וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חמש הערות לקראת תקציב המדינה ב-2009

TheMarker

11.9.2008 / 16:53

צמיחה של 3.5% בתוצר ישראל גבוהה מדי כהנחת עבודה לתקציב



הצעת תקציב המדינה לשנת 2009, אותה הציג במהלך חודש אוגוסט שר האוצר לממשלה, מניחה צמיחה של 3.5% בתוצר ישראל, וגידול בשיעור של 1.7% בהיקף ההוצאה של הציבור. יעד הגירעון שנקבע בהצעה הוא אחוז תוצר אחד בהשוואה ל-1.6% בתקציב שנת 2008. להערכת כלכלני בנק לאומי תחזית זו גבוהה מדי כהנחת עבודה לתקציב.



המסר העולה מערכים אלו הוא שהממשלה מבקשת להמשיך בתוואי של התכנסות לכיוון של איזון תקציבי, תוך כדי חיזוק המסר שהעוגנים התקציביים הם איתנים. על רקע זה, כל עוד הדיון הציבורי בהצעת התקציב לשנת 2009 מתנהל, מציעים בבנק לאומי חמש הערות לקראת תקציב 2009, בתקווה שהערות אלו יתרמו לבנייה ולקבלה של הצעת תקציב ריאלית.



1. על פי בנק לאומי הנחות הצמיחה העומדות בבסיס התקציב לשנת 2009 גבוהות מדי. לדעת הבנק הביקושים המקומיים יוסיפו לשמש כמנוע הצמיחה הישראלי. לעומת זאת, צפויה פגיעה חמורה ביצוא, כתוצאה מן המגמות העולמיות ומתיסוף השקל. לפיכך, בשנת 2009 צופים בבנק לאומי כי המשק הישראלי יצמח בכ-2.7% בלבד, כלומר כמחצית משיעור הצמיחה שהיה בשנים 2007-2004 .



2. האטה חריפה, מזו העומדת בבסיס ההנחות של התקציב, תקשה מאוד על המשך הפחתת יחס החוב-תוצר של ישראל.יחס זה הוא משתנה מרכזי שאותו בוחנות חברות דירוג האשראי וגופים בינלאומיים אחרים באופן מחמיר ורציף. להערכת בנק לאומי הנחות הצמיחה שברקע להצעת התקציב עלולות לגרום לכך שהכנסות המדינה ממסים תהינה נמוכות בכחצי אחוז תוצר ממה שמתוכנן על פי התקציב. התפתחות שלילית כזו, בשילוב עם המגמה הנוכחית של עצירה בנושא ההפרטה, תביא לבלימה של מגמת הירידה ביחס החוב-תוצר של הממשלה שהייתה בשנים 2007-2004 באופן דומה, ואולי חמור יותר. נטייה להגדיל את הוצאות הממשלה מעבר לקצב הנוכחי, עלולה גם היא להביא להרעה ביחס החוב-תוצר.



3. בעוד שמשקים אחרים בעולם מתמודדים בעיקר עם אי וודאות כלכלית עסקית, מגוון גורמי אי הוודאות בישראל הוא גדול יותר וכולל גם את המישור הביטחוני. מצב זה מחייב מייצבים מקרו כלכליים מיוחדים וחזקים. במילים אחרות, לשם התמודדות עם הקשיים הספציפיים העומדים בפני המשק הישראלי, נדרשת מדיניות כלכלית מתאימה וקפדנית במיוחד.



4. ההאצה הנוכחית בקצב עליית המחירים גורמת להכבדת הנטל על השכבות מעוטות היכולת. במהלך 12 החודשים האחרונים, המסתיימים ביולי 2008, עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 4.8%. עם זאת, בתקופה זו המחירים לצרכנים הנכללים בחמישון ההכנסות התחתון עלו ב-6.0%, בעוד שלצרכני החמישון העליון המחירים עלו ב-4.2%.



במצב בו האינפלציה בישראל מואצת, השלב הטבעי הבא יהיה גל של דרישות לעליית שכר והתייקרויות אחרות של תשומות מקומיות. עלייה כזו לצד ההוצאות של הפירמות הישראליות, המתרחשת במקביל לירידה בתקבולים השקליים, משמעותה שחיקה ניכרת של שולי הרווח. כמו כן עשוי להתרחש אובדן של יתרונות תחרותיים, ופגיעה בצמיחה ובתעסוקה, בפרט בקרב חברות עתירות עבודה הפועלות בתעשיות מסורתיות בהם שולי הרווח מצומצמים מלכתחילה. לכן, בלימת ההאצה בעליית המחירים היא לא רק נושא בעל משמעות חברתית, אלא היא גם אחד הגורמים המשפיעים על יכולת התחרות של יצואנים ישראליים בעולם.



5.בעוד הוויכוח הציבורי העוסק בהיקפם של תשלומי הרווחה מתלהט סביבת נושאים דוגמאת קצבאות הילדים, יש מקום לעצור ולבחון האם התשלומים הניתנים הניתנים על ידי המדינה כיום משיגים את מטרתם. ישנן מספר נקודות שראוי לבחון בהקשר זה, לצורך הגברת יעילות השימוש בכלי התקציבי של תשלומי הרווחה השונים, כגון יוזמת מס הכנסה שלילי והפחתת שיעור המע"מ על מוצרי יסוד.



לא מן הנמנע ובדומה לשנים קודמות, אישור התקציב יידחה לשנת 2009 עצמה ואז תוקפא באופן זמני יכולתה של הממשלה לממש תכניות כלכליות חדשות, כאשר ההפסד יהיה ברובו הגדול של המשק הישראלי.



כתב: ד"ר גיל בפמן, כלכלן ראשי, החטיבה לכספים וכלכלה בבנק לאומי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully