בארה"ב קיימת התקווה כי הממשל יושיע את השווקים. בישראל בונים, כך עושה רושם, על בעלי העניין שיצילו את השווקים. הכותרות על רכישות וקניות ומחיקות מהבורסה הולכות ותופסות תאוצה. הכל בונים על העובדה שבעלי העניין תמיד קונים במחיר נמוך, כי הם באמת יודעים מה הולך בחברה שהם מחזיקים - ואם הם קונים, זה סימן טוב.
האמנם?
לב לבייב ביצע ביוני את העסקה האחרונה, עליה הוא מחויב לדווח מיידית לבורסה. מאז, נפלה מניית אפריקה ב-55%. באורמת, בוצעה עסקת בעלי העניין האחרונה בפברואר 2008 - ומאז ירד מחיר המניה ב-20%. בבנק לאומי היתה העסקה האחרונה בפברואר אף היא - ומאז ירד מחיר המניה ב-23%. בנייס בוצעה בינואר העסקה האחרונה, ומאז המחיר ירד ב-33%. הרשימה עוד ארוכה, ויש גם כאלה שקנו בימים האחרונים. למעשה, ב-5 חברות הנסחרות במדד המעו"ף בוצעו עסקות בספטמבר. אמנם טרם נגמר החודש, אבל המעו"ף כבר הספיק לאבד 6.3% מתחילתו.
אמנם נהוג לחשוב שבעלי העניין יודעים לזהות את התחתית, אבל ההיסטוריה מראה שגם לבעלי העניין אין יותר מדי מושג. אולי מדובר במזל. לפני חודש קנה אחד מבעלי העניין בחברת פאני מיי מניות ב-6 דולרים למניה. כיום מחיר המניה עומד על 78 סנט. פעילות בעלי עניין היתה גם לאורך 2007, בשעה שהשוק היה בשיאו, אבל את העובדה הזו המשקיעים שוכחים.
בשוק דובי המשקיעים תמיד מחפשים את ההודעות הטובות. כותרת הנוגעת לבעל עניין שרכש מניות, מעלה את הציפיות לזינוק במחיר המניה. מעניין לגלות שהמשקיעים לא שמים לב לאותן כותרות בדיוק כאשר השוק שורי - מדוע לא באים המשקיעים ואומרים שמחיר המניה צריך לרדת בגלל שבעל עניין כזה או אחר מכר? האמוציות מביאות לעוורונם של משקיעים, בלי קשר לכיוון השוק. הבדל אחד תהומי יש בין בעלי העניין לבין המשקיע הפשוט - הרבה כסף. הרבה כסף משמעותו הרבה אורך רוח - וסטטיסטית, שוק המניות תמיד עולה, כאשר מביטים לאורך תקופה ארוכה.
לא להיבהל - הגרף למעלה מתאר את מסע הירידות של הבורסה בשנים 2003-2000, אז איבד המעו"ף 50% מהשיא שקבע בקיץ 2000. גם אז היו רכישות מסיוויות של בעלי העניין. למיטב זכרוני, לא שמענו את ה"ציבור" צועק שעכשיו הגיע הזמן להיכנס. מסע הירידות נמשך שנתיים וחצי, אמנם במחזורי מסחר נמוכים, אבל ה"ציבור" נכנס רק לקראת 2007. כלומר, ה"ציבור" לא נהנה ממרבית העליות. ההיפך הוא הנכון - ה"ציבור" תמיד מקדים להיכנס ותמיד מאחר לצאת.
מדוע המילה "ציבור" במרכאות? משום שאין כזה דבר ציבור. הגרף של מדד המעו"ף לא יודע לזהות מיהו משקיע חובבן ומיהו מקצוען. כפי שטענו לא אחת ולא פעמיים, לכסף אולי יש צבע, אבל אין לו ריח. ארקדי גאידמק הוא מקצוען או חובבן? איך תגדירו את לבייב? שניהם בלי עניין ושניהם קנו במחירי שיא. בעלי המניות הגדולים בליהמן ברדרס חובבנים? איך תסבירו אחרת את העובדה שאף בעל עניין לא מכר מניות של ליהמן בחצי השנה האחרונה, כשהמניה צללה ב-95%?
לשוק ההון אותם המאפיינים כמו לאיתני הטבע - כשיורד גשם כולם נרטבים, כולל בעלי העניין. כשמתקרבת סופת הוריקן, כולם צריכים לברוח. כל העניין הוא לזהות את הסימנים המקדימים: אם יש עננים, כדאי לקחת מטרייה - וסופת הוריקן לא מתפתחת ברגע. עליות השערים עוד יגיעו לשוק ההון, אבל למי שאין אורך רוח, כדאי להמתין קודם ליציבות, לפני שייגמר לו האוויר.
הכותב הוא ראש דסק ארה"ב בחברת Camalia capital market. המידע המובא אינו מהווה בשום אופן המלצה לרכוש או למכור מניות. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.
ניתוח טכני: בעלי העניין יצילו את השוק?
ירון שקדי
14.9.2008 / 12:51