2 מיליארד שקל דרושים לשיקום התשתיות בקיבוצים

סקר של אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית אומד את ההוצאה לשיקום ושדרוג תשתיות ב-2 מיליארד שקל. מדובר בתשתיות פיזיות (מים, ביוב, חשמל, כבישים, מדרכות) שלא טופלו, לא תוחזקו ולא שודרגו בשנות המשבר הכלכלי בו היו נתונים הקיבוצים בשני העשורים האחרונים וחלקן של התשתיות הללו הגיע לידי קריסה ממש.

ראש אגף כלכלה, דורון סט, אמר כי האגף החל לבחון את האפשרויות השונות למימון השיקום. עוד אמר שאחת הדרכים לחיסכון בהוצאה הוא איחוד תשתיות של קיבוצים סמוכים: "אין הצדקה כלכלית ל'אשכול' של קיבוצים הסמוכים פיזית זה לזה ורק גדר, כביש או דרך עפר מפרידות ביניהם, להקים כל אחד תשתיות פיזיות נפרדות. מיזוג כזה עשוי לחסוך הוצאות עתק הדרושות להקמה, אחזקה ושיקום התשתיות".

עוד אמר סט, כי נתונים כלכליים שנאספו על ידי האגף מצביעים על כך שלקיבוץ "המופרט" יש יתרון ברור על הקיבוץ "השיתופי" שבו לא הופרטו הוצאות הקיום, בכל האמור לניצול וחסכון בהוצאות. לדבריו, בקיבוצים שהופרטו נחסכים 2-3 מיליון שקל לשנה על כל 150 חברים בהשוואה לקיבוצים שהוצאות לקיום לא הופרטו בהם והמשמעות היא שקיבוץ המונה 300 חברים יכול לחסוך בהפרטת ההוצאות 4-6 מיליון שקל לשנה.