ביהמ"ש ביטל פסק בורר בשל ניגוד עניינים בו היה נתון הבורר - עמיקם אורן, מנכ"ל אזורים לשעבר

כלל ירושלים נמכרה ב-96' ובסופו של דבר עברה לידי שיכון עובדים. רק ב-2007 הגיעו העבודות לשלבים הסופיים. אחת המחלוקות הקשות בין הצדדים היא מי אחראי לעיכוב הרב בהשלמת המבנה ושיווקו. לפיכך מונה ב-2002 השופט בדימוס אמנון סטרשנוב כבורר. תוך כך, הוחלט שעניינים מקצועיים הקשורים לבנייה יועברו למומחה בתחום - ד"ר יואב סרנה. שלוש שנים לאחר מכן הודיע סרנה לצדדים כי משרדו מונה לנהל פרויקט שבו מעורבת גם שיכון עובדים. לפיכך מונה הבורר עמיקם אורן.



בתחילת 2007 ניתן פסק הבוררות הסופי בסוגיית האיטום של המבנה. שם נקבע כי שיכון עובדים תפצה את מפעלי בנייה רק בגין עבודות איטום מסוימות. לטענת מפעלי בנייה, ההחלטה נוגדת את החלטת הביניים מ-2006 שבה נקבע כי שיכון עובדים נושאת באחריות כוללת לכך שהיה על מפעלי בנייה לבצע את עבודות האיטום שוב. לטענתה, הבורר אורן חרג מסמכותו כשקבע כי מפעלי בנייה זכאית לפיצוי רק בגין עבודות איטום מסוימות.



בתחילת 2007 ביקשה מפעלי בנייה לבטל את פסק הבורר. כמה ימים לפני מתן פסק הדין מונה אורן למנכ"ל אזורים. לגרסת מפעלי בנייה, מינויו למנכ"ל, כשאזורים מצויה בקשרים עסקיים עם שיכון עובדים, מקים חשש כי בעת מתן פסק הבורר היה נתון במצב של ניגוד עניינים. לגרסת שיכון עובדים, לא הוכח כי באותה עת ידע אורן שאזורים נמצאת בקשרים עסקיים עם שיכון עובדם וממילא החל בתפקידו רק לאחר שהפסק הסופי ניתן.



השופטת ענת ברון הדגישה את ההבדל בין החלטת הביניים לפסק הבורר הסופי: בעוד בהחלטה הראשונה ביקר אורן את התנהלות שיכון עובדים וקבע כי היא האחראית לנזקים של מפעלי בנייה, הרי בפסק הסופי סייג ואמר כי כי מפעלי בנייה נטלה סיכון מחושב כשביצעו את עבודות האיטום שלא על פי תוכנית הקונסטרקטור ולכן עליה לשאת בנזקים הספציפיים. "דומה כי החלטת הביניים והפסק הסופי אינם עולים בקנה אחד, ומאחר שהבורר אורן שותק ולא מסביר מדוע מצא לנכון לשנות ולהפחית מגדר האחריות שייחס לשיכון עובדים בהחלטת בביניים נוצר לכל הפחות חשש שכך נעשה עקב מצב של ניגוד עניינים בו היה נתון לאחר שניתנה החלטת הביניים".



"קיים חשש ממשי - הן סובייקטיווי והן אובייקטיווי - לכך שבמועד מתן הפסק הסופי הבורר אורן היה נתון במצב של ניגוד עניינים. החשש הממשי לניגוד עניינים מצדו של הבורר אורן עומד בניגוד לעקרונות הצדק הטבעי עליהם מושתת הליך הבוררות", קבעה.



שיכון עובדים תשלם למפעלי בנייה הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקל. עו"ד אילן רונן ייצג את מפעלי בנייה.