כך "מצטמצם" בנק ישראל: מוציא עובדים לפנסיה מוקדמת - ושוכר אחרים במקומם

האם בנק ישראל מפעיל "דלת מסתובבת" בגיוס כוח אדם? תחקיר TheMarker מעלה כי עובדי הבנק פורשים בגיל מוקדם, והבנק שוכר תחתם עובדים אחרים בתנאים דומים או משופרים. זאת, על אף שבבנק טוענים זה תקופה ארוכה כי הבנק מצוי במהלך לצמצום מספר העובדים, מ-1,400 עובדים בתחילת שנות ה-80, לפחות מ-700 עובדים ב-2010.



אחת השיטות לביטול תקנים במגזר הציבורי היא לגרום לעובדים לצאת לפרישה "מוקדמת" - כלומר לפני גיל 60 - ובתמורה להעניק להם תנאי פרישה טובים במיוחד, כמו פיצויים מוגדלים ופנסיה מוקדמת. עם הפרישה מבוטל התקן, וכך קטן מספר העובדים. לשם השוואה, גיל הפרישה במשק הוא 67. פרישה בבנק ישראל תיחשב ל"מוקדמת" רק אם העובד יפרוש לפני גיל 60, זאת משום שחוק הגמלאות מאפשר לעובד בן 60 ומעלה, עם ותק של עשר שנים בבנק, להודיע על פרישתו לגמלאות מבלי שתיחשב לפרישה מוקדמת.



בסוף דצמבר חתמה הנהלת בנק ישראל על הסכם שכר סופי מול משרד הממונה על השכר באוצר. בהסכם זה נותרו חמישה סעיפים פתוחים, שהמתינו להכרעתו של השופט אייל אברהמי באמצע אוגוסט 2008. בתקופת תפר זו, שנמשכה כשבעה חודשים, אמור היה הבנק להפסיק לקלוט עובדים בתנאי השכר של דור א' - תנאים טובים במיוחד החורגים מהנהוג בשירות הציבורי. למעשה, אחת ממטרות ההסכם היתה לקבוע מסגרת העסקה לעובדי דור ב', בתנאים דומים לאלה הנהוגים בשירות הציבורי.



עם זאת, ל-TheMarker נודע כי בתקופת תפר זו המשיך בנק ישראל לקלוט עובדים במעמד דור א'. עובדים מסוג זה, לדוגמה, הם עובדים מקצועיים ארעיים וסטודנטים שנקלטו לעבודה בבנק, שבמידה וייהפכו לעובדים קבועים ייהנו מתנאי ההעסקה הגבוהים על פי דור א' - שבוטלו על פי הסכם השכר החדש.



בבנק ישראל השיבו לפניית TheMarker כי "לחלק מהעובדים הפורשים נמחק התקן ולחלק לא, זאת במסגרת רענון עובדים הכלול בתהליך הרה-ארגון שעובר הבנק". עוד נמסר מהבנק כי "בשלוש השנים האחרונות פרשו מהבנק עובדים רבים. הבנק המרכזי של מדינת ישראל חייב להמשיך לתפקד, ולכן, בהתאם להסכמים עם האוצר, גויס כוח אדם חיוני ביותר לעבודתו התקינה של הבנק".



לשם השוואה, כאשר הנהלת הבנק הקודמת הוציאה עובדים לפרישה מוקדמת, נחתמה תרשומת בין מנהל המחלקה למנהל משאבי האנוש לצמצום קבוע במספר העובדים במחלקה. נוהג זה הופסק. כך, הבנק ישלם שכר גבוה לעובדים רבים שפרשו לפני גיל 60, ובמקביל ימשיך לשלם שכר גבוה לעובדים החדשים.



"עלות של מיליוני שקלים לציבור"



בימים האחרונים הוציאו מנהלת מדור העובדים ומנהל מדור משכורת חוזר לכל העובדים, שבו מוסברים פרטי הסכם השכר. בחוזר נכתב כי המועד הקובע לקליטת עובדים בתנאי דור ב' הוא 20 באוגוסט 2008 בלבד - כלומר עובד שנקלט, למשל, לפני חודשיים, עדיין ייחשב עובד דור א'.



ב-3 בספטמבר 2007 שלחה התנועה לאיכות השלטון מכתב לבנק ישראל, שבו נכתב כי "נטען בפני התנועה כי בתקופת הנגיד פישר החל הבנק להוציא עשרות עובדים לפרישה מוקדמת, אך מבלי לצמצם את מצבת כוח האדם - ובמקרים רבים תוך גיוס עובד חדש או פרסום מכרז כדי לאייש בדיוק את אותה המשרה שהתפנתה עקב הפרישה המוקדמת". בתנועה מעריכים את הנזק הכספי ב"מיליוני ואפילו עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור".



ב-6 בספטמבר 2007 שלח גם הממונה על השכר באוצר, אלי כהן, מכתב למנכ"ל בנק ישראל, יעקב דנון, שבו שאל אם אכן נקלטים עובדים חדשים בבנק. מאז נשלחו לא פחות מחמישה מכתבים שונים לבנק ישראל בעניין, שנאות להשיב להם רק בסוף נובמבר 2007 - שלושה חודשים לאחר הפנייה הראשונה.



שתי משרות במחיר אחת



במכתב התשובה מסביר בנק ישראל כי בסוף 2006 העסיק הבנק "פחות מ-800 עובדים", וכי במהלך 2007 צומצמה מצבת כוח האדם ב-81 עובדים. לשם השוואה, בסוף 2004 הועסקו בבנק ישראל כ-780 עובדים. נכון להיום, הבנק מציין כי הוא מעסיק 730 עובדים. פירוש הדבר הוא כי בתשעת החודשים האחרונים פרשו לא פחות מ-70 עובדים.



מדובר בנתון מעט מוזר, שכן בחודשים האחרונים נמנעו עובדי הבנק מפרישה מוקדמת, במטרה להמתין ולראות כיצד יסתיים סכסוך העבודה בבנק ובהמתנה להחלטת בית המשפט. בתקופה זו שכר הבנק, כאמור, עובדים נוספים. יתרה מכך, גם בסוף יולי 2008 הודיע הבנק כי מספר העובדים הוא 730.



בסביבת הבנק יודעים לספר על לא מעט דרכים יצירתיות להצגת ירידה במספר העובדים, לדוגמה האופן שבו מונים את מספר המשרות בבנק: אם שניים מעובדי הבנק, המועסקים בחצי משרה כל אחד, עזבו את עבודתם - מציג זאת הבנק כאילו שיחרר שני עובדים, בעוד שבפועל צומצמה רק משרה אחת.



דרך נוספת נחשפה לפני שבוע בידי יו"ר ועד עובדי הבנק, יעקב אלימלך, בחוזר שבו כתב כי הבנק עוקף את הממונה על השכר היות שהוא שוכר עובדים מהשורה במשכורות גבוהות (30-50 אלף שקל), אך קורא להם בשם "יועצים חיצוניים". כך, "על הנייר" עובדים אלה אינם נכללים במצבת העובדים הרשמית של הבנק, על אף שהבנק משלם את שכרם. אלימלך קרא להחרים את עובדים אלה.



משפט מעניין נוסף מופיע בתום מכתב התשובה של בנק ישראל, שבו נכתב: "מצד אחד הבנק ימשיך לפעול לצמצום מספר העובדים, ומאידך ימשיך לגייס עובדים במטרה לאפשר את מילוי תפקידיו על פי החוק". בנוסף, בנק ישראל, המתגאה בשקיפותו הרבה, לא השיב עד היום למכתב ששלחה התנועה לאיכות השלטון.