הקידוחים החשובים הם בבורסה

לפני כחודשיים ננעלה ועידת מועצת הנפט העולמית (WPC), בה השתתפו 4,600 נציגים, בהם כ-500 מנכ"לי חברות אנרגיה ו-35 שרי ממשלות. המסקנה מהוועידה היתה ברורה: אין מחסור בנפט גולמי בעולם. משמע שהזינוק במחירה של חבית נפט נקבע, למעשה, בבורסות המסחר בלונדון או בניו יורק, ולא בשדות הנפט ברחבי העולם או בידי המדינות המפיקות אותו. מכאן, שכשם שמחיר חבית הנפט עלה באופן מלאכותי לכאורה - כך כללי המשחק בבורסות ואופי המסחר התנודתי בהן יביאו גם להוזלתו.

קרנות ההון הגדולות העבירו בשנה החולפת את כספי המשקיעים לאפיקי השקעה בטוחים יותר ממניות או מנדל"ן - לשוק הסחורות, לרבות הנפט, מתוך ציפייה להאמרה עתידית של מחיריו. את היקפי הזרמת כספים זו תידלקו ספקולנטים שנהנו מהיחלשות הדולר ומקיצוצי מכסות התפוקה בידי אופ"ק, ורכבו על גל פיצוצי צינורות נפט באפריקה, הוריקנים במפרץ מקסיקו והתבטאויות של אישי צבא ישראלים, בהווה או בדימוס - וכך הביאו להאמרה נוספת במחיר החבית.

מה אירע, אם כך, בחודשיים האחרונים? תחזיות המיתון הקודרות ומשבר הנזילות בשווקים הפיננסיים הביאו את קרנות ההון לבנייה מחדש של פרוטפוליו ההשקעות ולמכירה של פוזיציות בשוק הנפט. כשלאלה נוסף עודף צפוי בכושר תפוקת הנפט והתחזקות שער החליפין של הדולר - נפרם הפלונטר המלאכותי, ומחיר חבית נפט שב לרדת. "שוק הנפט אינו משוכלל ואינו יציב", מזכיר יו"ר המכון לאנרגיה ולסביבה, עמיר מקוב, וחוזה: "בשלוש-ארבע השנים הקרובות תשוב חבית הנפט להתייצב סביב רמות מחירים הנמוכות מ-100 דולר".