הרצליה: העיר של העשירים

דמותו של חוזה המדינה המשקיפה על הכניסה להרצליה יכולה להתחיל לחייך: הרצליה הגיעה למקום השני בבדיקת מדד הערים של TheMarker ו"העיר", בשיתוף משרד רואי החשבון אופיר בוכניק. כמעט בכל המדדים שנבדקו היא מדורגת במעלה הטבלה: היא לא סובלת מגירעונות, העירייה משקיעה סכומי כסף ניכרים בפיתוח העיר ובשיפוצה ומצב החינוך בה מצוין.

מצד שני, הפערים הכלכליים בעיר בולטים מאוד והיא נהפכת בשנים האחרונות לעיר של עשירים - מחירי הדיור בה, שהם יקרים ממילא, מאמירים וזוגות צעירים נאלצים לעבור לערים אחרות בסביבה. כתוצאה מכך, העיר מזדקנת ושיעור הילדים בה נמוך.

משפצים ללא הפסקה: אחד הדברים שאפיינו את הרצליה יותר מכל דבר אחר בשנים האחרונות הוא תנופת פיתוח בתחום התשתיות ובחזות העיר. בארבע השנים האחרונות שופץ הרחוב הראשי סוקולוב, שופצה שכונת הרצליה ב', בוצעו עבודות שיפוץ מקומיות ברחוב האילנות בשכונת גן רש"ל, במרכז המסחרי בנוף ים וברחוב איילת חן, הוקמו גינות חדשות רבות ובוצעו עבודות פיתוח באזור התעשייה במטרה לצמצם את עומסי התנועה.

גם המספרים תומכים במה שרואים התושבים: העירייה השקיעה הרבה בפיתוח העיר - 815 שקל לתושב בממוצע ב-2004-2006, לעומת 601 שקל בממוצע בערים שנבדקו.

ואולם תנופת השיפוצים בעיר גררה לא מעט ביקורות, בעיקר בנוגע לפרויקט הדגל של העירייה - שיפוצו הנרחב של רחוב סוקולוב. התושבים סבלו מאי נוחות רבה בשל העבודות בעורק התנועה המרכזי של העיר, אך בתמורה הובטח להם רחוב שוקק חיים. עם זאת, גם כיום, לאחר השלמת השיפוצים - שכללו הקמת כיכרות, החלפת מדרכות ושתילת עצים - רחוב סוקולוב רחוק מלהגשים את תקוות התושבים ובעלי העסקים. המבנים בו עדיין נראים מוזנחים, החנויות עדיין מתקשות למשוך לקוחות והתושבים מתקשים להתרגל להסדרי התנועה החדשים - צמצום אחד הנתיבים לטובת בניית מדרכות רחבות.

גם תחום הבטיחות זכה לטיפול, ובשנים האחרונות הוקמו בעיר עשרות כיכרות כדי להוריד את מהירות הנסיעה של כלי הרכב. בנוסף, נעשו שיפורים בטיחותיים בצמתים קיימים ונוספו מאות פסי האטה. בהתאם, מספר תאונות הדרכים עם נפגעים בעיר נמוך מעט יותר מהממוצע (2.2 תאונות ל-1,000 תושבים, לעומת 2.6 בממוצע הערים שנבדקו ב-2004-2006).

אין גירעונות: הניהול הפיננסי המצוין של עיריית הרצליה הביא אותה למקום השני בדירוג בפרמטר זה. לפי בדיקת ה-city של TheMarker ו"העיר", העירייה סיימה את 2006 עם עודף גבוה של 15.5 מיליון שקל - בדומה לשנים קודמות שגם אותן סיימה בלי גירעון. בסך הכל קיים בקופתה של העירייה עודף מצטבר של 38.3 מיליון שקל, בתוספת עודפים בתקציבי הפיתוח.

העירייה יודעת לא רק לחסוך, אלא גם להוציא: ב-2004-2006 הוציאה העירייה 5,790 שקל בממוצע לתושב - סכום הגבוה בכ-1,000 שקל מהממוצע בערים שנבדקו. בנוסף, הרצליה היא אחת הערים העצמאיות ביותר מבין הערים שנבדקו - יותר מ-82% מהכנסותיה הן עצמאיות והיא אינה תלויה בתקציבים ממשרדי הממשלה. בעירייה מצליחים גם לגבות שיעור גבוה מאוד של מסי ארנונה (96%), והתושבים מממנים 21% בלבד מתקציב העירייה.

חוזקה הפיננסי של הרצליה נובע גם מהצלחתו של אזור התעשייה בעיר, שנהפך בעשור האחרון למבוקש בישראל. אזור ההיי-טק של הרצליה פיתוח מושך אליו את החברות הגדולות במשק, שמסייעות לעירייה בתשלומי ארנונה גבוהים. בנוסף, אלפי העובדים שמגיעים מדי יום להרצליה פיתוח תורמים לעסקים הקטנים, ובעיקר למסעדות ולבתי הקפה, ובדרך עקיפה גם לכלכלת הרצליה.

משקיעים בחינוך: גם בתחום החינוך הרצליה מצליחה להתבלט - העירייה מסבסדת יותר מ-46% מתקציב החינוך של העיר, גבוה מהממוצע בערים האחרות שנבדקו שמשקיעות כ-36% בממוצע מתקציבי החינוך בעצמן. למעשה, מבין הערים שנבדקו, הסכום שעיריית הרצליה וההורים משקיעים בכל תלמיד הוא הגבוה ביותר - 5,017 שקל.

בנוסף, שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי העיר גבוה, ובשנות הלימודים 2003-2006 היה 70.8% (גבוה מהממוצע בערים שנבדקו - 60.5%). עם זאת, באותן שנים חלה הרעה של כ-2% במספר הזכאים, ושיעורי הנשירה מבתי הספר התיכוניים בעיר הגיע ל-2.7% - בהתאם לממוצע. בעירייה מסבירים כי שיעור הנשירה מושפע לרעה בשל ילדי השגרירים - בעיר קיימות 65 שגרירויות שבכל אחת מהן עשרות עובדים, שילדיהם מתחילים ללמוד בעיר, אך כשההורים מסיימים את שליחותם התלמידים חוזרים לחו"ל.

אגב, כניסתו השנה של התיכון להנדסאים להרצליה היתה ונותרה נושא שנוי במחלוקת במערכת החינוך בעיר. מצד אחד, קיימת הסכמה במערכת החינוך העירונית שכניסתו של בית ספר על אזורי ויוקרתי תשדרג את מערכת החינוך העירונית, תמשוך תלמידים מצטיינים ותאפשר לתלמידים תושבי העיר להתפתח במסלולי מצוינות.

מצד שני, מנהלי תיכונים טוענים כי כניסתו של התיכון עתיר התקציבים פוגעת במעמדם וגם מושכת הרבה תלמידים מהעיר במקום תלמידי חוץ. העירייה ניסתה לפתור את המחלוקת והבטיחה שמספר התלמידים שגרים בהרצליה וילמדו בתיכון לא יהיה יותר מ-40.

שטח ירוק: בתחום איכות הסביבה הרצליה ממוקמת במקום הראשון מבין 15 הערים שנבדקו עם הציון 10 - הגבוה ביותר שניתן לעיר בכל הפרמטרים שנבדקו. שיעור מיחזור הפסולת בהרצליה גבוה יחסית לממוצע - 18% לעומת 13% בממוצע הערים שנבדקו - אם כי עדיין נמוך יותר משיעור המיחזור לפי החוק (25%). גם איכות המים בעיר טובה מאוד, ובבדיקות למי השתייה בעיר לא נמצאו כלל חריגות. מבחינת השקיפות הסביבתית, כלומר כמות המידע שהעירייה מספקת לתושבים על איכות הסביבה לתושבים, העיר קיבלה את הציון הגבוה ביותר.

עם זאת, זיהום האוויר בעיר גבוה יחסית ולפי תחנת הניטור הניידת שהוצבה בהרצליה בינואר 2006, ובהתבסס על תחנות ניטור אזוריות אחרות בסביבה (רמת אביב), מומחי אדם טבע ודין מעריכים כי בעיר קיים ריכוז גבוה של חלקיקים נשימים עדינים ושל כלל תחמוצות החנקן, שנובעים בעיקר מתחבורה ותעשייה. מנגד, בעירייה מציינים כי בבדיקות שנתיות שמבצע המשרד להגנת הסביבה, לא נמצאו חריגות מהתקן.

ובכל זאת, העיר קיבלה ציון לשבח מהעמותה על מאמציה לפתח שטחים ירוקים בעיר - במשך יותר מתשע שנים העירייה נלחמה בבעלי הקרקעות ויזמים שדרשו להקים בנייני מגורים בשטחו הייעודי של הפארק העירוני, שלפי תוכניות העירייה עתיד להשתרע על כ-700 דונם ולהיות הגדול ביותר באזור השרון. לבסוף, בג"ץ פסק לטובת העירייה, ולפני כמה חודשים נחנך השלב הראשון בפארק.

פערים גדולים: ההרצליינים נחשבים איכותיים וחזקים, והם בין העשירים בערים שנבדקו. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם משתייכים לאשכול חברתי-כלכלי 8 מתוך 10. ב-2003-2005 היתה משכורתם החודשית הממוצעת של תושבי העיר 8,211 שקל, ואף עלתה בשיעור ניכר של 3.5% בממוצע שנתי. מדובר במשכורת הגבוהה בכ-1,500 שקל מהממוצע בערים שנבדקו. עם זאת, האי-שוויון בעיר גבוה מאוד יחסית לערים אחרות, וקיבל ציון 0.5 לפי מדד ג'יני, לעומת 0.45 בממוצע הערים שנבדקו ו-0.38 בממוצע הארצי.

הסיבה נראית וברורה לעין: בצדה המערבי של העיר שוכנים הרחובות היקרים במדינה, ובקצה המזרחי של העיר אפשר למצוא רחובות מתפוררים ומוזנחים. מן העבר האחד נמצאת הרצליה פיתוח היוקרתית, זאת שמאכלסת את עשירי המדינה הנהנים מקרבה לים, מרמת פיתוח גבוהה ותשתיות טובות, ובצד השני נמצאות שבע שכונות קשות יום, בהן יד התשעה (שביב), נוה ישראל ונוה עמל. בתווך - האוכלוסייה המובססת של מרכז העיר. נראה כי במשך שנים רבות העדיפה עיריית הרצליה לפתח את האזורים "האטרקטיוויים" במערב העיר, כמו בבניית המרינה, בעוד שההשקעה בשכונות היתה מועטה יותר.

דיור לעשירים: מחירי הדיור בהרצליה, שמלכתחילה היו גבוהים יחסית לערים האחרות, זינקו מאז 2006 ועד לאמצע 2008 ב-58%. מדובר בזינוק חד לעומת הממוצע בערים האחרות שנבדקו (39.3%), שהפך את העיר להרבה פחות בת השגה: מחיר דירה בגודל 100 מ"ר בהרצליה הוא 1.2 מיליון שקל בממוצע, ולאדם בעל משכורת ממוצעת במשק יידרשו 12.4 שנות עבודה כדי לרכוש אותה. התשואה להשכרה לדירה כזו תהיה נמוכה מהממוצע - 4.4% לעומת 4.7%.

בהתאם, 71% מהתושבים בעיר חשים שמחירי הדיור בה גבוהים מדי בעבורם - כך עלה בסקר גיאוקרטוגרפיה שנערך בעבור TheMarker. ייתכן שכתוצאה מכך תושבים רבים עוברים מהעיר לטובת ערים אחרות: ב-2004-2006 עזבו את העיר 0.75% מתושביה. מדובר בשיעור גבוה בהרבה מהממוצע של העוזבים בערים האחרות שנבדקו - 0.17% מהאוכלוסייה. מרבית המהגרים הם זוגות צעירים שעוברים לערים סמוכות, שבהן תנאי הדיור נוחים יותר.

בעיר אמנם נבנו מספר רב של דירות למגורים לעומת הממוצע בערים האחרות (0.77 מטר לתושב לעומת 0.60 בממוצע), אך לפי סוכני נדל"ן אחת הסיבות לעליית מחירי הנדל"ן בעיר היא בנייה מואצת של מגדלי יוקרה, שגרמה לעלייה נוספת במחירי הדירות בשנה האחרונה. בנוסף, מומחי נדל"ן אומרים כי בעיר יש דווקא מספיק קרקעות לבנייה, אך בשל בעיות נקודתיות - כמו שדה התעופה שמונע הקמת פרויקט באזור גן רש"ל, או הסתברות לזיהום קרקעות בשטח שהיה שייך למפעלי תע"ש - נוצר מחסור שתורם לעליית המחירים.

עיר מזדקנת: הרצליה נחשבת לעיר זקנה לעומת הערים האחרות בשרון: רק 18.8% מאוכלוסיית העיר הם ילדים פחות מגיל 14, לעומת 27.5% בממוצע הארצי. מנגד, כמעט 21% מאוכלוסיית העיר הם בני 45-59, לעומת 16% בכלל האוכלוסייה; בני 65 ויותר מהווים כ-14% מהאוכלוסייה, לעומת כ-10% בממוצע הארצי.

אחת הסיבות האפשריות להזדקנות העיר היא מחירי הדיור הגבוהים מדי בעבור זוגות צעירים. כפתרון לבעיית הדיור לצעירים העירייה מקדמת כיום את פרויקט קיבוץ גליל ים, שאושר השבוע לאחר מאבק משפטי ובמסגרתו אמורות להיבנות 4,000 יחידות דיור חדשות תחת הבטחה שכ-20% מהן מיועדות לזוגות צעירים. הישג זה נחשב משמעותי לעירייה, בעיקר בהתחשב בבעיות שמונעות את הבנייה בשאר עתודות הקרקע בעיר.

למרות זאת, עדיין לא ברור אם די בתוכניות אלה כדי לפתור את הבעיה הקשה של עזיבת הצעירים את העיר, מאחר שמדובר בפרויקט אחד בלבד שתחילת הבנייה שלו מתוכננת רק בעוד שלוש שנים.

לא ממריא: שדה התעופה האזרחי בהרצליה ממוקם בין שכונת גן רש"ל לכפר שמריהו. תושבי השכונות הסמוכות לו טוענים כי מדובר בשדה בעל הסתברות גבוהה לתאונות ולתקלות, ומתלוננים על רעש רב. הם מנהלים כבר שנים מאבק להעתקתו, בשיתוף עם העירייה - שאף הגישה בג"ץ בעניין לפני יותר משנה - אך ללא הצלחה.

ים של מכוניות: אזור התעשייה בהרצליה פיתוח, המשופע בחברות היי-טק, במסעדות ובמקומות בילוי, מושך אליו מבקרים מאזורים שונים במדינה, שבאים לעבוד בו בשעות היום ולבלות בו בלילות. הביקוש הגבוה יוצר פקקים ארוכים ובלתי נסבלים שמתחילים כבר במרכז העיר, בעיקר ברחובות הרב קוק והבריגדה היהודית. תושבי העיר מתקשים לצאת ממנה לאחד הנתיבים הראשיים שמובילים לצפון, לכיוון תל אביב או למערב העיר.

מסדרים את החוף: ב-2006 החליטה העירייה לעשות סדר בחופיה ולהוציא מחוף אכדיה ומחוף זבולון שני מוסדות הרצליינים ותיקים - מסעדת דבוש ומסעדת הניין ביץ' - במטרה להעביר את הניהול בחוף לזכיינים באמצעות מכרזים.

הרצון לעשות סדר הוא כמובן מבורך, אך אף שחלפו שנתיים מאז הסגירה, המכרז על חוף דבוש לא התממש ואף הוחזר באחרונה לבחינה מחודשת של הוועדה המקומית. מאז סגירתה של מסעדת הניין ביץ' נפתחו ונסגרו בחוף זבולון שלוש מסעדות. עם זאת, באחרונה זכתה במכרז על חוף ניין ביץ' רשת קפה קפה, שפתחה במקום את ניין ביץ' - קפה קפה.