מה שמותר לקפיטליזם אסור לקומוניזם

המיליארדר האמריקאי וורן באפט הביע בסוף השבוע תמיכה נלהבת בהחלטתו של שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון להלאים את ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק. לדבריו, ההלאמה היא "בדיוק הדבר הנכון".

"לא הייתי משנה כלום בתוכנית הזאת", אמר באפט בראיון לרשת הטלוויזיה הכלכלית סי.אן.בי.סי. לדברי באפט, ההלאמה תתרום רבות להרגעת השוק ולהפגת האי-וודאות בנוגע לשתי החברות. "זו העסקה הטובה ביותר שהיה אפשר להגיע אליה, והיא גם הנבונה ביותר בתנאים הכלכליים הנוכחיים", אמר באפט.

באפט דחה את הטענה שנשמעה בימים האחרונים בתקשורת האמריקאית, כאילו ההצלה באה מאוחר מדי: "כמובן שאפשר לומר שניתן היה לתקן תקנות שונות לפני כמה עשורים, ואז המצב לא היה מידרדר עד כדי כך". עוד אמר באפט, "אם התמוטטות הבנק בר סטרנס היתה אירוע בעוצמה של 8.5 בסולם ריכטר הפיננסי, האירוע הזה שווה לרעידה בעוצמה של 9.9. לממשלה באמת לא היתה ברירה אלא לעשות דבר מה. השאלה שצריכה להישאל היא אם הם עשו את הדבר הנבון, והם אכן עשו אותו".

באפט, האיש העשיר בעולם, שהונו נאמד ב?62 מיליארד דולר, הוסיף כי לא ניתן לפי שעה לאמוד את נזקי החילוץ למשקיעים. הוא הוסיף כי עומקו של המשבר בשוק הנדל"ן הכניס את משרד האוצר האמריקאי למצב קשה, ולמעשה לא הותיר לו ברירה. אמנם באפט אינו יכול לאמוד את "נזקי החילוץ למשקיעים", אבל במשרד האוצר האמריקאי הודלף שמדובר בהוצאה של כ-300 מיליארד דולר מכספי משלמי המסים. סכום השווה לתקציב מדינת ישראל, אבל לתקציב המדינה של שלוש שנים רצופות!

באפט חושש מאוד מחוסנו של המשטר הקפיטליסטי האמריקאי ולכן אין תרופה טובה יותר, בעת משבר, מאשר התערבות מהירה ועמוקה של הממשל בכלכלה. אבל לא כולם תמימי דעים עם בעל ההון הגדול בעולם. משקיע אחר, אמנם מליגה נמוכה של באפט, ג'ים רוג'רס, מסר לאותה רשת טלוויזיה כי "הלאמת פאני מיי ופרדי מאק היא טירוף, אי שפיות של הממשל. הממשל הכפיל, ויותר מהכפיל, את החוב הלאומי של ארה"ב כדי לחלץ חבורה של נוכלים".

לדברי רוג'רס, אמריקה היא יותר קומוניסטית מסין, אולם הסוציאליזם של הממשל האמריקאי הוא סוציאליזם לעשירים. כל משלמי המסים יוציאו סכומים אדירים מכיסם כדי לחלץ חבורה של נוכלים העומדים בראש המוסדות הפיננסיים". כך אמר מי שהיה שותפו של ג'ורג' סורוס בפעילותו הספסרית הבינלאומית עוד בשנות ה-70 של המאה שעברה.

עתה ברור שמותר להפר את אחד היסודות המקודשים של הקפיטליזם הניאו-ליברלי: אי-התערבות המדינה בכלכלה. זאת, כאשר הקפיטליזם בסכנה. שנית, שהתערבות זו לא נעשית למען האזרחים מן השורה, אלא "למען הנוכלים היושבים בראש המוסדות הפיננסיים".

השאלה הנשאלת היא מדוע כאשר נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס החליט לפני כמה חודשים להלאים את אחד הבנקים הגדולים במדינה, בבעלות זרה, דובר הממשל האמריקאי מסר כי "מדובר בפופוליזם זול". האם כאשר ההלאמה היא טובת חבורת נוכלים מדובר במעשה נבון; וכאשר ההלאמה היא לטובת רווחת האזרחים היא לא יותר מ"פופוליזם זול"?


ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית