. מצד שני, הורדת מחירים בשוק תגרום גם לירידה בערך הנכס העיקרי שלהן - המכוניות שברשותן. העמדה הרשמית של חברות הליסינג מדגישה את "הקשר המצוין עם היבואנים", אך במקביל בוחנים בחברות היטב את סוגית היבוא המקביל. היבוא המקביל יכול להיות גם אמצעי לחץ מול היבואנים הרשמיים בכדי להביא להורדה נוספת של המחירים.
2. משפחת בליליוס
"יבוא מקביל מאוד משמעותי לנו. ברגע שהתקנות יאושרו, אנחנו נכנסים", אומרים האחים דני ואלי בליליוס. כיום, מחזיקה המשפחה במחצית מחברת התחבורה הציבורית סופרבוס, המייבאת אוטובוסים של חברת טמסה. בעבר החזיקה המשפחה בבעלות על סוכנות משנה מרכזית של מרצדס, וייבאה את המשאיות והאוטובוסים של החברה.
לדברי האחים בליליוס, ברשותם תשתית מוכנה לשיווק ומכירה, קשרים עם היצרנים וגם מוניטין משובחים. בתחילה, החברה מתכוונת להתמקד ביבוא מכוניות יוקרה, ככל הנראה - בעיקר של היצרנית מרצדס. זאת, בנוסף למכוניות של בריליאנס הסיניות, שהמשפחה מחזיקה בזיכיון הישראלי לשיווקה.
אלי בליליוס מסכים שתנאי הסף שקבעה הוועדה ב-2004 גבוהים מדי, אך יש לו הצעה: "אפשר לעשות פיילוט על בסיס התנאים האלה, ולבדוק מה ההשפעות של הייבוא המקביל על השוק. כבר כיום יש חברות שיכולות להיכנס לתחום", אומר בליליוס - ומתכוון כמובן לחברה שלו.
3. קבוצת אלון
כפי שחשפנו כאן ב-TheMarker, גם קבוצת המוסכים ושירותי הרכב אלון מתכננת לפעול בתחום היבוא המקביל. כיום עוסקת הקבוצה בשירותי מוסך למשאיות, ליסינג תפעולי לרכב כבד וגם ביבוא של מכוניות מסחריות קלות מתוצרת פיאג'ו האיטלקית. ואולם המסחריות של פיאג'ו הן מכוניות נישה הנמכרות עד כה בכמויות קטנות, כניסה לתחום היבוא המקביל עשויה להרחיב משמעותית את עסקי הייבוא של הקבוצה.
נראה כי בחינת האפשרויות ליבוא מקביל נמצאת רק בראשיתה בחברה. מכיוון שרשת מוסכים היא חיונית ליבואנים המקבילים, ייתכן שנראה רשתות מוסכים נוספות מנצלות את היתרון שלהן בתחום ונהפכות ליבואניות רכב.
4. הרשקוביץ ומתווכי היבוא האישי
שי הרשקוביץ, בעליה של חברת יבוא אישי-ישיר, מצהיר כי בכוונתו לפעול בעתיד גם כיבואן סדיר. בכוונתו להקים זרוע ליבוא מכוניות יוקרה, שתפעל במקביל לייעוץ והתיווך בעניין היבוא האישי. יבוא אישי-ישיר היא חברה קטנה ואין לה תשתית מפותחת - אך לא כדאי להקל ראש ברצינות כוונותיה. אם מתווכי היבוא המקביל יחברו למוסכים, הם יוכלו לנצל את קשריהם עם סוכנים בארה"ב ובאירופה ולהביא מכוניות יוקרה בכמויות גדולות. כפי שנחשף היום ב-TheMarker הרשקוביץ כבר עושה צעדים בכיוון זה.
מה יקרה לשוק?
ענף הרכב שופע בהערכות בנוגע ליבוא המקביל ולהשפעותיו על השוק. רבים בענף טוענים כי עיקר ההשפעה תהיה על שוק היוקרה, שם שולי הרווח גדולים בהרבה. היבוא המקביל יהיה הסדרת של הייבוא האישי ויועיל בעיקר לעשירונים העליונים.
כשמדובר במכוניות פופולריות היבואנים נהנים כבר כיום ממחירים נוחים מאוד, בשל המיסוי הגבוה, התחרות העזה והעובדה שישראל היא שוק מבודד, שלא משפיע על שווקים אחרים. ליבואנים מקבילים יהיה קשה להשיג מחירים תחרותיים.
"יכול שיהיו הזדמנויות לזמן קצר ורכישה של עודפי מלאי", מעריך דני שמעוני, מנכ"ל הרץ. "אבל בטווח הארוך אי אפשר יהיה להתחרות בקשרים של היבואנים הרשמיים". החברה האם של הרץ ישראל, קבוצת מאיר, היא היבואנית הרשמית של הונדה, וולוו ויגואר.
הערכה אחרת היא שהיצרנים עצמם יעדיפו לתת זיכיון לשני יבואנים שונים במקרה של הפסקת העבודה עם היבואן הנוכחי. מהלך כזה יאפשר בחינה של היבואנים החדשים, לפני הענקת הזיכיון הבלעדי.
יש גם הערכות אופטימיות יותר, שלפיהן תהיה תחרות עזה גם על הלקוחות הפרטיים - שתפסיק את תופעת הסבסוד הצולב (העלאת מחירים ללקוח הפרטי כדי לממן את ההנחות לציי הרכב) ותאפשר מבחר גדול יותר במחירים נמוכים יותר. ייתכן שנראה כאן סופרמרקטים של כלי רכב שיוצעו לבחירת הלקוחות. בכיר בענף הרכב העריך באחרונה כי היבוא המקביל יכול להגיע ל-10% ממכירות הרכב בישראל תוך חמש שנים. ואולם לפני שזה יקרה, יש להמתין להחלטת ועדת הכלכלה.
מהפכת היבוא המקביל נכנסת להילוך גבוה
דניאל שמיל
9.9.2008 / 10:48