הסקר חושף פערים בין העשירונים השונים: בעוד החמישון התחתון מוציא על בריאות 4.7% מסך ההוצאות שלו, שהם כ-330 שקל בממוצע, החמישון העליון מוציא על בריאות שלו 5.6% מסך הוצאותיו, שהם כ-1,000 שקל בחודש.
נתון זה מצטרף לדו"ח נוסף של הלמ"ס, שפורסם בסוף החודש שעבר, ממנו עולה כי ב-2007 נמשכה העלייה במימון הפרטי של ההוצאה הלאומית לבריאות, לעומת ירידה בחלקה של הממשלה. לפי דו"ח זה חלקם של משקי הבית בהוצאה הלאומית לבריאות היה בשנה זו 36% - השיעור השלישי בגובהו בעולם המערבי.
"ככל שהמימון הפרטי גדל, כך מתחזק הקשר בין מצבו הכלכלי של אדם לבין קבלת שירותים רפואיים - במקום שהשירות יינתן לפי צורך רפואי. זו פגיעה אדירה בשוויון בבריאות", אומר גבי בן נון, סמנכ"ל משרד הבריאות לשעבר וחבר הפקולטה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. "הנתונים הללו מסבירים את התופעה ההולכת וגוברת של ישראלים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות המוותרים על שירותי בריאות נחוצים".
על רקע פרסום הנתונים הללו יתקיים היום ומחר בטבריה כנס בינלאומי שמארגן המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, בנושא תמהיל המימון הפרטי והציבורי במערכות בריאות בעולם. בכנס משתתפים מומחים מאירופה וארצות הברית וכן בכירי מערכת הבריאות בישראל.
ההוצאה המשפחתית לבריאות עלתה ל-620 שקל בחודש
רוני לינדר-גנץ
10.9.2008 / 7:26