יעל גרמן: "הקרקעות יקרות ולכן קשה לבנות דירות בנות השגה"

"מחירי הקרקעות בהרצליה הם מהגבוהים בישראל, ולכן קשה מאוד לבנות דירות לזוגות צעירים" - כך אומרת יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, בתגובה לטענות התושבים על מחסור בדיור בר השגה בעיר.



עם זאת, לדבריה, "אחרי מלחמה גדולה הצלחנו להגיע להישג יוצא דופן בקיבוץ גליל ים - תוכנית שאושרה השבוע, שלפיה 20% מ-4,000 יחידות הדיור שייבנו יוצעו במחירים מוזלים לזכאי משרד השיכון וזוגות צעירים. אבל אני חייבת להיות כנה ולומר שאני לא מאמינה שגם אחרי ההנחות הדירות האלה יהיו זולות כך שכל זוג צעיר יוכל לרכוש בהן דירה, בשל מחירי הקרקעות הגבוהים".



גרמן הוסיפה כי בעירייה קיימות תוכניות בשלבי תכנון שונים להקמת 20 אלף יחידות דיור, וכי היא מתכוונת ללמוד היטב את נושא הדיור בר ההשגה. "זה דבר שנמצא בחיתוליו, ובעיר כמו הרצליה חייבים ליישם פתרונות שלא מצויים כרגע בישראל כדי שלא ייווצר מצב בלתי נסבל שבו בערים במרכז יש אוכלוסייה מבוססת ומבוגרת ושהאוכלוסייה הצעירה תנוע לפריפריה. אני חושבת שהמדינה צריכה להפשיר קרקעות לזוגות צעירים במרכז כי אסור שהמרכז יזדקן".



מה לגבי הפערים הגדולים בין התושבים וההשקעה בשכונות?



"הרצליה היא אחת הערים הקוטביות בישראל. זה יוצר בעיה גדולה, ולכן אנו משקיעים רבות בחינוך - שחלק גדול מהשקעה זו נועד לצמצם את הפערים הסוציו-דמוגרפיים בעיר. לקח הרבה מאוד זמן, אבל בעשר השנים האחרונות רוב ההשקעה היא במרכז ובשכונות".



גרמן מציינת שההשקעה של העירייה התבטאה בהחלפת מדרכות, סלילת כבישים ורחובות ובבניית גינות ציבוריות. להערכתה, בעשור האחרון הושקעו יותר מ-2 מיליארד דולר בפיתוח העיר, וחלק נכבד מכך הוקדש לפיתוח השכונות.



הנתונים מצביעים על זיהום אוויר גבוה בעיר.



"יש לנו אוריינטציה ברורה של איכות חיים והפחתת זיהום האוויר. הכרזנו על הרצליה כעיר ירוקה שמחויבת להפחית את זיהום האוויר עד 2020, וכיום אנחנו בשלבים ראשוניים של הכנת תוכנית אב לכך".



גרמן מזכירה כי העירייה נאבקה בהצלחה לסגירת מפעלים מזהמים ולמניעת הכוונה לבנות מבני מגורים על שטח הפארק העתידי. בנוסף, העירייה מנהלת מאבק מתמשך להוצאת שדה התעופה מהעיר. לדבריה, גם השינויים במרכז העיר נבעו מתוך כוונה להיטיב עם איכות הסביבה בעיר, למרות תלונות התושבים: "הוצאנו במתכוון את המכוניות ממרכז העיר. אני חושבת שהמרכז צריך להיות נקי ממכוניות ומזיהום אוויר, ושהולך הרגל יקבל את המרחב הציבורי", היא אומרת.



ההורים ומנהלי בתי הספר כועסים על הקמת התיכון להנדסאים.



"אוי לעיר שמסתגרת בד' אמותיה. תיכון ההנדסאים שהבאנו לעיר שידרג את כל נושא המדעים בעיר. נכון שיש בו גם תלמידים מבחוץ, אבל כל התיכונים בעיר נהנים ממנו. לא כל החלטה שראש עיר עושה צריכה להיות פופוליסטית ופופולרית. צריך לראות את העתיד".



את שיעור הנשירה מבתי הספר מסבירה גרמן במספר הגבוה של השגרירויות בעיר ובילדי העובדים שחוזרים לחו"ל במהלך הלימודים ונחשבים כאילו נשרו. "אנחנו מאוד דואגים לכל ילד וממש עוקבים אחרי התלמידים ומשתדלים שלא לעזוב שום ילד. המסגרות החינוכיות שלנו מגוונות מאוד - יש לנו בית ספר שנותן מענה לילדים עם קשיים רבים וגם בית ספר לילדים שאינם מסתדרים במערכת החינוך הרגילה. זו מעטפת חינוכית גדולה מאוד עם סבסוד גדול שלנו".



מה מקור הגאווה של העיר?



"אחד המהפכים שנעשו בהרצליה הוא בנושא התרבות. לפני עשור היתה תפישה שהרצליה זה רק רבע שעה מתל אביב. כיום כולם יודעים שלנסוע לתל אביב זו טרדה ושתושבי הרצליה יכולים ליהנות מכל מגוון פעילויות התרבות בישראל. יש לנו את היכל אמנויות הבמה, מוזיאונים, תזמורת קאמרית, אנסמבל תיאטרון וסינמטק. אני חושבת שהתושבים גאים מאוד בפארק החדש שנפתח בחודשים האחרונים".



אם היו נותנים לך 10 מיליון דולר לפרויקט אחד, במה היית משקיעה?



"הייתי מקימה ספרייה, אבל בתפישה חדשה שתכלול גם מרכז להורים ולילדים בגיל הרך, שייתן מענה לכל מה שהם צריכים. מצד שני, הייתי מקימה שם גם מרכז לגיל השני והשלישי".